יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
יוגה להריון  /   הריון
בארות, צניחת איברים יוגה ומה שבינהם  |  קארין קזאז
המאמר מיועד לאותן נשים המעוניינות רק לדעת, או כאלה המאמינות ב"טיפול מניעתי" דרך יוגה, וכמובן לכל הנשים הזקוקות לשיקום רצפת האגן.

בספרו של הרוקי מורקמי "קורות הציפור המכנית", מתאר המספר ניתוח ופתרון דילמה אישית ומורכבת בחיי אחת הדמויות, המתרחשת כשהיא יורדת מידי פעם לבאר עמוקה וחשוכה, במקום מגוריה ביפן, שם למטה במעמקים, רחוק מכולם היא קרובה אל האמת, חייה נעים בין דמיון למציאות.
ברצוני להציע אופן התייחסות שונה לרצפת האגן, כמשל לבאר בחיינו. דרכה נוכל לבסס מצע להתבוננות, מקום להכלה של החיובי והשלילי בגוף.
 
מניסיוני אין כמו ישיבה והתבוננות על החיים דרך מקומות עמוקים.
אפילו ארחיק לכת ואציע, לאילו מאיתנו שמודטים, לפתח מקום בגוף במעמקי הגוף, שניתן למדוט דרכו. לרדת עם פנס ולהאיר מקומות חשוכים, לחזק לאפיין את האזור ולייצב את כל מה שעוטף אותנו.

הרבה הרבה לפני כן ובכדי להגיע ל"שם", על כל אישה להכיר את רצפת האגן שלה ולחזק אותה.
קרקעית מסמלת ארציות שורשיות ויציבות, מי מאיתנו שלא תחזק את הקרקעית שלה, תישאר עם "קרקע בתולה", וסיכוי גדול שהיא "תישמט מתחתיה".
רצפת האגן היא יריעת השרירים המרפדת את הקרקעית ומורכבת מרקמות רכות וגמישות שונות, כמו רקמות חיבור,רצועות, כלי דם ועצבים, ובעיקר שרירים. תפקודה התקין  יאפשר תמיכה באיברי האגן,  שמירה על מנח נכון של איברים פנימיים, ומניעת "צניחתם" אל מחוץ לאגן. בנוסף תתקיים השפעה חיובית על ייצוב מרכז הגוף ועל מיניות בריאה.

המאמר מיועד לאותן נשים המעוניינות רק לדעת, או כאלה המאמינות  ב"טיפול מניעתי", וכמובן לכל הנשים הזקוקות לשיקום רצפת האגן.
רצוי לבחון את מידת החוזק, מידת הגמישות, התנועתיות, מידת ואופי הקשר שכל אחת  מאיתנו, יוצרת עם האגן שלה. כדאי שנבין את חשיבות מיקום האיברים שאמורים להיתמך ברצפה ביחס אליה ונכניס לשגרת ההתבוננות שלנו את השאלות הבאות, האם הרחם, שלפוחית השתן והחלחולת נמצאים בגופנו במנח הנכון?!

עם הקשב למקום ניווכח שמתקיימת השתנות מעגלית ומעניינת של התחושה במקום, ביחס למחזוריות שאנו חוות ווסתות, הריונות, לידות, גיל מעבר...
ייתכן שיהיו כאלה שיבחרו לדלג ולהתעלם מכל "הרצפה" הזאת, אך בשלב מסוים גופן יחייב אותנו ליצור קשר כזה או אחר עם האזור, עקב כל מיני הפרעות תפקודיות של חלל רצפת האגן והבטן.
חוויות לא נעימות כמו דליפת שתן, גזים, צואה, דחיפות ותכיפות במתן שתן, קשיים בריקון מלא של כיס השתן, דלקות כרוניות של השלפוחית/חלל הבטן והאגן, צניחת איברים פנימיים, ואפילו כאבי גב.

אצל כולנו במהלך הזמן רצפת האגן נחלשת! אורח החיים שלנו הכולל לעיתים השמנה, עישון, עצירות כרונית, התרוקנות לא נכונה, ויציבה לקויה. נשימה שטחית בשל מתח, תפגע באספקת החמצן לשרירים בכל הגוף ושרירי הקרקעית  יינזקו גם הם.
בנוסף ההרגלים הלא נכונים של רובנו, בעת הרמת משאות או ילדים, ועבודה גופנית שיוצרת לחץ תוך בטני לא נכון. גם כשאנו בעלות מודעות  גבוהה, עדיין תהיה מידת היחלשות באזור , המושפעת משינויים הורמונליים כמו הריון לידה או גיל המעבר, והמחזור חודשי על השינויים החלים בו.

מהי צניחת איברים: אנחנו לא מדברות על זה מספיק רוב חיינו, ובכן אנחנו לא יודעות מספיק ומה שידוע לא "סקסי", אך הסטטיסטיקה מספרת שלאחר לידה ראשונה כ 80% מאיתנו, תסבולנה מצניחה בדרגה זו או אחרת בתפקוד רצפת האגן, כל לידה נוספת תחמיר את המצב,  כשלמעשה עד גיל 80 יותר מ10% מאיתנו תזדקקנה לניתוח תיקון.
יצרניות התחבושות לדליפת שתן משגשגות, תת התמחות ברפואה, העוסקת בליקויי תפקוד רצפת האגן, נקראת אורו- גינקולוגיה והיא מאד אטרקטיבית, הניתוחים (ניתוחי הרמה ותמיכה) והתרופות  תמיד עלולים לגרום לתופעות לוואי.


כשרצפת האגן שלנו מאד חלשה,  מתרחשת הצניחה דרך הנרתיק והאברים הצונחים יכולים להיות: קירות הנרתיק עצמו, מלמעלה הרחם, מקדימה השלפוחית וצינור השתן הדוחפים את קירות הנרתיק, ומאחור החלחולת והמעי הדוחפים את קירות הנרתיק. מידת הצניחה של אברי האגן ניתנת לדירוג  והיא נבדקת בזמן מאמץ יזום, כמו שיעול או לחיצה כלפי מטה, בשכיבה ו/או  עמידה.
למשל צניחה בדרגה אחת נחשבת לקלה ואופיינית לנשים לאחר הלידה הראשונה, משמעו שהצניחה אינה יורדת עד מחצית עומקו של הנרתיק, בזמן המאמץ היזום שביקש הרופא מהאישה לבצע.
 דרגה שנייה  נחשבת לבינונית, ויורדת עד פתח הנרתיק.
צניחה בדרגה שלוש היא הקשה, בה האיברים הפנימיים מציצים מחוץ לפתח הנרתיק, וזוהי פגיעה משמעותית באיכות החיים של האישה, הן בשל נוכחותה כגוף זר והן בשל נטייתה לסבול משפשוף ודמם.
בעולם היוגה ישנה התייחסות אל הגוף האנרגטי, אנרגיית החיים  "הפראנה", זורמת בגוף האדם בעשר "תעלות אנרגיה" ומתממשת בתעלות אלו. אחת התעלות הפנימיות היא ה"אפאנה" הממוקמת באגן שולטת בהפרשות ונחשבת למרכזת פנימה. מקור העוצמה הנשית נמצאת באגן. צניחת האיברים באזור האגן, גורמת לחולשה של ה"אפאנה", אשר במצב זה דולפת בקצב של רכבת שינקנסן דרך נקבי הגוף החוצה, היחלשות משמעותית של האנרגיה באגן מפרה את האיזון וההרמוניה בגוף האישה, ומשפיעה באופן מיידי על היחלשות הפראנה (אנרגיית החיים).
יש מה לעשות ובמקרים רבים ניתן למנוע ולשקם!
לתרגול מיוחד של שרירי קרקעית האגן,  בשפה היוגית, וב יוגה נשית קוראים "מולה בנדה", והוא מונחה ברוח אחרת, מהתרגול המוכר של שרירים באזור.
עבודת ה"מולה בנדה", בראש וראשונה הינה עבודה אנרגטית, המסייעת בשמירה וחיזוק ה"אפאנה".
תנועת השרירים העמוקה של שרירי קרקעית האגן הריכוז והמיקוד בהם, מעצבבת את השלפוחית מחדש ואת האיברים ש"מעל  הרצפה", מייצבת ומחזקת את תמיכתם ומבטיחה תנועה והאצת זרימת הדם באזור שנפגע. בנוסף מטפלת במצב של כיווץ יתר באזור, המאפיין צניחות איברים.
תרגול כזה חייב להיעשות עם הדרכה נכונה. בתרגול שגוי, האישה עלולה להחמיר את מצבה. (מסתבר שנשים רבות חושבות שהן אוספות את שרירי קרקעית האגן כשלמעשה הן דוחקות).
ב-יוגה הנשית ישנה חשיבות, לשילוב תנוחות הפוכות בטיפול בבעיה.
תנוחות הפוכות ישפרו את החזר הדם הורידי שהינו בעייתי במצב זה, ויגרמו לדם לזרום מהחלקים התחתונים של הגוף, בעיקר מאזור הרגליים, ששם הדם מצטבר, לכיוון החלקים העליונים (לראש, למוח ולחלקים העליונים של הריאות). התנוחות ההפוכות גם עוזרות להחזיר למקום איברים פנימיים שצנחו בשל השפעה מצטברת של כוח המשיכה.

התנוחות יותאמו לאישה, לפי דרגת חומרת הצניחה ומידת הפגיעה באיכות חייה.
בצניחות בדרגה אחת ושתיים ניתן לשפר או לעכב תהליך החמרה של הצניחה, בתנאי שהצניחה אינה נמוכה מגובה רצפת האגן.
בצניחה בדרגה שלוש כדאי לנתח ולא להזניח, ככל שעובר יותר זמן כך הנזק לרקמות החיבור, לעצב ולשריר גדול יותר והצלחת הניתוח תהיה קטנה יותר. רצוי גם לתרגל כהכנה לניתוח, כדאי עם מורה בעלת ניסיון וידע במצב זה.

חשוב להימנע מנשיאת משאות כבדים, שיעול, ולשמור על משקל תקין, להפסיק או להפחית עישון. להיזהר ביחס לפעילות גופנית, להימנע מכפיפות בטן מכל סוג שהוא, מריצה ושיעורי כושר הכרוכים בקפיצות (כל פעילות הקשורה בהעלאת עומסים)...

ואיך כל זה קשור לבארות? אולי לפני הכול,  כדאי להתחיל את כל ההתייחסות לאגן בצורה הפוכה, לנסות לרדת אל ה"באר", משם לחוש, להאיר למדוט ואז להתחבר לאגן להניע את הרצפה ולנשום.
ובבאר כמו בבאר, נמצאת תמיד במעמקים שכבת מים חיים.

קארין קזאז מורה לויניוגה ויוגה נשית, בוגרת וינגייט וחברה בארגון מורי היוגה, תלמידתה של מירה ארצי פדן, מוסמכת לעבודה עם נשים בכל שלבי החיים,  מלמדת בקבוצות ושיעורים פרטיים בעיר חולון ובישובי המרכז.
למידע נוסף : דוא"ל: karinekz@zahav.net.il  אתר אינטרנט: www.yogit.co.il