רחל זולברג התחילה את דרכה ביוגה בתל אביב אצל מורתה האהובה, גברת ריסקין. בשנת 1965 צדה עינה מודעה בעיתון המבשרת על ביקורו הראשון של סוואמי ונקטסאננדה בישראל. הסוואמי הגיע לארץ בסיוע משרד החוץ הישראלי, ואף נפגש עם דוד בן גוריון שהתעניין בתורות המזרח. באותם ימים היוגה בישראל הייתה בחיתוליה, ונחשבה לתחום זר ומוזר. עם זאת ביקורו של הסוואמי עורר עניין רב ועשרות אנשים באו לפגוש אותו וללמוד ממנו. רחל זולברג הייתה ביניהם. המפגש עם סוואמי ונקטסאננדה היה כה חזק ומשמעותי עבורה, עד כי הוא שינה לגמרי את מסלול חייה. סאוומיג'י הרעיף עליה ידע ואהבה, ובסיום הקורס נתן לה תעודה שמסמיכה אותה כמורה. רחל החלה ללמד יוגה במסירות יוצאת דופן, ראתה בזאת שליחות מהמעלה הראשונה, והפכה למורה גדולה בזכות עצמה. במהלך השנים הסוואמי הפנה אותה אל בכירי מורי היוגה בעולם, ובהם ב.ק.ס איינגר, ושרי דסיקצ'ר שתלמד אף מהם. באותה תקופה רחל אירחה כל יוגי שהגיע לישראל, למדה ממנו וארגנה עבורו שיעורים וסדנאות. עם השנים היא הקימה את ארגון מורי היוגה בישראל, צירפה את ישראל לארגון היוגה האירופי, ואף פתחה את קורס מורי היוגה הראשון בארץ שמתקיים עד היום במכללת וינגייט. רחל הקימה דורות של תלמידים והכשירה מאות מורים ליוגה. בזכותה היוגה הגיעה לכל הגילאים, המגזרים והישובים בארץ.

ויניאסה מהי?
הגישה לפי  שרי דסיקשר – אומרת שיש להתאים את היוגה לצרכיו של האדם האינדיבידואלי, לפי גילו, מקצועו, מקום מגוריו, יכולתו ומגבלותיו. אם פרמטרים אלה ידועים, יש אפשרות להשתמש בהם ולהתאימם לצרכיו של התלמיד.  "אנו מתחילים מהמקום שבו אנו נמצאים ומתקדמים צעד אחר צעד בהדרגה לכוון המטרה",  כמו כן: "לא התלמיד יתאים עצמו ליוגה, אלא, יש להתאים את היוגה לתלמיד ולפי צרכיו", אומר שרי דסיקשר. עלינו לבחור את הכלים המתאימים ולא לבנות סגנון הכופה את עצמו על המתאמן. בבנייה נכונה של האימון – בעזרת מורה – המתאמן חווה שיפור הדרגתי במצבו הגופני, הנפשי והרוחני. האימון בשיטת הוויניאסה נעשה בתיאום תנועה ונשימה, היינו, אורך התנועה כאורך הנשימה. בצורה כזו המחשבה מרוכזת בגוף ובנשימה, כתוצאה מכך נוצר חיבור בין הגוף, הנשימה והמחשבה או הגוף, הרוח והנפש, המביא אתו הרגשת הרמוניה פנימית.
המתאמן מתחיל לפי מצבו האישי העכשווי, קובע לעצמו את משך הזמן שיש בידיו להקדיש לאימון, ומהי המטרה שאליה הוא שואף להגיע (למשל, להשתחרר מכאב, להתחזק, לשפר גמישות, לשפר יציבה, להשיג שלווה ושקט פנימי, או – אולי הוא ספורטאי ורוצה לשפר את איכות ביצועיו בעזרת היוגה). כך, במהלך האימון הוא מתקדם בצעדים קטנים ובטוחים לקראת השגת מטרתו.

ש: איך גילית את היוגה?
ת: : " יום אחד כאשר טיילתי עם בני האמצעי הקטן, נעצרתי ליד חנות ספרים וראיתי את הספר "יוגה ובריאות" מאת ס.ייסודיאן ואליזבת האיך, נכנסתי וקניתי את הספר – מיד הבנתי שעלי למצוא מורה. למצוא מורה ליוגה בארץבשנת 1957 לא היה דבר קל, אך "כשאוזן התלמיד כרויה – מופיע המורה" ואכן כך זה היה, מצאתי את מורתי הראשונה רחל ריסקין שעמה למדתי במשך 7 שנים. מורתה של הגב' ריסקין הייתה אינדרה דבי –  התלמידה המערבית הראשונה של קרישנמצריה – אביו של המורה העכשווי שלי, דסיקשר.
 
בקבוצה שהתאמנתי בה היו כשישה או שבעה תלמידים, אחדים מהם היו רופאים. המורה החדירה בקבוצה שמחה ורצינות גם יחד. באותן שנים התמחיתי בעיקר בתרגול האסנות בצורה נכונה ופחות בצדדים הרוחניים של היוגה".
 
ש: איך הסתדרת כאם וכמורה ליוגה?
ת: "במקום שמתייחסים ברצינות לפעולה אין לקשיים שום משמעות. כך התייחסנו: אני, בעלי וילדיי ברצינות לנושא היוגה והצלחנו להתגבר על קשיים. בעלי וכן ילדי עזרו לי הרבה. בעלי תמיד תמך בי בכל הנסיעות שלי להודו: טיפל בילדים בתקופות אלה ודאג לפרנסת המשפחה ברווחה".
 
ש: מי היו המורים הראשונים ומאיזה שושלת?
ת: "המורה והגורו העיקרי שלי היה סוואמי ונקטסננדה, והייתי תלמידתו במשך 18 שנים. סוואמיג'י כפי שקראתי לו היה מזכירו ויד ימינו של ד"ר סוואמי שיבננדה שהיה רופא ויסד את DIVINE LIFE SOCIETY. 
ברישיקש.
 
כרופא וכגורו, ד"ר סוואמי שיבננדה היה ידוע ביכולתו הנפלאה לעזור, הוא כתב הרבה ספרים ומצא דרך ללמד, בעיקר את איש המשפחה, איך לקדם את בריאותו הגופנית והנפשית דרך יוגה. הוא ידע שלאיש משפחה אין יותר מדי זמן ליוגה וערך תכנית מצוינת, כזו שאפשר היה לבצעה בקלות.
 
הגורו שלי, סוואמי ונקטסננדה, רצה מאד שאלך ללמוד אצל דסיקשר, בנו של קרישמצריה, כדי שיהיו לי הכלים ללמד אנשים לתרגל יוגה לפי צרכיהם ויכולתם ולא את התנוחות המושלמות כפי שהן כתובות בספר – ואשר לא כולן מתאימות לכל אחד. עשיתי כדבריו ונסעתי להודו למורה דסיקשר, וגם לאחר מותו של סוואמיגי אני תלמידתו הנאמנה של דסיקשר".
 
ש: מה דעתך על הקשר בין יוגה ובריאות?
ת: "הקשר בין יוגה לבריאות הוא מוכח, ברור וידוע. בעזרת התנוחות, הנשימה, החשיבה החיובית, המדיטציה, השירות לזולת ועשיית הטוב".
 
ש: מה דעתך על הקשר בין יוגה ובין שינויי תודעה?
ת: "אין ספק שמי שמתרגל יוגה יכול להבחין בשינוי תודעתו ממצב מסוים למצב טוב יותר, כזה שמאפשר לו לפעול מתוך אהבה וכנות".
 
ש: איזה שינוי אישי עברת בעקבות תרגול והוראת היוגה?
ת: "שינויים רבים עברתי במהלך חיי שקשה למנותם... כשאתה מלמד, אתה הוא הלומד. כשאתה מרצה, יש אחד שלבטח מקשיב ושומע והוא הוא א ת ה".
 
ש: דורות של תלמידים עברו תחת ידייך מה את יכולה לומר על יחסי הגומלין מורה תלמיד והאם יש לך
הרגשה שהבטחת את המשך דרכך ויש לך יורשים וממשיכי דרך?
ת: "לגבי ההמשכיות בוודאי יש חלק שיצא נשכר. אני מאמינה שמה שעושים בכנות ומכל הלב מכה שורשים".
 
ש: מה דעתך על התפשטות המודעות ליוגה בישראל, על המורים, על ההוראה, על המכונים, על המרכזים ועל הקניונים ליוגה? 
ת: "התפשטות המודעות ליוגה החלה עם התרחבות תרבות הפנאי, שהסמן העיקרי שלה היה התפשטות תופעת הקאנטרי קלאב, שאיפיינה את שנות ה־80. כיום, זוהי תופעה קיימת, אני מקווה שרק טוב יצא ממנה".