יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
אימון היוגה  /   אימון
שגיאתנו הגדולה ביותר: איננו יודעים לנשום   |  ס. ייסודיאן ואליזבט האיך
פרק מתוך הספר יוגה ובריאות. יוגה ובריאות הינו אחד הספרים הראשונים שנכתבו בעברית על היוגה. הוא ספר שהייחודיות שלו הינה שהוא שינה להרבה אנשים את חייהם.

אדם ללא נשימה נכונה אינו אלא גולם אדמה חסר חיים. הבורא יצר את האדם מן האדמה ונשף באפו רוח חיים. בנשימה זו התעורר אדם לחיים. חיים פרושם קצב! בנשימתו הראשונה משתלב הילוד החדש בקצב החיים ומתחיל לחוש את זרם החיים הפועם בקירבו – בקצב חיובי ושלילי, כמו זרם חליפין. החיים הם שרשרת ריתמית בלתי פוסקת של שאיפה ונשיפה, עד שהאדם בנשיפתו האחרונה סוגר את החוליה האחרונה של השרשרת ומוציא את נשמתו. בגופנו נמצאים ארבעת היסודות של הקדמונים, ולפי זה מחולק גם מזוננו. אבות אבותינו בטאו זאת כך:"נוצרנו מאדמה, על כן אוכלים אנו מזון מוצק. במים לשו אותנו על כן שותים אנו נוזלים. הנשמה מעניקה טעם וחוש לגולם חסר החיים, על כן נושמים אנו אוויר. באש אלוקית מחיה הרוח את הצרוף הזה, כדי שיהיה לאדם".

אנו יכולים להשאר בחיים במשך שבועות ללא מזון מוצק, וללא מים במשך ימים אחדים, אך בלי אוויר אפשריים החיים במשך דקות ספורות בלבד. אנו רואים, אם כן, שהקשר בין החיים והנשימה הוא ההדוק ביותר. הנשימה היא הפעולה הביולוגית החשובה ביותר של הגוף. כל פעולה אחרת שלו קשורה באופן הדוק עם זו של הנשימה. לזו יש השפעה מכרעת על מצב בריאותנו, על מצב רוחנו ואפילו על אורך חיינו.

לפי פילוסופיה הודית נקבע לאדם מספר מסויים של נשימות בכל גלגול. הנושם בחפזון נשימות מהירות ימות מוקדם יותר, כי לא יוכל לנשום מספר רב יותר של נשימות משקצבו לו. אולם החי בשקט ובשלוה ונושם לאט הוא המכלכל עניני בריאותו בתבונה ויהנה מחיים ארוכים על פני האדמה. האדם מן המזרח אינו מתרגש על נקלה, כי בחייו עלי האדמות רוצה הוא להשתמש לשם התקדמות רוחנית. במנוד ראש רואה הוא, איך אחיו במערב מקצרים חייהם.

האדם המודרני אינו יודע כיצד לנשום. תנאי חיינו הבלתי טבעיים בדירות הערים הגדולות, בבתי החרושת ובמשרדים מביאים לידי כך, שהאדם ישכח את הקצב של הנשימה הנכונה. חיי נפש עצורים ופקפוקיו בין תאוה לפחד חונקים את גרונו של האדם והוא אינו מעז, פשוטו כמשמעו, לשאוף שאיפה עמוקה. אופן הנשימה של בן המאה העשרים מספיק בקושי לקיום החיים בלבד. נשימתו, כמעט אין בכוחה לשמור על חייו. עד מהרה אפשר היה לשנות מצב זה לו היו בני האדם מבינים את האמת הישנה נושנה: רק על ידי סידור הנשימה נוכל להשיג את הכוח המבטיח חיים ארוכים חסרי מחלות.

נשימה רשלנית ובלתי מסודרת מקצרת את אורך חיינו, מקטינה את כוח החיים ועושה אותנו לפגיעים למחלה הקלה מכל המחלות – הנזלת. לאדם הפרימיטיבי החי בטבע לא דרוש היה ללמוד איך לנשום. הציד והדיג, המלחמה בפגעי הטבע, התנועה המתמדת באוויר הצח ותרגילי הגוף הטבעיים עשו אותו באופן טבעי לנושם טוב. לו היינו חיים חיים טבעיים תקינים הרי גם גופנו אנו, היה מגיב על השפעות חיצוניות כפי שהגיבו בני האדם הקדמונים. נזכיר דוגמא אחת מתוך אלפים: אם נעמוד תחת מקלחת של מים צוננים מה קורה? מיד, כאילו לפי צו קדום, אנו שואפים שאיפה עמוקה. חכמי הודו הבינו עוד לפני אלפי שנים את העקרון שעור הגוף הוא הריאה השניה שלנו, כי בלי נשימת עור החיים אינם אפשריים. כל גירוי חיצוני שפוגע בעורנו: קור, חום, מגע מכני וכו' משפיע אוטומטית על קצב נשימת הריאה. באופן זה דואג הטבע הגדול לכך שהאדם יוכרח לנשום נשימה עמוקה לעיתים קרובות בכל יום, דבר שמבחינת הבריאות וכוח החיים חיוני ביותר. אולם למרבה הצער יכול הטבע להניע את האדם המודרני, שהתרחק מאורח חיים טבעיים, לחשוב על בריאותו רק באמצעות מחלה. האדם המודרני סוגר על נימי הנשימה שבעורו בבגדיו הכבדים והבלתי נחוצים. בדרך זו נמנעת לחלוטין פעילות מוגברת ונמרצת יותר של העור. וכך, בקשר עם פעולת הריאה, נמנעת גם ההשפעה המיטיבה של הגירויים החיצוניים הממריצים את מערכת העצבים הווגטטיבית.

לאחר שהאדם מן המערב אטם אזניו מלהקשיב לעצות הנבונות של הטבע בדבר און, בריאות וחיים ארוכים, הרי נשארת לו עוד דרך אחת בלבד בה ישפיע ישירות על הריאה- ספורט. מה המצב בארצות המערב בקשר לספורט ובריאות? התושב העירוני של המאה העשרים נאנס לחיות חיי כלא בלתי טבעיים. גם כשהוא קם עייף משולחן הכתיבה, אחרי יום עבודתו, ונוסע לביתו באוטובוס או ברכבת, אין לו לא את הפנאי ולא את הנטיה לתרגילי גוף. אפשר הדבר שאדם זה בצעירותו, כשקשריו אל הטבע היו עוד הדוקים יותר, נהנה מריצה מהירה, משחייה או מספורט בבית הספר. אולי אף הצטיין באחד מענפי הספורט. אולם מאוחר יותר, בגיל מבוגר, מעטים הם מאוד אירופאים או אמריקאים העוסקים בספורט בצורה שיטתית. עובדה היא שבגיל בו צריך לתת תשומת לב רבה ביותר לבריאות ולגמישות השרירים, כתשעים אחוזים מבני האדם אינם אדונים לבריאותם כי אם עבדים למקצועם.

צורת חיינו, הקשורה בישיבה מרובה, עמידה ממושכת, המביאה לרגליים שטוחות או ישיבה כפופה על יד שולחן הכתיבה, הביאה לידי כך שבן זמננו שכח את האופן הנכון של ישיבה, עמידה, הליכה ונשימה. התוצאה היא חזה שטוח, כתפים צרות, קצרת, מחלות לחץ דם, הסתיידות עורקים, סכרת ושחפת. בזמן שדור אחד ויחיד אשר ידע לנשום באופן נכון, ביכולתו להבריא את הגזע. פתגם הודי עתיק אומר: "אין זה אותו הדבר אם בחדר מנקים כל פינה או רק את אמצע הרצפה" אולם ברור מן הדוגמא הבאה שהאדם המודרני מסתפק בלאוורר ולנקות רק את אמצע ריאותיו. לפי מסקנות המדע הרפואי המערבי, נושם בדרך כלל אדם העובד עבודה שקטה במצב של ישיבה כ 15 נשימות בדקה. כך מתחלף בכל נשימה רק חצי ליטר של האויר הנמצא בריאה. בנשימה חזקה יותר מתחלפים אחד וחצי ליטר נוספים ובנשימה מוגברת יותר עוד אחד וחצי ליטרים "אויר רזרבי". יש איפוא לריאות של אדם מבוגר "קיבול חי" של כשלושה וחצי ליטר. דבר זה נובע גם מן העובדה שבריאות של אדם מת עוד מוצאים אחד וחצי ליטרים שארית אויר. מה פירוש הדבר? שהאדם המערבי, המרבה לשבת, מנצל רק כעשירית מו הקיבול של חמשת הליטרים של ריאותיו.

בשעת טיול קל גדלה כמות האויר הזאת פי שתיים וחצי. בזמן טיפוס על הרים פי עשר ובעת שחיה פי עשרים. חכמי הודו והמזרח הכירו כבר לפני אלפי שנים את התוצאות המפליות שיש להסדרת הנשימה לגבי שמירת הבריאות ומניעת המחלות. לכן הפכו תרגילי הגוף הקשורים לנשימה עמוקה והמיועדים להתבוננות פנימית לכעין טקס דתי, על מנת שתרגילים אלה ייעשו על ידי המוני העם יום יום מתוך חובה.

בימינו ההאתה יוגה יצא כבר ממעגל הקסמים של המיסטיות. בעיר לונאבלא, בפונה, הוקם מכון בתמיכתם של סיר נאטאוארסינהאדשי בהאדור מהרג'ה וראמה סהיב אוף פורבנדאר. במכון חקר זה נבדקים תרגילי היוגה הגופניים באמצעות מכשירים מדעיים ותוצאותיהם המפתיעות מתאשרות מבחינה רפואית.
לפני שנפנה לשאלה מהי שיטת הנשימה של היוגה, נברר תחילה למה הנשימה הנכונה חשובה במידה כזאת. ובזאת אנו מגיעים לנושא הפראנה.

הספר תורגם ויוצא לאור בהוצאת אילן הורוביץ, המאמר פורסם ברשות בעל הזכויות וההוצאה לאור של הספר.
קישור לרכישת הספר יוגה ובריאות בחנות.