הבית

רוב האנשים טרודים מאד בעולם של נסיבות חיצוניות. הם מכורים לפעילויות ועסוקים במרדף אחריהן עד כדי התרחקות מהחיים הפנימיים העשירים. למרבה הצער, רבים מהם מחמיצים את החוויה היוגית. מבלי להבין שאין תחלופה אחרת, הם נותרים בעולם של נסיבות חיצוניות, ומטפחים את המחשבה התת-הכרתית, "אני שוכן בעולם זה של נסיבות חיצוניות. זהו ביתי."
החכם הדגול והמורה המכובד, שרי ראנגה מאהאגורו אמר, עולם זה של נסיבות חיצוניות דומה לבית שכור. הוא אינו שייך לכם. הוא ארעי ומכאיב. יש לכם הזכות לעבור למגורים משלכם, שהם מקום מגוריו של האושר הנצחי. אם כן, סיימו את חובותיכם במהירות האפשרית, ועזבו את הבית השכור. לכו עכשיו אל ביתכם, שהוא בתוככם פנימה."
יוגה היא שיטה, סדורה ומדעית, שעניינה לעורר את זכר מצבו הטבעי של האדם. מורה ראוי ליוגה יודע כיצד להזכיר את זיכרונותיו החבויים של התלמיד.
כשהנפש נעה לעבר חווית האמת הנצחית, מדובר ביוגה. כשהיא לעבר הנסיבות החיצוניות, מדובר בבהוגה (bhoga). התכלית העיקרית של הגוף היא להתנסות ביוגה, אך לצד התנסות הזאת, נועדנו גם לטעום בהוגה. ואולם, טעימה זו מה-בהוגה אינה צריכה להתנגש עם היוגה; יותר מכך,עליה לתמוך בה. לכן הפילוסופיה היוגית לעולם אינה דוחה חפצים, שימוש בחפצים או הנאה מחפצים. אך מומלץ שאלה ישמשו כראוי ובאורח משמעותי.

שלושת מצבי ההוויה הטבעיים : התעוררות, חלימה ושינה עמוקה, מופיעים
בחיות כמו בבני אדם. מצבים אלה טבעיים, ולרוב אינם דורשים תרגול. אבל בתקופה זו, מלאת הטרדות. יש אנשים שאיבדו את יכולתם לישון והם נזקקים לשיעורים ולטיפולים שילמדו אותם כיצד לישון!
באשר לבני האדם, יש מצב טבעי רביעי וחשוב ביותר: זהו מצב הסאמדהי, סאהאג'ווסתה או יוגה. מצב זה של הנפש הוא טבעי רק לבני האדם. התנסות במצב הרביעי טבעי זה אפשרית רק בתנאי שהאדם בריא. למעשה, היוגה מגדירה בריאות כיכולת להגיע למצב זה.
אולם, כיוון שרובנו איננו מבלים בחברת אנשים הנכנסים בקביעות למצב של סמאדהי, איננו חושבים אותו לעניין טבעי כשינה. אנחנו מאמינים שאם מישהו מסוגל ליהנות ממצב של סמאדהי, הרי זה משהו מוזר המושג במאמץ רב. זוהי מחשבה מוטעית.
אנשים שאיבדו את היכולת לישון סובלים מהפרעה. הם חווים רק מצב של ערות.
לאחר זמן רב, הם מקבלים את העובדה שחייהם נטולי השינה הם מצב טבעי. באופן דומה, אנחנו מוצאים שהמצב היוגי, סמאדהי, חסר בשל מחלה בגופנו ובנפשנו. כיוון שלא חווינו את המצב הזה מזה זמן רב – למען האמת מזה דורות – אנחנו מאמינים שהמצב הזה הוא נורמאלי. תפישותינו הנוגעות לבריאותנו ולחיינו הן שגויות.
מדוע מאבדים אנשים את היכולת לישון? ייתכן שהם אוכלים מזון שאינו מתאים, או דואגים יתר על המידה. ייתכן שהם משתוקקים לחומרים ועובדים קשה מדיי בניסיון לרכוש אותם. אולי הם לוקים במתח נפשי הנובע מתוך אורח חיים קדחתני. ייתכן שהם ערים עד שעה מאוחרת ואינם מאמצים דפוס שינה טבעית. יתכן שיש סיבות אחרות שגורמות למצב זה.
אם אנחנו רוצים ליהנות משינה עמוקה, עלינו למלא אחר עקרונות בריאות בסיסיים, במקום לשקוע בלימוד נרחב של מנגנון השינה. אדם ממוצע אינו מתעניין במדעי השינה. יש שלא תהיה לו היכולת לשקוע בלימוד שכזה. לימוד שכזה יידרש לשנים ארוכות. רק מעטים יחזיקו בנטייה וביכולת לצאת למסע שכזה. וכל מה שאנחנו זקוקים לו בעצם היא שינה. גם רופא שהתמחה בחקר השינה נדרש למלא אחר כללים בסיסיים כאשר מגיעה שעתו לפרוש למיטתו. בשעה שהוא עולה על יצועו, עליו לשכוח את כל הידע שלו, לשכב במיטתו בחדר שקט ואפלולי, וליהנות משנתו. אם הוא חושב ללא הרף על אודות מנגנון השינה בעודו מנסה להירדם, הידע שלו על אודות השינה יהווה לו מכשול שימנע ממנו שנתו.
בעבר, אנשים חיו באורח טבעי, ומהלכה של השמש הכתיב להם את השעה שבה עליהם לפרוש לשינה. היות שבלילה לא היה אור מלאכותי, היו לאנשים דפוסי שינה טובים. בכל מקרה, ליקויים באורח החיים עלולים להפריע את השינה. במובן מסוים, היעדר מצב יוגי נובע ממגוון רחב של ליקויים בדרך החיים שלנו. כיוון שליקויים אלה נמשכים מזה זמן רב, על פני דורות רבים, הפכנו להיות נבערים באשר לצורך בחוויות יוגיות. רובנו שכחנו הכול על אודות דבר קיומו של המצב היוגי, ואנחנו מסיקים שהיעדרו הוא טבעי. איננו מבינים מהו אורח חיים אידיאלי. איננו קולטים את מנגנוניו של המצב היוגי, וגם איננו מבינים את היחסים בין אורח
חיים וסמאדהי. איננו מבחינים בהיעדרה של החוויה הקבועה של מצב יוגי. חוסר יכולת להבין את עצמנו באמת ובתמים הוא סוג של עיוורון.
עלינו ללמוד הרבה על אורח חיים נכון. זהו נושאו של ספר זה. תרגול אשטנגה יוגה הוא אורח חיים אידיאלי. כאן אנחנו מתייחסים להגדרה המסורתית של אשטנגה יוגה, לא זה שנפוצה במערב בעשורים האחרונים. ההסבר אורח חייך חיים נכון מהו והארת הקשר בין אורח חיים לבין יכולתנו לחוות סמאדהי תסייע מאד לתיקון חיינו שנוכל להתקדם לעבר מטרתנו.
בהודו, לפני שנים רבות, התנהלו רוב האנשים על פי אורח חיים יוגי אידיאלי. לא הייתה כל חשיבות לשאלה האם משהו הוא מורה, בעל חנות, ראש כפר או פועל. כל אחד היה חי באורח כזה שהביאו להישגים יוגיים במידה זו או אחרת. החברה כולה הייתה ערוכה כך שעל בסיס מצבו הגופני של אדם, כל החברים היו "מתרגלים" יוגה, כולל הרגעת הנפש, מדי יום ביומו עם עליית החמה ובשקיעתה. הדבר היה חלק בלתי נפרד מחייהם עד כדי כך שהרגל זה לא נחשב " תרגול". הוא היה טבעי כמו אכילה או שינה. אל לו לקורא להרגיש שעליו לספוג כל אחד מהאידיאלים המובאים בספר ואיש גם אינו צריך להרגיש שעליו לספוג היטב אידיאל כזה או אחר. יש לזכור, לאורך כל לימודו של החומר, שהדברים המובאים כאן הם מודל לאורח חיים אידיאלי בחברה אידיאלית. זהו ההקשר הטוב ביותר ממנו צריך להתחיל.

 

הפילוסופיה היוגית לעולם אינה טוענת שהכול נקבע לגמרי על ידי הגורל ולכן אנחנו איננו אלא בובות. נעשה מה שנעשה בחיים אלה, תמיד נקצור את תוצאות המעשים הללו. המאמץ האנושי מביא תמיד לתוצאות. מה שנותר להחליט הוא באיזה כיוון עלינו להתאמץ. אם אנחנו רוצים ליהנות מתוצאות מעשינו, עלינו להבין איזה סמסקארה פועלת כעת בחיינו. כתוצאה מכך, עלינו לפעול באופן כזה שבו תוצאות מעשינו אלה לא יעמדו בסתירה לסמסקארה הנוכחית שלנו. אבל, אם אין לנו כל ציפייה באשר לתוצאות מעשינו, איננו חייבים להתחשב בסמסקארה הנוכחית. אנחנו יודעים שכל מעשה שנעשה, נקבל בסופו של דבר את תוצאותיו, בין אם בחיים האלה או בחיים אחרים. למעשה , איננו חושבים על ההשלכות העשויות לנבוע ממעשינו, אלא אנחנו ממלאים את תפקידנו ללא כל תשוקה, ומסתפקים בכך.
כאשר שכלנו פועל כשורה, הוא מפתח אמונה באמיתי. אמונה זו המבוססת על השכל איננה עולה רק במקרה על הדרך היוגית, היא נראית בתחומים רבים. כאשר מדענים בעלי שם חוקרים תופעה כלשהי, יהיה לנו אמון בממצאיהם. לחילופין, נרגיש צורך לנתח את הדוח שלהם, ונקבע אם יש לבטוח בהם או לא. אולי נפנה לפשפש במקורותינו כדי לאמת את התוצאות שהעלו. נפתח אמונה במסקנותיהם, ונפעל בעולם בביטחון ביחס למסקנות אלה.
מחשבה לא מותנית פירושה מחשבה לא מזוהמת, חופשית מתהליכים מחשבתיים מוטעים וממסקנות רצופות שגיאות. כאשר המחשבה אינה מזוהמת, היא תפעל יפה. המפתחות למחשבות לא מזוהמות הם עבודה נכונה, מנוחה נכונה, מזון מתאים ושליטה של אנרגיה סאטווית.

שינון והעלאת האושר בזיכרון הוא מיומנות בסיסית ביוגה. תרגול נכון של יוגה יביא לאושר. אם נפתח את היכולת לזכור את האושר הזה, תואץ התקדמותו בדרך היוגית. אך במקום זאת, המגמה הרווחת בעולם כיום הוא לחקוק בזיכרון את הדאגות. אנשים אף מחפשים אחר משהו לדאוג בעטיו כדי שיהיה להם משהו לזכור. חקיקת הדאגות בזיכרון היא דרך מהירה מאד לחיות בסבל.
עד שנדע את האושר האינסופי, הכמיהה הבלתי פוסקת לאושר לא תדע שובע בשל החיפוש הנואש, הבלתי פוסק שלנו אחר הפרס החמקמק הזה, אנחנו עוסקים בפעילויות לא מתאימות, שלעולם לא תהפוכנה לגמול שאנחנו כמהים לו. ברגע שנתנסה באושר היוגי, כל הפעילויות הלא רצויות תגענה לקצן. לא מדובר בכך שנפסיק לקחת חלק בנסיבות החיצוניות של החיים. נמשיך להיות מעורבים בחיים, אך ההקשר שמתוכו נפעל ישתנה. ניגש לכל פעילות וננצל כל חומר תוך שנזכור את האושר היוגי שלנו. נישמר היטב שלא לשבש את האושר הזה. נקודת ההתייחסות חדשה זו תוביל אותנו לתקן את המחשבה ואת המעשה.
.... אדם מן השורה זקוק לאושר היוגי. באושר הזה ניתן לזכות באמצעות תרגול כללים מסוימים. בין אם אנחנו מכירים את המנגנון או לא, אם נמלא אחר הכללים הללו, נגיע אל האושר הזה. אם לא נמלא אחר הכללים הללו, לא נוכל ליהנות מן האושר הזה, יהיה אשר יהיה הידע המצוי בידינו באשר למנגנוני הטכניקה. זו הסיבה לכך שכתבים עתיקים, האופאנישדות, אומרים לנו ללמוד משהו אודות היקום והטבע, אך לאחר מכן עלינו לשכוח כל מה שלמדנו כדי ליהנות מן האושר. אף שאדם הרעב לתירס יכול לקנות אותו על קליפותיו, הרי כאשר מגיעה השעה לאכול את התירס, הוא יסיר את הקליפות וישליכן, ויאכל רק את הגרגרים. באותו אופן, עלינו להבין מעט על אודות הטבע. ואז בשעת תרגול, עלינו לשכוח את כל מה שלמדנו, ולהתרכז בתרגול היוגי.