יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
זרמים ביוגה  /   זרמים
אנוסארה יוגה – לגלוש על גלי החיים  |  אראל בן צדוק
כיצד ייתכן שבארצות הברית של שנות האלפיים, צצה לה פתאום שיטה "חדשה" של יוגה וסוחפת אחריה מאות ואלפי מורים ותלמידים? עם הגעתם של כמה מורים לאנוסארה יוגה לישראל, החלטתי לפזר מעט את הערפל עבור הקוראים של פורטל היוגה שעדיין לא יכולים לתרגל אנוסארה באופן סדיר בארץ, פשוט מכיוון שלא ניתן לספור את כמות המורים בישראל אפילו על יד אחת...
בפתח המדריך ללימוד "אנוסארה יוגה" אומר ג'ון פריינד, מייסד השיטה, משפט שנגע ישר בליבי כמו חץ שלוח (ומסתבר שהיה לי מאוד חשוב לשמוע כמורה ליוגה) : "ללמד יוגה זה אחד המקצועות המכובדים ביותר שאתה יכול לעסוק בו".. "לעזור למישהו להקל על סבלו ולגלות מחדש שמחה ואהבה בחיים זאת אחת מהזכויות הגדולות ביותר שיכולות לעמוד לזכותך". כמנהל בתעשיית ההי-טק לשעבר, שהגיע ליוגה לאחר ש"נפלט" מהעולם, בו קריירה ומעמד כלכלי היה כמעט הכל, דבריו של ג'ון הבהירו לי מדוע הדרך החדשה בה בחרתי חשובה לא פחות מהתקדמות ניהולית, קשרים עסקיים והצלחה כלכלית.
בהמשך אותו ספר, "מתנצל" ג'ון שהיה מורה בכיר ומוערך לאיינגר יוגה, על "פרישתו" מזרם זה והקמתה של "האנוסארה" – היוגה המתפתחת בקצב המהיר ביותר בארצות הברית כיום. ואכן, פרישה זו עוררה לא מעט תרעומת בחוגים שונים וג'ון מסביר ש"לא היתה לי ברירה כי הגעתי למסקנה ששיטת הלימוד שלי שונה באופן מהותי משיטת איינגר" (על הבדלים אלה נעמוד בהמשך).
אז על מה המהומה? כיצד ייתכן שבארצות הברית של שנות האלפיים, בה קיימים עשרות אם לא מאות זרמים שונים של יוגה ורשתות ענקיות של "מכוני יוגה" (שלא תמיד ברור מה ההבדל ביניהם), צצה לה פתאום שיטה "חדשה" של יוגה וסוחפת אחריה מאות ואלפי מורים ותלמידים ? עם הגעתם של כמה מורים לאנוסארה יוגה לישראל, החלטתי לפזר מעט את הערפל עבור הקוראים של פורטל היוגה שעדיין לא יכולים לתרגל אנוסארה באופן סדיר בארץ, פשוט מכיוון שלא ניתן לספור את כמות המורים בישראל אפילו על יד אחת...
אז מה יש באנוסארה שמושך אנשים כה רבים ובמה היא שונה משיטות אחרות ? הרשו לי לפתוח בהסתייגות...קשה מאוד להעביר דרך כתבה בעיתון תחושות. אני התאהבתי באנוסארה, כשנכנסתי (לגמרי במקרה) לסדנה של מורה בשם דזירה רמבוי שביקרה בישראל לפני כשנתיים. את התחושות שלי במהלך השיעור קשה יהיה להעביר במילים אבל אני אנסה בכל זאת (אין מה לעשות...כתבה או לא ?). ההתמקדות של המורה בשיעור היתה בחוויית ההנאה של התלמיד, בשמחה ובחגיגה שבתרגול. השיעור כולו עובר לתלמידים במטרה לגרום להם הנאה. בתור מורה שמלמד יוגה כבר כמה ימים ורואה מאות תלמידים סובלים ביוגה כדי להיראות יפים/חטובים/גמישים וכו', הדבר הטריוויאלי הזה היה בשבילי חידוש. יוגה זה בשביל ליהנות, לחגוג ! פירות היוגה הם מיידיים וכולם מלווים בשמחה והנאה! מאוחר יותר למדתי שהדרך המיוחדת להעביר את השיעור והמסר הזה הוא חלק חשוב ומרכזי בפילוסופיה הטנטרית העומדת מאחורי האנוסארה .
הדבר השני שהרגשתי במהלך אותו שיעור היה משהו שחוויתי כבר פעמים רבות לפני כן – הרגשה טובה מאוד בגוף. אך הפעם, ההרגשה היתה תוך כדי ביצוע האסאנות ולא רק לאחר התרגול (אני אומר הרגשה טובה בגוף מכיוון שפעמים רבות מדי הרגשתי מאוד טוב בשיעור יוגה מהצד של הנפש אבל הגוף סבל מאוד...). ההכוונות במהלך השיעור היו לא-קונוונציונליות. מצד אחד היה להן ניחוח של איינגר, ומאידך, שוני גדול מאוד מתרגול איינגר טיפוסי (ואני השתתפתי בהרבה מאוד שיעורי איינגר...). הדבר שגרם לתחושה טובה במיוחד היה סדרה מובנית של הכוונות שאמנם נאמרו תוך כדי הבלטה של מונחים שלא היו ברורים לי עד הסוף ((Open To Grace, אך התוצאה בגוף היתה נהדרת: לא התבקשתי להיות גמיש במיוחד והתנוחות גם לא סחטו ממני מאמץ שלא יכולתי לעמוד בו. במקום זה היתה התמקדות בהפעלה ייחודית של בית החזה ואזור האגן – הכוונות שלא שמעתי לפני כן מעולם, בוודאי לא בסדר מובנה שכזה (ואני מתרגל יוגה כבר כמה ימים...). מה שהרשים אותי במיוחד היה ההבנה של המורה בגוף האדם ובמנחי הגוף שלא גורמים לכאב או פציעות אלא מרפאים את הגוף, כמי שראה כבר כמה תלמידים נפצעים ביוגה (ולבושתי הגדולה-גם בשיעורים שלי..) גם הדבר המובן-מאליו הזה, היה חידוש. קצב התרגול יצר חום בגוף, מספיק כדי שאוכל ליהנות מהתרככות השרירים אך יחד עם זאת השיעור הועבר לאט והיה דגש גדול מאוד על דיוק והעמקה בתנוחות. בקיצור – אחד משיעורי היוגה הטובים ביותר בהם הייתי מעולם.
אז על מה מדובר בעצם ? בשורות הבאות אנסה לפזר מעט את הערפל ולהסביר מה ומי בעולם האנוסארה ולתת תיאור סכמטי של עיקרי השיטה. תמיד אפשר להיכנס לטוקבקים ולרשום שאלות...נראה לי שלא אספיק לכסות הכל בכתבה אחת אז תקראו בבקשה גם את כתבת ההמשך שתבוא בקרוב...
 
הפילוסופיה הטנטרית – בסיס התרגול הפיזי
באותו ספר, המלמד אותנו על ה-"אנוסארה יוגה" מספר ג'ון פריינד איך הפך ממורה לאיינגר למפתח שיטת האנוסארה. למרות שבאותה תקופה כבר שלט בצורה טובה בכל אותם אספקטים "טכניים" שאותם למד במהלך הכשרתו, ג'ון מספר על פגישה מופלאה באשראם נידח בהודו עם מורה שלימדה אותו "להתחבר עם ליבם של התלמידים ולעודד אותם לבטא את תרגול היוגה מבפנים החוצה". ואכן, אפשר לומר די בוודאות שמה שמייחד את הזרם המכונה "אנוסארה" ועומד בבסיס ה-"שיטה" היא פילוסופיה מעניינת המשפיעה על אופן התרגול ומערכת היחסים בין המתרגלים ובינם לבין המורה.
גם כאן יכול הקורא הממוצע להרים גבה. מה חדש בפילוסופיה היוגית שלמד ג'ון מאותה מורה מיסתורית ובמה זה שונה מכל אותם שיעורים בהם אנחנו לומדים על הסוטרות של פטנג'לי ועלילותיו של קרישנה בגיטה? כדי לענות על השאלות האלה אני חייב לתת לכם קצת רקע אוטוביוגרפי גם עלי. אמנם הכשרתי הבסיסית היתה (אוי לבושה) בהנדסת מחשבים, אך עם ה"לידה מחדש" שלי וכניסתי לעולם היוגה, הלכתי ללמוד גם פילוסופיה. אמנם נרשמתי ללימודי פילוסופיה של המדע (כיאה לרקע האקדמי שלי) אך אתם יכולים לתאר לעצמכם לאיזה שיעורים התגנבתי ואיפה היה לי יותר מעניין. מבידרמן עד דני רווה, אני חושב שיש לי רקע נרחב בפילוסופיה הודית. כמובן שלא הספיקה לי האווירה באקדמיה – כהשלמה קראתי באדיקות את טוריו של תומר פרסיקו ואף השתתפתי במפגשים עם דורית לובן מדי פעם בפעם. כל זה מבלי להזכיר את עשרות הספרים שקראתי בשקיקה בנושא הפילוסופיה של היוגה (מונקסטננדה עד הייאך ויסודיאן)
ובכל זאת, המפגש עם הפילוסופיה הטנטרית חידש לי כמה דברים. יותר נכון הפך לי את תפישת העולם ב- 180 מעלות ושינה את נקודת המבט שלי בנוגע לדרך שבה אני מסתכל על העולם וכמו שתומר פרסיקו כתב לי פעם: "לדעתי, זו הפילוסופיה הנונדואליסטית העמוקה ביותר של הודו".
במה דברים אמורים? מבחינתה של היוגה הקלאסית העולם נחלק לשניים: הרוח (פורושה) והחומר (פרקריטי). העולם החומרי הוא הבעיה ועולם הרוח הוא הפיתרון. על מנת להגיע לפיתרון (הרוח) אנו צריכים להיפרד מהגשמי. נדרשת הרבה  משמעת אך בסופו של דבר תרגול יוגה, כלומר מדיטציה – תביא אותנו אל היעד: חופש מהגוף וחיי נצח רוחניים.
הפילוסופיה הדואליסטית של היוגה הקלאסית כפי שמתפרשת בסוטרות של פטנג'לי זכתה למפנה משמעותי בתקופת האופנישדות בעיקר תודות לחידושיו של שנקרה. אותו פילוסוף דגול ייסד זרם חדש, נונדואליסטי הגורס שאמנם החיים הגשמיים הם בעיה, אך אינם קיימים באמת – החושך הארצי הוא רק אשלייה הנובעת מתפישה שגויה, אנחנו חיים בתוך קולנוע ומה שחשוב וקיים באמת הוא רק המסך הלבן שעליו אנחנו מקרינים את הדרמה – עולם הרוח. כל מה שמשתנה איננו אמיתי, יש רק עולם אחד ממשי – עולם הרוח. חובתנו להבין שאיננו הגוף, המיינד או ההרגשה (Neti, Neti, Neti) – אנחנו חלק מרוח טהורה אחת שהיא הדבר היחיד הקיים בעולם. ההבנה הזו תשחרר אותנו ותביא אותנו לאיחוד עם הדבר האמיתי – עולם הרוח.
על הרקע הזה באה לעולם הפילוסופיה הטנטרית, שעומדת בבסיסה קוסמולוגיה מעניינת על היחסים בין שיווה ושאקטי. עפ"י הפילוסופיה הטנטרית – הרוחניות הטהורה (שיווה) יצרה לעצמה גשמיות טהורה (שאקטי) על מנת לתת לידי ביטוי את כל אותן תכונות רוחניות "תיאורטיות" הקיימות בטוב המוחלט האלוהי מתוך מחשבה, שטוב מוחלט אך מופשט – איננו מספק הנאה לאותו בורא. לכן, בריאת העולם היא הדרך של שיווה הרוחני להביא את עצמו לידי ביטוי ובכך לחגוג את עצם קיומו. הניגוד בין הגשמי לרוחני אם כן, איננו מהווה בעיה. הגשמי איננו מתחת לרוחני וגם לא להיפך – אלא, שאלה שני ביטויים חשובים החיים זה לצד זה של אלוהים בכבודו ובעצמו. הגוף בן החלוף שלנו, הוא ביטוי אקסטטי של הנצחי. החיים אינם סבל – פשוט מפני שהיקום איננו יוצר טעויות. "סבל" איננו קלקול של סדר העניינים הנכון, אלא דרך הכרחית ללמוד המהווה ניגוד של הטוב ובכך מדגיש את עצם קיומו של אלוהים. מנקודת מבטה של הטנטרה, במהלך החיים על פני האדמה אין צורך לפתור שום בעיה כדי להכחיד את הסבל. אם כך, למה אנחנו כאן? לחגוג, ליהנות מהחיים ולהגשים את קיומו הנפלא של אלוהים.
בניגוד לאדוויטה, הטנטרה טוענת ש- "הכל זה אני" ו- "הכל קיים" , כולל הסבל וכך אני גם חופשי להשתחרר מהסבל. בניגוד לתפישה הקלאסית הגורסת שהתשוקה היא הבעיה – הפילוסופיה הטנטרית סבורה שהתשוקה היא השורש של הפיתרון. נולדנו מתוך תשוקה ועלינו לחיות מתוך תשוקה אמיתית. תשוקה לא-אמיתית או פיתויים המסיחים מעלינו את הדעת עלולים להביא לסבל. מטרתנו בחיים היא לגלות למה באמת אנחנו משתוקקים ולהשתוקק עד כמה שניתן להשיגו, כי רק כך נוכל ליהנות בצורה מלאה ושמימית מכל הטוב של אלוהים. הדרך לחרות הינה דרך החיים ולא היפרדות מעליהם (כמו ביוגה הקלאסית או באדוויטה - בדרך רוחנית או הסתלקות פיזית מהעולם)
בקיצור, הפילוסופיה הטנטרית הופכת את היוגה הקלאסית וגם את האדוויטה על ראשה בכך שהיא מקדשת את הגשמיות כחלק בלתי נפרד של הרוח והאלוהי. החומר והחיים, נהפכים לקדושים והדרך לשחרור עוברת דרכם ולא באמצעות התנתקות מהם. הטכניקות הטנטריות כולן עוסקות בחיים הגשמיים ובגוף ובכך אינן זונחות את עולם הרוח אלא מביאות אותו לידי ביטוי, לדוגמא- באמצעות תרגול הא-טה יוגה מודרני שהוא בעיקרו תרגול טנטרי לכל דבר ועניין (במידה והוא מבוצע בצורה הראויה).
 
הערה: אם מצאתם בפסקאות האחרונות רמזים לבודהיזם, סופיות או עקבות של חסידי רבי נחמן מברסלב...יש עמכם הצדק, כל אלה הושפעו (לדעתי) מהפילוסופיה הטנטרית ואנסה לעמוד על כך בהמשך.
בכתבה הבאה - הפירושים הטנטרים של היוגה סוטרה, עיקרי עקרונות היישורת של האנוסארה והעקרונות הבסיסיים של תרגול היוגה עפ"י האנוסארה.
 
אראל בן צדוק, מורה ליוגה ומנהל "סטודיו תכלת" ליוגה בכפר סירקין