יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
אימון היוגה  /   יוגה תרפיה
מכתב פתוח מאשה שעברה טראומה למורה ליוגה שלה  |  Leticia Garcia Tiwari
"מה אני צריכה שאתה תדע על הכאב שלי" מורה יקר, אם אתה פוגש אותי באחת מהקבוצות שאתה מלמד, זה אומר שאני במקום של כאב וסבל, ואני צריכה עזרה.

אני מתרגלת יוגה שבע שנים ואף מלמדת כבר כשנתיים. בימים טובים, אני מרגישה מספיק מיומנת ומלאת מוטיבציה על מנת להצליח לתרגל בעצמי. אך בימים גרועים יותר, כאשר אני סגורה בבית והבכי פשוט לא מפסיק, או כאשר אני נאבקת בהפרעת האכילה שלי ומנסה לחצות את המותשות והשממה בתוך הנפש שלי הנובעות משחיקה כרונית של בלוטות האדרנל, דווקא אז, יש סיכוי שאתה תפגוש אותי בסטודיו. למה? מכיוון שאני מלאה בהכרת תודה לתרגול שלי, גם כשאני ממש סובלת ולא מסוגלת לעזור לעצמי לחזור ולהרגיש בחיים – במיוחד ברגעים כאלה אני יודעת איפה אני יכולה לקבל תמיכה ולשהות בסביבה שתכיל אותי במצבי הקשה...

אני לא מבקשת ממך לשנות אותי או לתקן את הכאב שלי. אני אפילו לא מבקשת ממך לנחם אותי ובפירוש אני לא מבקשת ממך להיות המטפל שלי. יחד עם זאת, אני מבקשת ממך לזכור כמה דברים כאשר אתה יוצר ומחזיק את המרחב עבורי כשאני במצב כזה.

אני רוצה שתדע שהייתי צריכה לגייס את כל הכוחות שלי על מנת להופיע כאן. הוצאתי כמות אנרגיה מטורפת רק בכדי לקום מהמיטה, להתלבש ואז לנסוע לסטודיו ולהיכנס לשיעור. המוח ההגיוני שלי יחד עם ה- "שופט הפנימי" סיפקו סיבה אחר סיבה למה כדאי לי להישאר בבית ולהתרחק מהשיעור או מאנשים בכלל. זאת גם הסיבה שייתכן שכאשר אכנס לשיעור אהיה תשושה לחלוטין מכדי לתרגל. ייתכן שאהיה מכונסת בתוך עצמי או עייפה ולכן יש סבירות גדולה מאוד שלא יהיה לי חשק בכלל לנהל אתך שיחה. למרות זאת מאוד יכול לעזור לי אם ארגיש שראית אותי, וקיבלת אותי לשיעור עם ברכת שלום או חיוך. שים בבקשה לב, יש מצב שאתה הבן אדם היחיד שאני מתקשרת אתו במהלך כל היום הזה.

כאשר אני מוותרת על ההנחיות שלך על מנת לעשות קצת תרגילים אחרים, זה איננו ביטוי של זלזול בך כאדם או כמורה ליוגה – יחד עם זאת, התגובה שלך לכך, בהחלט חשובה. אודה לך אם תשמור את האגו שלך מחוץ לתרגול היום, בבקשה. לא כל דבר שאני עושה בשיעור הוא הצהרה שלי בנוגע אליך או דעתי על היכולות שלך כמורה. כאשר אני הולכת בעקבות התנועות שנובעות מתוכי זאת איננה שחצנות, מרד או ביקורת על ההוראה שלך. אני מנסה להתחבר לגוף שלי ולחוש מוגנת. ברגעים הללו, ייתכן שאני פשוט תשושה מכדי לתרגל את הרצף בשיעור ולכן אבחר תנוחה שתסייע לי לווסת את עצמי ולאזן את בלוטות האדרנל. ייתכן שזאת אפילו תהיה הפעם הראשונה במשך כמה ימים, שבועות או חודשים שאצליח להרגיש את הגוף שלי ולכן ארצה לשהות בחוויה הזאת במשך כמה רגעים ואולי לתת לה קצת מקום.

אני לא צריכה ש- "יתקנו" אותי, יכווינו אותי, יארגנו אותי או ישנו את המנח שלי. אעריך אותך מאוד אם תאפשר ותיתן לי מרחב לחקור את העולם הפנימי שלי בתוך ומחוץ לגבולות ההוראה שלך. אם זה גורם לך להרגיש לא בנוח, בבקשה דבר איתי לאחר השיעור, ותהיה בטוח שלא אחזור שוב לשיעור שלך לעולם.

אני זקוקה לכמות נכבדה של אומץ על מנת להגיע בפעם הראשונה לשיעור שלך. כאשר אני מופיעה, סביר שאתגונן ואהיה במצב פגיע. אם אנחנו לא מכירים אישית, תהיה בטוח שחיפשתי עליך המון בגוגל ולמדתי כל מה שאני יכולה. המחקר טרום השיעור הוא ניסיון (לפעמים חסר תועלת לחלוטין) לחזות מראש את ההתאמה שלנו: מה המשמעות של יוגה בשבילך, מדוע בחרת להיות מורה ליוגה, איזה סוג של יוגה אתה מעביר והאם אתה מלמד ברגישות התואמת את האוכלוסייה הסובלת מתסמונת פוסט-טראומה.

אני גם רוצה שתדע שאם ארגיש לא בטוח במחיצתך או במהלך השיעור, מכל סיבה שהיא  – אני אקום ואעזוב בכדי לשמור על עצמי. הבחירה שלי איננה משוב או ביקורת כלשהי עליך כאדם או כמורה, פשוט כאשר אני בתוך הכאב שלי, ומרגישה לא-בטוחה, אני עשויה לבחור בצעד הזה על מנת להחזיר לעצמי את התחושה שאני שולטת במצב ויכולה להגביר את תחושת הביטחון שלי במו ידי מבלי לבקש רשות מאף אחד. אם אתה מודאג כתוצאה מכך, בבקשה תמצא מועד אחר לדבר איתי על כך – בדרך כלל אני לא מרגישה מקורקעת, יציבה או בעלת ביטחון מספיק על מנת לשוחח על כך איתך באותו רגע.

ישנו הבדל מהותי בין העברת שיעור שעיקרו "מתן הוראות" לבין לימוד ששם דגש על "יצירת מרחב". יש שתי נקודות חשובות שאני מעוניינת להדגיש בנושא הזה:

כאשר אתה מדבר אלי בקול חזרתי, מונוטוני, שטוח ורובוטי, או מדבר יותר מדי במהלך השיעור מבלי לעשות הפסקות בכלל, זה גורם לי להרגיש שאני מתבקשת למלא הנחיות במקום להיות מוזמנת לתוך החוויה הסומטית הפנימית שלי. אני לא אוהבת להרגיש בשיעור כמו מישהי שהגיעה לשיעור רק על מנת לעשות את מה שאתה אומר תוך כדי ניסיון בלתי פוסק לרצות אותך. אני רוצה שתדע שבאתי לתרגל בכיתה הזאת על מנת לשפר את מצבי ולהפחית את הניתוק מהגוף שלי. יכול מאוד להיות שאתה בכלל לא תראה את זה מבחוץ, אבל אני בהחלט מרגישה את זה. מאוד יעזור אם תדבר אלי כמו שבן אדם אחד מדבר אל בן אדם אחר ותעצור מדי פעם על מנת לספק  לי הזדמנות לעשות אינטגרציה ולהפנים באופן חוויתי את מה שלמדתי.

כאשר אתה נהיה יותר מדי טכני ואנטומי, זה גורם לי להרגיש שאתה רואה אותי כאוסף של חלקים במקום בן אדם שלם. לפעמים זה מרגיש כמו דה-הומניזציה ולכן עלול להעלות על פני השטח כמה רגשות לא פשוטים שמקורם בחוויות טראומטיות שפגשתי בעבר, כאשר התייחסו אלי כמו אל תת-אדם ושללו ממני את האישיות והרצונות שלי. אל תטעה בכוונות שלי – אני נהנית ללמוד אנטומיה ולפעמים זה ממש עוזר כשאתה מביא את הידע הזה לכיתה. אך לא כאשר אני מופגזת בשטף בלתי פוסק של מונחים טכניים של חלקי גוף, בשר ועצמות. זה יעזור אם תהיה סלקטיבי לגבי העקרונות האנטומיים שאתה מביא לשיעור, תעשה סדרי עדיפויות ותלמד רק עקרון אחד או שניים וכך יהיה לי קל יותר לעבד את מה שאתה אומר, לא רק ברמה הקוגניטיבית אלא גם ברמה הסומטית.

מה שהנשמה שלי הכי כמהה אליו, יותר מכל דבר אחר, הוא שתיצור ותאפשר מרחב שבו אני יכולה להיות בנוכחות עם הכאב שלי. אני זקוקה שתבין מהיכן אני מגיעה ומה אני עוברת מבלי שתרחם עלי. אני מבקשת שתימנע משיפוטיות, תהיה מתחשב בכל מילה שיוצאת לך מהפה ותשמור את האגו שלך מחוץ לתרגול ולמזרן שלי. חשוב לי שתדע שכמורה ליוגה שלי, אתה ממלא תפקיד חשוב בחיים שלי ובתהליך הריפוי שאני צועדת בו במהלך השנים האחרונות. זה אומר בשבילי המון כאשר אתה באמת דואג לי והחוויה שאני עוברת בשיעור באמת חשובה לך. מקווה שהמכתב הזה עזר לך להבין...

תרגם וערך: אראל בן-צדוק באישור עיתון הפיל (Elephant Journal)

erelbz@gmail.com

בישראל פועלים כיום מספר מורים ליוגה "רגישה" בעלי הכשרה לעבודה עם נפגעי טראומה. הצטרפו אלינו לקבוצה "יוגה לפגעי טראומה" בפייסבוק ותוכלו למצוא מורה מתאים באזור מגוריכם ו/או לקבל אינפורמציה נוספת על הנושא (מאמרים, מחקרים) , להשתתף בסדנאות המיועדות לפגיעות מהסוג הזה וכד'.

 

בתאריך 29.3 יערוך ארגון מורי היוגה בישראל יום עיון בנושא "יוגה התומכת התנהלות עם טראומה". ארגון מורי היוגה רואה חשיבות רבה להעשרה והרחבה של תחומי הידע וההכרות של קהילת מורי היוגה עם מסתורי הטראומה והמשבר. לא אחת מגיעים המתרגלים אל המזרן עם משא כבד. חשוב שנדע להבחין בו, להכיל אותו ולהתאים את התרגול לנוכחות שלו בחיי המתרגל ובגופו (לא פחות חשוב גם שנכיר את גבולות הידע שלנו ולא נתיימר לטפל או לשקם...) . כל ההכנסות מהשתלמות יהיו קודש לקופת פרויקטים ייעודיים לעבודה בקהילה עם אוכלוסיות הזקוקות לתמיכה. לפרטים נוספים – כנסו לאתר ארגון מורי היוגה