יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
חוכמת היוגה  /   חכמה
לפעמים קשה לי לשמור על איזון. יש לך עצה? על פטנג′לי, הסבל האנושי ואיזון נפשי.   |  יואב שמש
לפי ה′יוגה סוטרה של פַּטַנג′לי′ כולנו שרויים במצב של סבל, בין אם במודע או שלא במודע. אותו סבל מתקיים באמצעות חמש סיבות או חמישה מכאובים. החדשות הטובות הן, שברגע שנהיה מודעים וערים לאותן סיבות נוכל גם להתמודד איתן ולמוסס את חלקן בתהליך ארוך, איטי, אך משתלם.

מחפשים פתרונות בזק? חשוב לי להדגיש שהדרך אל היוגה, אל החיבור הפנימי, היא תהליך הנעשה בשלבים – כל מחקר פנימי מביא לתובנות עליהן מושתתים מחקרים פנימיים חדשים המובילים לתובנות נוספות. עידן הניו-אייג', לצערי, מתאפיין כיום בהדוניזם או אפילו בניהיליזם במסווה של רוחניות. במקרים טובים יותר מציע הניו-אייג' פתרונות מהירים וקיצורי דרך, המתירים לנו שלא לוותר על מאוויינו, לא להשקיע מאמצים רבים, ובכל זאת לזכות בפירות. אז אחרי שעידן הניו-אייג' השאיר את רובנו בבילבול או בתחושת החמצה, הגיע הזמן לקרוא: "חוזרים אל הדבר האמיתי!".
ה'יוגה סוטרה של פַּטַנג'לי' הנו כתב עתיק המאגד את הפילוסופיה כמו גם את הטכניקה של היוגה. חוקרים מתארכים את הכתב בטווח שבין המאה הראשונה לבין המאה השלישית לספירה, למרות שעל-פי המסורת הכתב עתיק עוד יותר. הטקסט מיוחס לכותב בשם פטנג'לי, עליו אין לנו כל ידע ממשי, אך מכתיבתו אנו יכולים להסיק שהיה מחד גיסא מלומד גדול ומאידך מתרגל גדול.
הטקסט כתוב ב"סוטרות" - משפטים קצרים ומתומצתים. כל "סוטרה", כפי שנראה בהמשך, נועדה להוות צוהר לידע רחב יותר, כך שלכל משפט כזה מתלווים הסברים ופרשנויות. הכתב מורכב מארבעה פרקים, ובסך-הכל ממאה תשעים וחמש סוטרות.
הפרק הראשון, שנקרא סַמָדְהי פָּאדַא, מבאר את מטרת היוגה ומתאר מצבי תודעה בדרגות שונות (מצבי התודעה הגבוהים נקראים סַמָדְהי, ומכאן שמו של הפרק). אני מניח שהפרק השני, בו אעסוק במאמר, רלוונטי יותר לרובנו, ומתאר את האימון ואת הכנת הבסיס לסמדהי. אך ראשית נטעם מן הפרק הראשון כדי להבין מהי בכלל מטרת היוגה.
אמר פַּטַנג'לי: "יוגה היא ההגבלה או ההפסק של תנודות התודעה." (פרק I סוטרה 2)
"למה אתה מתכוון?" שאלתי אותו בדמיוני.
"זה פשוט," הוא השיב לי, "אם היית מצייר גְרף של התודעה של כל אחד מאיתנו, היית רואה גלים עולים ויורדים בתדירות מאוד גבוהה. אין רגע שהתודעה שלנו במנוחה מוחלטת, וגם אם אנחנו שוכבים על שפת הים עם עיניים עצומות ונדמה לנו שהכל שקט, התודעה ממשיכה לעבוד במרץ."
-"ולמה אתה מאמין שחשוב למתן את הגלים האלו?"
-"אם תביט באגם בשעות הלילה, והאגם יהיה שקט באותה השעה, תוכל לראות את השתקפות הירח בצורה בהירה, אבל אם ינשבו רוחות חזקות והאגם יהיה גלי, מה יקרה אז?"
-"זה ברור, ההשתקפות תיטשטש והירח לא יראה בכלל כמו ירח." אמרתי.
-"זו גם טבעה של התודעה. כל עוד תנודות התודעה גבוהות, יהיה לך קשה לראות את המציאות כפי שהיא, ולכן, כשהגלים האלו יתמתנו, המציאות תתבהר. 'אז שרוי הרואֶה בצורתו שלו' (פרק I סוטרה 3)," הוסיף, "והראייה לא נעשית דרך כל הפילטרים שצברנו במהלך השנים, או, אולי אפילו במהלך הגלגולים, אלא מתאפשרת ראייה ישירה שתופסת את המציאות ללא תיווך."
"נראה לי שהבנתי." אמרתי לו.
"כן, אבל אתה לא באמת תבין את זה עד שלא תחווה את זה, ובשביל זה צריך אימון. צריך טכניקה."
הפרק השני, שנקרא פרק ההגשמה (סַדְהאנַא פָּאדא), מנחה כיצד לפעול נכון כדי להשקיט את תנודות התודעה בעזרת 'היוגה של הפעולה'."
בסוּטְרה הראשונה כתבתי: "חימום (טַפַּס), לימוד עצמי והתמסרות לאל, הם היוגה של הפעולה (Kriya Yoga)" (פרק II סוטרה 1).
-"חימום?"
-"טַפַּס.... תירגמו את המושג הזה לעברית גם כהסתגפות או כסיגופי-חום, אבל המילה 'הסתגפות' נתפסת לפעמים כמאיימת ושלילית, ולא זו הכוונה. אלו התרגומים, פשוט כי אין מילה מקבילה בעברית. הכוונה לאימון שיוצר סוג של חום פנימי מטהר. אם תתאמן בקביעות, אני מאמין שאתה תבין לבד את המשמעות."
-"אתה לא יכול לפטור את עצמך בזה שתאמר לי להתאמן!" רטנתי.
-"אני קירבתי אותך עד כמה שאני יכול בעזרת השפה, אבל ההבנה חייבת לבוא דרך החוויה. זו היוגה," הוא משך בכתפיו, "מה אני אעשה? לא אני המצאתי אותה..."
-"טוב," אמרתי. "הזכרת טַפַּס, לימוד עצמי והתמסרות לאל. איך הם אמורים לקרב אותנו אל המטרה?"
-"התמסרות לאל היא אמונה מלאה בדרך. אני אתן לך דוגמה. בבתי-ספר למנהל עסקים מלמדים איך רעיון יכול להפוך להצלחה או להיות נדון לכישלון. יש שלושה תנאים שמאפשרים הצלחה לאורך זמן. אם אחד מהם חסר, ההצלחה תהיה חלקית בלבד, וייתכן גם כישלון מוחלט."
-"ומה התנאים האלו?"
-"הראשון הוא חזון. מה שהופך רעיון פשוט לחזון, הוא האמונה שלך ברעיון והיכולת שלך לדמות את ההתגשמות שלו. אם אין לך אמונה בדרך, כל מכשול קטן יפיל אותך."
-"לזה אני מסכים."
- "התנאי השני הוא תחקיר. נניח שיש לך חזון לפתוח חנות בגדים בקניון."
-"ממש אין לי חזון כזה!"
-"אמרתי שנניח. הצלחת לחשוב על כל הפרטים ויש לך אמונה מלאה ברעיון הזה, אבל ערכת תחקיר ומצאת שבאותו קניון יש עוד שלושים חנויות בגדים. באותו תחקיר מצאת להפתעתך שאין בקניון אף חנות נעליים ובאותו רגע התפכחת. נשארת עם אותו חזון – לפתוח חנות, אבל הרעיון השתנה והחלטת לפתוח חנות נעליים. אתה מבין? האמונה היא לא עיוורת, היא צריכה להיות מגוּבה בלימוד וביקורת. ביוגה, הלימוד העצמי, משמעו לגבות את האמונה בלימוד וחקירה של כְתבים ובלימוד וחקירה של העולם שמסביבנו ובתוכנו. החזון, האמונה, או כפי שניסחתי את זה בסוּטרה – ההתמסרות לאל, פונה אל הלב. התחקיר והלימוד העצמי פונים אל המיְנד, אל השכל, והם שלובים אחד בשני.
-"והתנאי השלישי להצלחה?"
-"התנאי השלישי הוא עבודה ואורך-רוח. זהו הטַפַּס, החימום. אם האמונה והלימוד העצמי הם הגחלים,
הטַפַּס הוא המפוח שמלבה אותם. אם נתעייף ונניח את המפוח בצד, האש תדעך."
-"אז אם הצלחתי להבין אותך נכון, אנחנו רוצים להשקיט את גלי התודעה, ואת היוגה של הפעולה אנחנו מנצלים בשביל להגיע למצבי תודעה גבוהים? לסמדהי?"
-"גם, אבל לא רק." השיב. "מטרתה האחת היא לטפח את הסמדהי, בעוד שמטרתה הנוספת היא להחליש את המכאובים" (פרק II סוטרה 2), כלומר, להחליש את הסיבות לסבל ולחוסר הראייה הבהירה של המציאות. יש מי שרוצה להגיע למצבי תודעה גבוהים, ולעומתו, יש מי שבסך הכול רוצה להקל מהסבל היומיומי. עם קצת התמדה הם יגיעו לאותו המקום, אבל ההתכוונות תהיה שונה. שניהם שווים מבחינתי.
המשך יבוא... 

יואב שמש - מורה לויג'נאנה יוגה, קישור לאתר www.sunyoga.co.il
ניתן לכתוב שאלות ליואב בפורום.