יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
חוכמת היוגה  /   חכמה
יוגה וסמים קלים  |  יואב שמש
אם החוק היה מאפשר זאת, הייתי יכול לתת לתלמידים שאכטה בכניסה לשיעור יוגה ולקצור הצלחה מדומה. אבל למעשה דרך היוגה מצביעה על ההיפך המוחלט: אנו יכולים להיות אלה שמסנתזים בתוך תודעתנו את הריאקציה שתייצר הרפיה דרך אימון והתבוננות.

באחד מכתבי היוגה העתיקים, היוגה סוטרה של פטנג'לי, נכתב: "כוחות יוגיים נובעים מלידה, עשבי מרפא (או סמים), חזרה על מנטרה, סיגופי חום וסמאדהי (מדיטציה עמוקה)". מתרגלי יוגה שמחייבים את השימוש בקנאביס מרבים לצטט את הפסוק. אבל האופן שבו משתמשים בסמים קלים בימינו יכול להביא דווקא לפיצול ולעתים להתנגשות. השימוש בקנאביס חדר זה מכבר אל לב המיינסטרים הישראלי, ולאחרונה הציג השר לביטחון פנים גלעד ארדן את מדיניות אי ההפללה של המשתמשים בו. במקביל גם תרגול היוגה חדר בשנים האחרונות אל לב הזרם המרכזי ומגמת הצמיחה במספר המתרגלים בכל רחבי הארץ נמצאת בעלייה מתמדת. אם נפזול לנתונים סטיסטיים בארה"ב, שם דווח על 36.7 מיליון מתרגלים בשנת 2016, שמהווים קרוב לחמישה-עשר אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת, נוכל להבין משהו על התרחבות תופעת היוגה בעולם. אין זה פלא שיש חפיפה בין השניים וחלק ממתרגלי היוגה הם גם צרכנים של סמים קלים. 

החיבור בין פרקטיקות רוחניות לבין סמים קיים מקדמת דנא. בתרבות הוֶדית הקדומה בתת היבשת ההודית, סומה, סם בעל השפעה חזקה, היה חלק בלתי נפרד מהפולחן. השימוש בו היה בשלב השיא של הפולחן והסומה היה כה עצמתי ומרכזי, עד כי זכה למעמד בפנתיאון הוֵדי, וכך אינו רק סם או צמח, אלא אל בפני עצמו שזכה למזמורים ולחסידים. גם בתרבות השמאנית ובמסורות אחרות השימוש בסמים כאלה ואחרים הוא בלתי נפרד מהפרקטיקה. השימוש בסם במסורות אלה אינו למטרות הנאה, הפגת מתחים או עקיפת סבל אלא על-מנת ליצור תשומת לב אל ההווה ולמפגש מועצם עם המציאות ועם מה שניצב מולנו. אפשרות זו דורשת כוונה, חוסן, הדרכה וידע. השימוש בסמים בתרבות המודרנית יוצר ברב המקרים חריגה מן ההווה – הקלה לרגע מכובד החיים, אפשרות להרפות. אלה לא עולים בקנה אחד עם הפילוסופיה של היוגה ולמעשה מנוגדים לה. אמנם אנשים שמגיעים לתרגל יוגה בימינו מחפשים את ההרפיה ושחרור המתח. תיאורטית, אם החוק היה מאפשר זאת, הייתי יכול לתת לתלמידים שאכטה בכניסה לשיעור ולקצור הצלחה מדומה. אבל למעשה דרך היוגה מצביעה על ההיפך המוחלט: אנו יכולים להיות אלה שמסנתזים בתוך תודעתנו את הריאקציה שתייצר הרפייה דרך אימון והתבוננות. אותה התבוננות שמקבלת דגש כה רב הן ביוגה והן בבודהיזם, התבוננות נכוחה מול מה שיש בזה הרגע, נועדה ליצור מודעות. הרצון לחמוק מההתבוננות הישירה באמצעות חומרים משני תודעה יוצר דיכוי של המודעות או "אי-מודעות". ההגדרות הרווחות של מטרות היוגה בעולם הניו אייג' טוענות כי היוגה נועדה ליצור "אחדות" ו"חיבור לעצמי וליקום". זה נכון, ואלה חלק מהפירושים המילוליים למושג יוגה, אבל הפירוש הנוסף למושג הוא "לרתום עול", העול המחובר אל המחרשה, אותו רותמים אל השוורים. בטקסטים יש שימוש חוזר ונשנה בדימוי הזה. הדימוי מדגיש דווקא את הפן של העבודה הקשה באימון ואת הדבקות בדרך ללא קיצורי דרך. אבל לא בכדי המושג הזה נזנח לטובת ה"אחדות". לשיקולים המסחריים מאז שהגיעה היוגה למערב היתה השפעה מכרעת על תפיסתה. אם כך היתה משווקת היוגה, כעול, מכירות המנויים בכל סטודיו ליוגה היתה צונחת. אך ללא עבודה ארוכת טווח של פירוק והרכבה האחדות והחיבור הן סיסמאות נדושות וריקות. לעומת אחדות וחיבור שקשה לתפוס בחושים, ההתבוננות והמודעות הם מידיים, ישירים, פשוטים ומעשיים. ההתבוננות והמודעות הם המנוע שמאפשר אבחנה ומניע את מלאכת הפירוק וההרכבה.

גם במקרה שהמטרות הרוחניות לא מעניינות אותנו, יש לשים לב שהטכניקות היוגיות יוצרות עידון ורגישות גבוהים הן במימד הגוף והן בתודעה. התנוחות ובמיוחד הפראניאמה (תרגילי הנשימה), משפיעים באופן ישיר על מערכת העצבים. כשאלה משפיעים מכיוון אחד בה בעת שצמחים או כימיקלים משפיעים מכיוון אחר, לעתים נוצרת התנגשות. חשוב שזה יובן, כי נדמה לעתים שאימון היוגה הוא רק עוד סוג של פעילות גופנית הקשורה בשרירים ובשלד, אבל ההשלכות של האימון על מערכת העצבים יכולות להיות מרחיקות לכת. אם החיים לא תומכים באימון, גם האימון לא יתמוך בחיים. שימוש בסמים עלול ליצור דיסוננס מול האימון המעדן ומגביר הרגישות. את הדיסוננס, הבלבול ולעיתים הנזק, ראיתי במשך השנים אצל יותר מתלמיד אחד או שניים שלא הבינו מה גרם לכך, וזאת הסיבה שהניעה אותי לכתוב, למרות שקל הרבה יותר להתעלם מהנושא. במקרים כאלה לא נכון להישאר במקום שגורם פיצול או נזק. אם לא מוכנים לוותר על הסמים, חשוב לשנות את אופי אימון היוגה באופן שימתן משמעותית את ההשפעות המעדנות את מערכת העצבים. אם לא נוצר דיסוננס, אין עניינו של המאמר להעביר ביקורת מכל סוג על משתמשים בסמים קלים והאחריות על הכנוּת באימון היא בין המתאמן לבין עצמו. באופן אישי, אני מברך על התוכנית שהציג ארדן, כי ההנחה שכל מעשן הוא גם פושע אינה רלוונטית בעיניי, אך בהקשר ליוגה, יש להיות מודעים להשפעות התודעתיות ולהחליט בצורה מושכלת אם להשתמש בסמים קלים ובאיזה אופן. 

יואב שמש, מורה בכיר ליוגה, מלמד יוגה ביפו .

http://www.sunyoga.co.il