יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
חוכמת היוגה  /   חכמה
“יוגה היא 99% תרגול, 1% הסבר” - חלק שני  |  גלעד חרובי
חלק שני -מה מחיר התרגול? מה זו "פגיעה" ומה זו "פתיחה"?

האת'הא יוגה היא התחלה- היא אמורה להביא אותנו אל היוגה. תרגול נכון של"האת'הא יוגה", תוך הבנה נכונה של "תיאוריה", יקדם את התרגול והאימון הגופני, ויאפשר טיפוח והתקדמות בטוחים עם טעויות ופגיעות מינימאליות. האם אפשר למנוע לחלוטין את הפגיעה? לא, כי אנו עוסקים בגוף האנושי ובתודעה השוכנת בו, ותמיד קיים פיצול בין מה שפטאנג'אלי קורה לו "הראייה" ובין "הנראה", ובהפשטה רבה לעניין כאן- בין מה שרוצים שיהיה בגוף ומה שיש בגוף באמת.
למרות פיצול זה, ניתן לצמצם מאוד את הפגיעה בכלל והפגיעה הגופנית בפרט על ידי שימוש במרכיבי "המחשבה הנכונה": פטאנג'אלי מורה שזה מושג על-ידי "אימון ואי השתוקקות"....כך, שזה אפשרי וגם מומלץ. ובמידה ולא נעשה כך- נעוות את האיזון וגם את המטרה.
מה זה אומר? זה אומר שמורה או מדריך ליוגה הנפגע בעצמו כתוצאה מהתרגול ו/או שתלמידיו נפגעים ונפצעים- צריך לברר לעצמו טוב טוב מה קורה פה, והאם יש פה יוגה כלשהי או רק אקרובטיקה הישגית אינטנסיבית עם שם הודי יפה, לצורך תחרות אולימפית וקבלת חגורה שחורה... (זה החלום של ביקראם, למשל.).האם יש מספיק מידע מאחרי התרגול האהוב? חשוב לציין כאן שזה שלב שכמעט כל מורה או מדריך ליוגה יעבור מתי שהוא.
ולכן- אין לחפש בתרגול ה"האת'הא יוגה" את ההישגיות והסיפוק הגופניים בלבד. הכוונה היא הרבה מעבר  לשרשרת הממכרת של אדרנאלין-אנדורפין-דופאמין-סרוטונין. גם הרבה מעבר לשרשרת השריפה האירובית של ה- ATP ....וגם אם נשיג את האסאנה ההיא עם הרגליים מאחרי הראש והאחרת עם עמידת ידיים ב-לוטוס זה עדיין לא אומר הרבה על יוגה, אם כי כהתחלה- סיפוק ויכולת זה חשוב וגם טוב.
אז, נו, מהי ההתחלה? כמה זמן? מתי מסתיימת ההתחלה? ההתחלה מסתיימת כאשר מתחילים לחוש את המסר של היוגה- תחושה שזה לא הכל, שיש עוד לדעת, שזה לא מספק אותי כבר. ואז צריך לעשות החלטה: 
או- לחפש ריגוש אחר עם מורה אחר/ת, עם שיטה בשם אחר כי  כבר מצ'עמם/כי נפצעים/כי מתוסכלים, ואני מחפש שם הודי יפה אחר. התאהבות אחרת.  או -להעמיק פנימה ולחפש מה המילכוד הזה שחוזר על עצמו מדי שנה וחצי-שנתיים, מדי התאהבות או שתיים.  זה השלב ההתפתחותי בו בוחרים בין התאהבות ואהבה...הרי יש הבדל, חברים, גם בכימייה של המוח.
במקום החדש הזה יש להתייחס ביתר דיוק למקור הדארשני של היוגה, כדי להבין את המילכוד הנ"ל, וליישמו בפרקטיקה. בחירת המקור הדארשני היא בחירה אישית של המתרגל או המתרגלת: הגישה הדתית- המבוססת על סמכות ה-"בהגווד גיטה"- או הגישה  הלא דתית, המתבססת על סמכות ה- "יוגה סוטרה". גם את ה-סוטרה ניתן לפרש בצורה דתית. בדרך כלל יש בלבול וערבוב לא מוצדק ולא הכרחי בין שני המקורות, על כך בהזדמנות אחרת. בחירה זו משפיעה מאוד על אופי התרגול הגופני המעשי והבנתו.
מה מקום המידע הדארשני בתרגול?  קודם לכל, עקרון ה-"יאמה, ריסון מוסרי": אדוני/גבירתי עוסקים בגוף האנושי? הגוף האנושי יש לו צרכים? צרכים אלה הם המקור לסבל? בואו ונראה איך מצמצמים ומגבילים את הצרכים למינימום ההכרחי ואת הסבל עד למינימום האפשרי.  מתוך 5 היאמות, הריסונים, נתייחס בראש ובראשונה ל-2 היאמות המתייחסות ישירות לתרגול האישי: הראשונה מתוך החמש - "אי פגיעה, א-הימסה" ויחד אתו האחרונה מהן, "א-פריגראהא, אי-חמדנות".  בין לבין, כמובן שמתבטאות שאר השלוש: "סאטיה – הוויית אמת", "א-סטייה - אי-גניבה", "בראהמאצ'אריה – מידתיות"(תרגום שלי).
יישום שני העקרונות המכילים הללו (ויישום היאמות בכלל......)הוא הגיוני ופשוט אך קשה מאוד לביצוע- אותו "כאילו מילכוד", המלווה את ההתפתחות של היוגי/ני: פשוט, ברור, הגיוני, מובן, רציונאלי-  אבל למעשה קשה מאוד לביצוע בגוף ראשון.  גוף ראשון=אגו, הלא כן?  זיהוי הגוף/נפש?  הרי מה יותר גוף ראשון מזה?.
זה לא ניתן כמעט לעשות בתחילת ההיכרות עם האשטנגה וינייאסה, למשל. אני מאוהבבבב/תתתתת!!!!!, עזבו אותי!!!!איזה ריסון ואיזה נעליים!!! תן לי בראש!!! 
עד שמגיעים לשלב הבא, האהבה. כאמור, כימייה אחרת, תודעה בשלב אחר. זה לוקח זמן. כמה זמן? המממממ....
עוד על "דברים שרואים משם"- בהמשך.

גלעד חרובי- משכן היוגה, תל אביב למאמרים נוספים ברוח זו- בבלוג של גלעד