הצליל העתיק והקדוש ביותר בהודו הוא אום, המסמל את המוחלט. הוא נחשב כצליל פעימתו של היקום כולו. השורשים הקדומים של המנטרה הזו מתחילים כבר מלפני תקופת הוודות - הוודות הינם כתבי קודש קדומים מהמאה ה-15 לפנה"ס. בוודות מסופר  כי העולם הוא תוצר של רטט או הדהוד של צליל וכי לקול יש השפעה על התודעה. אל הוודות עצמן מתייחסים כאל מנטרות, מנטרה הינה צירוף של מספר מילים או צלילים, כאשר הגיה חוזרת של המנטרה נחשבת ככלי המוביל לגאולה, באמצעות ריכוז התודעה בה והכוח הטמון בצלילים ובמילים. אחד מסיפורי הבריאה במיתולוגיה ההודית, מספר על ביצה קוסמית בה ישן הבורא ברהמן. כאשר עלה בזכרונו אירוע בריאת העולם, מעשה ידיו אשר אבד במבול, הוא סדק את קליפת הביצה. ראשון בקע ממנה הצליל אום. אחריו בקעו נוסחי-האומר הקמאיים: בהור, בהובר וסוואר. ומכאן המשיכה הבריאה.

ה- Kathaka Samhita מספרת על כך שבתחילה היה אלוהים בודד, מלבד המילה, איתה הוא התאחד. היא ילדה לו את כל עולם התופעות. הטקסט משווה את אלוהים והמילה לשמש והירח. כיון שאור הירח אינו אלא השתקפותו של אור השמש כך גם המילה הינה השתקפות האל. התפיסה הזאת, של הבריאה כנובעת מצליל ראשוני, משותפת לדתות ומסורות רוחניות שונות. למשל ביהדות רצונו של האל מתגלם באמצעות הצליל שהוא מפיק . בספר בראשית א' פסוק ג' כתוב: "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור."  ובנצרות, בברית החדשה כתוב : In the beginning was the word, and the word was with god, the word was god (john 1;1) 

בתרבות ההודית, האום היא הבריאה הראשונה, היא אלוהים והיא היצירה כולה. היא נחשבת למנטרה החשובה והאוניברסלית ביותר. זו מנטרה המהדהדת ביקום ובמצב של מדיטציה עמוקה ניתן לשמע אותה. השמוש המודע במנטרה אום, משפיע על התודעה, ויוצר ריכוז עמוק, one pointedness. התרגול במנטרה, והחזרה עליה שוב ושוב. כאשר משתמשים במאלה - שרשרת חרוזים של מאה ושמונה חרוזים, זה נקרא ג'אפה. השינון של המנטרה אום אמור להיעשות מתוך כוונה, ענווה, כבוד וריכוז. ניתן לשנן בקול או בלב כאשר השינון בלב נחשב עוצמתי ביותר. האופן בו על פי רוב מומלץ לשנן את המנטרה אום זה לתת לצליל ה"או" להמשך בערך פי שש מאורכו של ה"מ" ולסיים עם דממה קצרה לפני השינון מחדש. דרך נוספת היא לתת לשלושת הצלילים זמן זהה של הגיה.

השינון של האום על פי ה- Atharva-Shikha-Upanishad שולח זרמים של פראנה כלפי מעלה והוא נקרא פרנבה (Pranava) מכיון שהוא גורם לפראנה להכנע לו. ב - Dhyana- Bindu-Upanishad מתוארת הפרנבה בתור הקשת, האדם בתור החץ והמוחלט בתור המטרה. האום מכיל למעשה את כל קשת הצלילים מה"אה" הפנימי והגרוני ביותר דרך ה"או" עד ה"מ" העיצור האחרון והחיצוני ביותר. בכך הוא מסמל את כל קשת הבריאה כולה, את כל קשת הידע שניתן להגות במלים. הדממה בסוף מסמלת את הידע שלא ניתן להעביר במלים.
האום מורכב משלושה צלילים : אה, או ו-מ ועוד צליל נוסף שהוא בעצם העדר צליל, כלומר, הדממה שלאחר ההגיה.  לכן האום מסמל מגוון של שלשות ולעתים עוד מרכיב רביעי שהוא אחר. למשל:
- האלים שיוה, וישנו וברהמה.
- אדמה, שמיים, והעולם השמימי.
- שלושת הגונות: טמס, רג'ס וסטווה ומה שמעבר לעולם החומר.
- עבר, הווה ועתיד ומה שמעבר לזמן;
- שלושת מצבי התודעה: ערות, חלימה ושינה עמוקה ואת המצב הרביעי (turiya)
שלושת הוודות Rig Veda, Sama Veda, Yajur Veda

הצעה לתרגול המנטרה אום:נסו לשנן את האום בקול , עם הזמן תנמיכו את הקול עד שתגיעו לקול מאד שקט. בהמשך תשננו את המנטרה רק בתודעה ללא צליל ולבסוף תאפשרו לעצמכם לשקוע אל תוך הדממה ולחוש את תנועתה של הפראנה בגוף שלכם.