יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
חוכמת היוגה  /   חכמה
כל החיים הם יוגה - הסינטזה של היוגה  |  עידו לוי
מאמר שלישי בסדרה, על יצירת הסינטזה של היוגה על פי אורובינדו.


"The intellect becomes aware of a Law that beneficently insists and a succour that upholds; the heart speaks of a Master of all things and Friend of man or a universal Mother who upholds through all stumblings. Therefore this path is at once the most difficult imaginable and yet, in comparison with the magnitude of its effort and object, the most easy and sure of all."(46)

היוגה כמו כל דבר בעולם שלנו נמצאת בתהליך  מתמיד של שינוי, בזכות הגמישות שלה היא ממשיכה להתקיים על פני יותר מ-4000 שנים, עם הזמן היא התפצלה לזרמים שונים והתאחדה מחדש, וזאת כדי לשמור על עוצמתה, לעיתים היתה צריכה להתפצל כדי לשרוד ולעיתים להתאחד כדי ליצור משהו שלם ועוצמתי יותר, כך עפ"י התקופה ועפ"י הצרכים של האנושות, היוגה מצד אחד התגמשה ומצד שני שמרה על קיומה וציביונה.

אורובינדו הבחין בשלושה זרמים מרכזיים ביוגה, הג'ננה יוגה, הבהקטי יוגה והקרמה יוגה. הוא הגיע להבנה שכדי להגשים את מטרת היוגה- מטרת החיים, צריך, בתקופתנו, לאחד את שלושת הזרמים וליצור יוגה שלמה שבאפשרותה לקחת את היוגי אל המטרה הנעלה של היוגה עליה כתבתי במאמר הקודם על מטרת היוגה. הסינטזה שנוצרה היא לא משהו חדש, אלא משהו שהיה קיים וחיכה לאפשרות להתממש שוב. ביצירת הסינטזה אורובינדו התבסס על הכתבים העתיקים של היוגה, הוודות והאופנישאדות, כדי להחיות מהם משהו שעם השנים נעלם.

מכיוון שכל זרם מאוד נוקשה בחוקיו ורואה בזרמים האחרים כשגויים, זה לא פשוט ליצור את הסינטזה. אם נבחר לבצע את האימון של כל הזרמים בבת אחת אז נהיה מאוד מבולבלים, ואם נבחר בכל תקופה לבצע אימון של זרם אחר אולי לא יספיק לנו זמן החיים או לחילופין זה יהיה ביזבוז זמן. מתוך הראיה שהמטרה האחת של כל הדרכים היא: לדעת, להיות ולהכיל את הנשגב. כדי להגיע לסינטזה נצטרך לדחות כל דרך אפשרית ולחפש מספר עקרונות משותפים לכל הדרכים.
 
התפיסה המרכזית של שלושת הזרמים, אשר מסתמכת על הוודות, הינה כי עולם התופעות-הנראה-הפרקריטי, הינו אשליה ממנה אנו רוצים לסגת ולהטות את מבטנו פנימה אל עבר זה הרואה - הפורושה. לעומתם קיים עוד זרם אחד, הטנטרה יוגה, שמתייחס אל עולם התופעות-הנראה כאל הכח האפקטיבי היחיד דרכו ניתן להגיע למימוש עצמי ולא כמיגבלה ממנה אנו רוצים להתנתק. הסינטזה של היוגה מאמצת שתי תפיסות מנוגדות אלה, ופותרת את הקונפליקט בין התפיסות כך, היא רואה בזה הרואה-הפורושה-העצמיות את האל ובזה הנראה-הפרקריטי-ההוויה את סגנו. כלומר מטרת הסינטזה של היוגה היא להגיע למיצוי עצמי של הפורושה-העצמיות דרך הפרקריטי-ההוויה. אם כך אי אפשר לזלזל באף אחד מהם, אנו זקוקים לשניהם בדרך, בעיקר משום שבסופו של דבר הם אחד ולא ניתן להפריד ביניהם. אולי כדאי לציין שאורובינדו בחר לא לבצע את האימון של הטנטרה יוגה אלא רק אימץ את תפיסתה זו לגבי עולם התופעות.

הבסיס לסינטזה היא האדם על כל מורכבותו, ככל שהאדם יהיה מודע לכל האספקטים השונים שלו, וככל שהרצון שלו להשתפר יהיה חזק יותר עד לרמה שזה יהיה המוטיב היחיד שיניע את חייו, כך הוא יהיה מודע לחוסר השלמות והמוגבלות שלו כאדם חושב, ויוכל לשפר את כל כולו ולהביא את עצמו להרמוניה שלמה  ולממש בחייו את הנשגב.

ניתן לזהות שלוש מאפיינים עיקריים לסינטזה. הראשון, הדרך צריכה להיות כמה שיותר חופשית ומשוחררת מכל חוק או כלל, הדרך צריכה להתאים את עצמה לכל אחד עפ"י אישיותו. לכל אחד ישנם יתרונות וחסרונות שיאפינו בסופו של דבר את דרך היוגה האישית שלו. וכמו שוויויקננדה אמר הדת האידיאלית היא כאשר לכל אחד תהיה דת משלו כך גם היוגה האידיאלית היא כאשר לכל אחד יוגה משלו. לכן צריך להתייחס לכל מה שנכתב או נאמר כהכוונה בלבד ולא כחוק בל יעבור, מכיוון שאת האמת לא ניתן לבטא במילים רק לכוון אליה. מכאן אפשר להבין גם דבר בנוגע לקיצוניות, קיצוניות היא כאשר האדם הולך עפ"י דרך מסויימת ולא מוכן לסטות ממנה בשום מחיר. לעקשנות זו יש מחיר, והמחיר הוא איבוד הדרך. חייבים לראות את הדרך כדבר גמיש ומשתנה משום שההולך בדרך משתנה, ואם לא נהיה מוכנים לקבל את השינויים הנדרשים נשאר תקועים בשביל הלא נכון. רק הקשבה כנה ואמיתית לצרכי הנפש בכל רגע ורגע יכולה לכוון אותנו בדרך אל האושר. אורובינדו כותב על המורה הפנימי, הוא קיים בתוך כל אחד ורק ע"י הרפיה גופנית ומנטלית והקשבה להדרכתו ניתן לראות את הדרך. כל שאר המורים החיצוניים, מטרתם בסופו של דבר, לעורר את הקשב שלנו אל המורה הפנימי.

המאפיין השני הוא לקבל את כל כולי כאובייקט השינוי, ברגע שאוותר על אספקט מסויים באישיותי כאובייקט לשינוי או שאבודד את עצמי מפעולות מסויימות אני מפספס את אינטגרליות השינוי. בכל פעולה פנימית או חיצונית מסתתר הרגל, פחד, משהו שנענה למודעות האגו המוגבלת, ואם רק נשקיט את פעולה זו השפעת האגו תושקט אך לא תעלם. לעיתים אפשר להעזר בתקופות של התבודדות או ויתור על פעולות מסויימות, ואז לחזור ולפעול ממקום אחר בטוח יותר, אך התנתקות טוטאלית מהחיים או מפעולה מסויימת משמעה ויתור על הנצחון האפשרי. זוהי בחירה להקל על עצמך באימון, במקום להתמודד עם כל מורכבותך ובחירה זו מפספסת את השינוי האינטגרלי האפשרי.

המאפיין השלישי הוא לקבל ולראות כל חוויה עם העולם החיצוני והפנימי כשלב בהתפתחות. הסבל, הקשיים, הדכאון הם האפשרות הכי גדולה לצמיחה, ולא צריך לברוח מהם או לפחד מהם. להיפך, צריך לקבל אותם בשמחה, לחפש את האפשרות להתפתח, לחפש מה ניתן ללמוד מאותה חוויה, היכן אני יכול להשתפר. פיתוח המודעות להתפתחות אישית יוצר בסופו של דבר את האימון האינטגרלי ביותר. כל רגש, מחשבה או פעולה שגויים, ברגע שזוהו ע"י המודעות כשגויים , זוהי בחירה להשתנות וקריאה לכח הנשגב לרדת ולהאיר אותך ואת הפעולה האמיתית והנכונה. למרות שניתן לראות בטבע כאוסף של כוחות, כאלה טובים וכאלה שטניים, בסופו של דבר הכל הוא כח אחד שמטרתו להביא כל קיים למימוש הכח האחד בהוויה. על כן כל מפגש עם הטבע, עם כוחות הטבע, גם אם הוא נעים ביותר וגם אם הוא לא, מטרתו אחת לקדם את האדם אל עבר מימוש הנשגב.

"The widest synthesis of perfection possible to thought is the sole effort entirely worthy of those dedicated vision perceives that God dwells concealed in humanity."   (pg. 50)