יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
מורים מדברים יוגה  /   ראיונות
ראיון עם סנדרה סבנטיני  |  צוות פורטל היוגה
את סנדרה פגשתי בבית עתיק המשקיף על הים של יפו, היא מתארחת כאן באופן קבוע - פעמיים בשנה, כשהיא באה להעביר סדנאות יוגה ושיעורי יוגה פרטיים בארץ.
ספרי לי איך התחיל הרומן שלך עם היוגה?

בשנת 1975 הצטרפתי לקומונה שהתאגדה מסביב לדונה הולמן. היינו מתעוררים עם יוגה, ונרדמים עם יוגה. דונה לימדה ע"פ שיטת איינגר, חיו בקומונה הזו מורים ותלמידים ליוגה. יום אחד הגיע הרגע שהבנתי שאני רוצה משהו אחר, ששיטת איינגר לא נתנה לי את המענה באותה תקופה. חשבתי לנסוע להודו, אך נשארתי באיטליה כי היו לי כבר שלושה ילדים. החלטתי למצוא מורה קרוב, וללמוד ברצינות באיטליה.

 

את וונדה סקרבלי הכרתי כבר מספר שנים לפני, ידעתי שהיא מתרגלת יוגה, ועל בסיס חברי, אנשים היו באים אליה ללמוד יוגה, אך היא לא הציגה את עצמה כמורה ליוגה. באותו זמן חוויתי משבר, אחד ממספר רב של משברים שמורה ליוגה עובר, אך זה היה משבר גדול. עלו בי שאלות מהותיות כמו: מה משמעות היוגה? מה אני רוצה ללמוד? מה אני מלמדת? ומה הצעד הבא?

וונדה עזרה לי מאוד. אני הייתי מאוד מבולבלת, הייתי צריכה לחשוב על הילדים, המשפחה והוראת היוגה. פעמה בי השאלה מה לעשות עכשיו? וונדה היתה כבר בת 75 ואמרתי לעצמי שבטח, בגילה, היא תוכל לתת לי איזושהי עצה. צלצלתי אליה והיא הציעה לי להיות תלמידה שלה, אני כמובן הוקסמתי מהרעיון. למדתי אצלה  18 שנים ברציפות,עד שנפטרה ב-1999. היא היתה המורה האחת והיחידה שלי . היום זה נשמע כאילו אני מספרת סיפור מהעבר, היום יש כל כך הרבה מורים וכל כך הרבה סוגים שונים של מורים, אך בשבילי זה היה רגע משמעותי בו פגשתי את המורה שלי. זה היה סיפור אהבה אינטנסיבי עם סוף טוב. 19 שנה של למידה, למידה ולמידה וחופש.

 

משתמע מדברייך שהיוגה לימדה אותך מהו חופש, האומנם?

וונדה לא רצתה להיקרא ביה"ס ליוגה, היא לא רצתה לתת שם לשיטה שהיא מלמדת, היא לא נתנה תעודות ולא היתה חברה בשום ארגון. היא תמיד אמרה שיוגה מתחילה ומסתיימת בחופש, שארגון ותעודות מונעים את החופש. כל דבר שאתה שם בקופסא מאבד את האפשרות להוציא זרעים ולפרוח. היא לימדה בביתה לצד הפסנתר והספריה שלה, שיעורים פרטיים בלבד. כשהיא דיברה על חופש קיבלתי את זה כמובן מאליו, יוגה זה  חופש. אך זה בכלל לא קל, אני מנסה להקנות הרבה חופש לתלמידים ולהמשיך את דרכה אך היום הכל כל כך מאורגן ומסודר.

 

מה האימון שלך נכון להיום?

האימון חייב להשתנות כל הזמן, וונדה זרעה בי זרעים ורעיונות, אך האימון ממשיך להשתנות כל יום - החופש נשאר. לפעמים אני רוצה לעצור וליהנות  ממה שהיא נתנה לי שהיה כל כך מקסים, אך האימון ממשיך להשתנות - זה טבעו. אני עוברת שלבים, לפעמים אני מאוהבת בנשימה ואז אני מתרגלת תרגילי נשימות (פראנאיאמה) גם בבוקר וגם אחה"צ. לפעמים אני נמשכת לתנוחות עמידה ואז אני כל הזמן מבצעת תנוחות עמידה. בתקופה הזו אני מתמקדת בעמידת ראש ונר. אני הולכת אחר התנוחות שמושכות אותי באותו רגע או שאלות של תלמידים ששולחות אותי לחקור מחדש תנוחות מסויימות, לעיתים אני פוגשת בספר יוגה שמגרה אותי לבצע תנוחה מסויימת. השינוי של האימון נמשך לעד.

 

האם את יכולה להמליץ על ספר שנגע בך באופן אישי?

לפני שנים הייתי אומרת זן ואומנות הקשת, היום הייתי אומרת יוגה והמהמודרה. היום בבוקר פעם ראשונה מאז מות וונדה פתחתי את הספר של וונדה Awakening the Spine, והייתי מוקסמת מהיופי של הספר הזה.

 

 

על מה את שמה דגש בשיעורים שלך?

אני בד"כ מלמדת מה שמושך אותי באימון שלי באותו רגע, מה שנמצא אצלי בבטן. כל קבוצה  היא שונה ולכן השיעור שונה. אבל תמיד אני שמה דגש על כוח המשיכה, והקשר שלנו איתו. ללא הקשר שלנו עם כדה"א וכוח המשיכה היינו אבודים. רוב השיעורים שלי מתמקדים ביחס שלנו לאדמה, דרך המגע שלנו באדמה ניתן ללמוד על החלק העליון של הגוף והיכולת שלו להתרחב במרחב. על איך המגע שלך עם כדה"א מאפשר לך לגדול ולצמוח ולא רק פיזית. ועל איך בעזרת הנשימה, אתה מתחבר לאדמה ולשמיים מעל. זה המתכון שלי.

 

מה בנוגע ליישורת?

תלמיד שלי שאל אותי לפני כמה זמן: "כשאת נוגעת בי מה לעשות? האם את מתקנת אותי?"  ואני עניתי שאני לא מתקנת, אני מדריכה את הגוף עם הידיים שלי היכן שאני רואה שישנו מתח, אז הוא אמר שהוא יכול להירגע עכשיו. אני לא מתקנת, אך אני משתמשת במגע כדי להביא מודעות לאזור מסויים. אני לא חושבת שתיקון אגרסיבי של התלמיד יעזור לו, למשל בטריקונאסאנה, הוא לא יצליח להבין מזה איך לבצע את התנוחה. אני שמה דגש על כפות הרגליים, כי אני מרגישה שאם כפות הרגליים עובדות עם כוח הכובד השאר יקבל לאט לאט את המיקום שלו ואת החיות שלו, זה יכול לקחת 10 שנים אך אני לא ממהרת. אני מאמינה שהגוף יכול לסדר את עצמו מהבסיס,  כתוצאה מכוח הכובד. מהשורשים. כך שלאט לאט הכל חוזר למקום.

 

לסיום, מהיא לדעתך מטרת היוגה?

מטרת היוגה היא חידוד היכולת שלך להקשיב- הקשבה פנימית, כך שאתה תהיה קשוב לאינטליגנציה הפנימית שלך ולא תפעל נגדה. המטרה הינה חידוד ההקשבה, ההתבוננות. וגם ניקוי, ניקוי  וניקוי.
וונדה היתה אומרת "אינסוף זמן ללא כל אמביציה" כך שגם אם יש מטרה אתה צריך לתת לה להתרחש ולא לרדוף אחריה. אחרת המטרה הופכת להיות משא או מטרד. ליהנות מהחיפוש, להקשיב, להיות ערני, להיות בקשר עם כדה"א והשמיים למעלה.זו משימה רצינית, אך זה מה שאנו עושים כל הזמן באופן טבעי - מחפשים את האיזון. אנחנו עושים יוגה כל הזמן, לעיתים אנחנו יותר מצליחים ולעיתים לא.

 

האם את אוהבת את הארץ שלנו, את ישראל?

אני אוהבת מאוד את ישראל. בארץ אני פוגשת תלמידים עם הרבה סקרנות, זוהי איכות שנעלמה באירופה, לדעת  לשאול שאלות. אני תמיד מרגישה כאן  מאוד חופשייה , האימון שלי יותר משוחרר, יותר אמיץ, אני מעיזה יותר.

האתר של סנדרה סבנטיני www.sandrasyoga.com