יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
יוגה למתחילים  /   מתחילים
פראנימה – תרגילי נשימה  |  אגי ויטיך
מאמר שני בסדרה אודות ההאטה יוגה פרדיפיקה. והפעם אודות תרגילי הנשימה המכונים פראנאיאמה.בספר האתה יוגה פרדיפיקה נמצא אזכור לרוב תרגילי הנשימה כולל עצירות הנשימה והבאנדות.

היוגה סוטרות של פטנג'לי זכו בשנים האחרונות להכרה ציבורית רחבה בישראל. נכתבו עליו ספרים פרשניים רבים, גם בעברית, וכעת הגיע הזמן להציץ קצת מעבר אל טקסט יוגי אחר: האתה יוגה פרידיפיקה. זהו טקסט איזוטרי, המכונה לעתים כטקסט טנטרי-יוגי, שנכתב במאה ה-14 כנראה, על ידי היוגי סווטמראמה (svātmārāmaḥ). יש המתייחסים לטקסט כאל טקטסט מאגי בעל איכויות טרנספורמטיביות הנובעות מפרקטיקות היוגה המובעות בו, וכן הדיון על סידהיז, כוחות על טבעיים, מעורר אף הוא מחלוקת בקרב החוקרים. הטקסט מתחלק לארבעה חלקים ("פאדה", שהיא רגל בעצם): אסאנה, פרק העוסק בתנוחות היוגה. פראניאמה, פרק העוסק בתרגילי נשימה, מנעולים, עצירות נשימה ותרגילי ניקיון. מודרה, פרק העוסק בקונדליני. סמדהי, פרק העוסק בהארה.

מאמר זה הינו חלק מסדרת מאמרים בהשראת הטקסט ויעסוק בפרק השני – פראניאמה. בפרק מופיעות 78 סוטרות וכאן אבקש להתייחס לסוטרות העוסקות בפראנימה – תרגילי הנשימה, הכוללות גם עצירות נשימה [קומבהקה] ואלה כוללות גם מנעולים [בנדהה].

סוגי פרניאמה
• נאדי שודהנה – נשימת חילופין
אבל איך בעצם מתרגלים פרניאמה? בפסוקים 2.7-2.9 נראה שסווטמרמה מתאר את הנאדי-שודהנה פרניאמה (נשימת חילופין): על היוגי לשאוף במלאות דרך הצ'אנדרה (הירח =הנחיר השמאלי) כמו מי שלוגם [pītvā], להחזיק את הנשימה בפנים 'על מנת לשמור על האנרגיה', ואז לנשוף מהסוריה (שמש = הנחיר הימני). לאחר מכן יש לשאוף מהסוריה, למלא את הבטן (לא מצויין פה בית החזה או הריאות), לעצור את הנשימה ואז לשחרר דרך הצ'אנדרה. סווטמרמה גם מציין שצריך להחזיר את הנשימה 'מעבר ליכולת', להחזיק בכח וביציבות, ולעומת זאת, יש לנשוף ברכות ולא במאמץ [śanaireva na veghataḥ], אך בהתאם להנחיות (של הגורו כנראה).
לאחר שלושה חודשים של תרגול זה של שליטה בנשימה, הנאדי (ערוצי האנרגיה בגוף) הופכים ל"שודהה" [śuddhā], טהורים, נקיים. אם כן, תרגול פרניאמה זו מנקה את ערוצי האנרגיה בגוף. פרשנות אחרת היא שלאחר שלושה חודשים הנשימה הופכת לסדירה ויציבה [2.10].

• סוגי קומבהקה:
סווטמרמה מציין שיש לתרגל את הקומבהקה בארבעה זמנים ביום: מוקדם בבוקר, בצהרי היום, בערב ובלילה [2.11]. שזה פחות או יותר כל היום... אבל לא ברור האם הזמנים מצויינים משום שיש לתרגל 4 פעמים ביום פרניאמה, או שמא יש לתרגל באחד מהזמנים הללו. בכל אופן, הוא מציין שאין לתרגל יותר מ-80 מחזורים של פרניאמה (וכאן הכוונה היא לנאדי-שודהנה, בשל הרצף) בישיבה אחת. אל לפי חישוב מהיר שלי, שבו מחזור אחד של פרניאמה אורך כדקה, 80 מחזורים הם כמעט שעה וחצי! לא פלא שאין לתרגל יותר מזה ביום...
בעת תרגול הפרניאמה מופקת זיעה מהגוף בשל המאמץ, כמו בתרגול אסאנות, ומצוין שאין לנגב את הזיעה אלא למרוח אותה על הגוף. ולא סתם למרוח – יש לשפשף את 'הנוזל שנולד מהמאמץ' על מנת ליצור כח ויציבות, קלות וגמישות בגוף [2.13].
(1) סוריה בדהאנה [sūrya-bhedana]
יש לתרגל את הבנדהה הזו בתנוחה נינוחה. יש לשאוף מנחיר ימין ברוגע [2.48]. יש לשהות בקומבהקה בקלות וברוגע, ואז יש לנשוף באיטיות דרך נחיר שמאל. יש זרימה של אנרגיה מהנחיר עד שורשי השערות ועד קצות הציפורניים. [2.49]. זוהי נשימה מחממת. את התרגיל יש לבצע שוב ושוב והאפקט הוא טיהור הראש, טיהור מחלות וואטה (הקשורות לאוויר, למערכת הנשימה) וכן זיהומים הנגרמים על ידי תולעים [2.50].
(2) אוג'יי [ujjāyī]
יש לסגור את הפה ולשאוף משני הנחיריים, כאשר הגרון מהודק לחזה על מנת להוציא צליל [2.51]. למרות שסווטמרה לא מפרט אודות מיתרי הנשימה והגלוטיס הוא כן מכוון אותנו לפעולת ההידוק. עמימות ההסבר מדגישה את הצורך בגורו, כזה שיזהה האם הצליל הוא טוב דיו – חזק מספיק אך לא מדי אולי. יש לעצור את הנשימה ואז לנשוף מנחיר שמאל (המופיע פה כ'אידה'). תרגיל זה מסיר זיהומי ליחה בגרון ומעצים את אש העיכול בגוף [2.52], מרפא זיהומים שיסודם בדם, בזרע, בזיעה ובמערכת הלימפה, מרפא זיהומי קיבה ואת עודף המים בערוצי האנרגיה. את הקומבהקהה הזו אפשר לבצע גם בעמידה ובהליכה [2.53].
(3) שיטקארי [sītkārī]
זהו אולי התרגיל האנגימטי ביותר. סווטמרמה אומר שיש לבצע את הסיטקה בפה, ולא מצאתי משהו שיודע מה זה סיטקה, וכן יש לנשום בכבדות דרך האף [2.54]. בפרשנויות של BSY מתואר שי...??? האפקט של תרגיל זה הוא שחרור מרעב, צמא, עייפות ועצלות [2.55]. אלמנט הסטווה בגוף (הדרוש לתרגול פרניאמה, כאמור), יהיה ללא כל נזק בזכות התרגיל, והיוגי יהפוך ך'מלך היוגים בעולם' [2.56].
(4) שיטאלי [śītalī]
לאחר שנשף את הוואיו [אוויר] כמו מקודם עם הלשון מושגת הקומבקהה ואז עליו לחשרר ביציבות את האוויר באמצעות שני פתחי האף באיטיות [2.57]. הקומבקהה הזאת בשם שיטאלי תוקפת את המחלות וביניהן ההתרחבות הכרונית של הטחול, את הקדחת, המרה השחורה, הרעב, הצמא, שבאדם. [2.58]. בפרשנויות של BSY מתואר שיש לעגל את הלשון ולסגור את השפתיים סביב הלשון, שמקבלת צורה כמו של קשית. דרכה יש לשאוף, ואז לנשוף מהאף.
(5) בהסטריקה [bhastrikā]
בהסטריקה:
בעוד 2 כפות הרגליים נראות מעל היריכיים בפאדמאסאנה – היא מסירה כל פגם. [2.59]. לאחר שהוא התקבע בפדמאסאנה בביצוע המלא, עם גב וצוואר מיוצבים, עליו לסגור את הפה ולשחרר את האוויר במאמץ דרך האף. [2.60]. כך האוויר נצמד בלב ובגרון, עד לנקודת הלוטוס שבלב. כך יש צליל. שוב לא ברור איך יש צליל? פה אין שום דבר אקטיבי – מצמידים את האוויר אל הלב ואל הראש... [2.61]. עליו לרוקן ומלא שוב ושוב כמו מקודם, כמו שמפוח זז בעוצמה ע"י הנפח. [2.62]. ממש כך על האוויר הקיים בגוף להיות מונע בחכמה, אם נהיית עייפות בגוף עליו למלא באמצעות הנחיר הימני. [2.63]. כך הבטן תהיה מלאה באוויר ואז בזריזות עליו להחזיק את הנחיריים בחוזקה ללא האצבע המורה והאמצע המרכזית (מחזיקים עם הזרת והקמיצה והאגודל). [2.64]. לאחר שעשה את הקומבקהה על פי ההוראה עליו לרוקן את האוויר באמצעות הנחיר השמלאי, זה מסיר ליחה ושיגרון [ואטה-פיטה], ומעצים את בעירת הגוף [2.65]. זה מעורר את הקונדליני, מטהר במהרה, מעניק הנאה וממריץ משמיד ליחה וזיהומים הנתקעים בברהמה נאדי [2.66]. יש לייצר את הקומבקהה הקרויה בהסטריקה באופן מושלם, היא שוברת לחלוטין את הקשר המשולש הנוצר בגוף [שלושה קשרים]. יש לעשות זאת עם הבחנה, עם תשומת לב מיוחדת. מעים ניפוץ של קשרים או חסימות. [2.67]
(6) ברהמירי [bhrāmarī]
ברהמארי:
מתוך עצמה במילוי יש צליל כמו צליל הדבורה, בריקון באיטיות יש שוב צליל הדבורה, מכורך האימון באימון זה נוצר מעין משחק מהנה בתודעת היוגי. הלילה יוצרת מעין הנאה. [2.68]
(7) מורצ'ה [mūrchchā]
מורצ'ה:
לאחר שסגר צמוד את הג'לנדהרה בנאדה עליו לשחר בעדינות, זה קרוי מוריצ'ה, זה מרחיב את התודעה ומעניק תמיכה. מורצ'ה – מצב גבולי בין חיים למוות, כמו אחרי שמשהו קיבל נאבוט בראש. זה מצב די נעים כנראה. יש אבחון מיוחד למצב זה – עם נוצה. [2.69].
(8) פלביני [plāvinī]
הבטן מלאה אוויר ופנים הגוף מיוצב הכי גבוה, כשזה קורה הוא צף מלא באושר, אפילו במים העמוקים כמו לוטוס.
האם האוויר אמור להכנס לקיבה דרך הוושת? האם יש לבלוע אותו לתוך הבטן? או שמא מדובר בקומבקה גדולה?

קוואלה קומבהקה [kevala]

כשיש הצלחה בקוואלה אז תתרגל את הסהאיטה. ברגע שאחד מצליח צריך לעבור לשני. לאחר שעוזבים את המילוי ואת השחרור של הנשימה, אם יש החזקה של האוויר, בכל פעם שמשחררים את ההכנסה, ההחזקה של האוויר, בנועם. [2.72]
בעוד הוא משיג את הקומבקהה קוואלה, כשהוא משוחרר משאיפה ונשיפה, זו היא בדיוק הפראניאמה הקרויה קוואלה קומבקהה. קוואלה קומבקהה היא עצירת הנשימה הקורית באופן טבעי – ללא מאמץ או תרגול. [2.73]
החזקת הואיו באופן הרצוי, על ידי הקוואלה קומבקהה, לא ימצא משהו הקשה להשגה עבורו בשלושת העולמות. [2.74]
כאן אין ספק שבדרך הראג'ה יוגה הוא אף משיג דרך הקומבקהה את התעוררות הקונדליני, ומתוך כך השושומנה יהיה חופשי וכך נכבש הישג ההאטהא.[2.75]
הרג'ה יוגה לא תצלח ללא ההאטה, ולא ההאטה ללא הרג'ה יוגה, מתוך כך עליו לתרגל יחדיו את שתיהן למען המטרה, עד השלמות. בעצם בלי תרגול גופני אי אפשר להשיג ראג'ה יוגה, שלעיתים הראג'ה יוגה נחשבת להרבה יותר משמעותית וחשובה מהפעילות הגופנית... אבל הנה פה עומדים על הנקודה שיש לשלב בין השניים ואי אפשר להשיג הישג רוחני אמיתי מתוך התבוננות גרידא ברג'ה יוגה.[2.76]

בסיום גדילת\צמיחת הקומבקהה פראנה לליו לעשות את התודעה רגועה, ועל ידי תרגול באימון זה הוא יתקדם באימון הרג'ה יוגה. ייתכן שהכוונה היא לתודעה שהיא לא רק רגועה, אלא אין לה בכלל את הזרעים המצויים תמיד בתודעה. בתרגום באנגלית: free of objects. הטקסט מדבר על משמעות התרגול היוגי מבחינת התודעה. אבהיאסה, זוהי הנחת היסוד – שמקבלים את זה שראג'ה יוגה זה חשוב אבל תרגול האסאנות והפראניאמה הוא בעצם מהותי. זה חלק מהמסורת העתיקה שהיום היא לא כל כך נוכחת. בתרגול של היוגה היום היא פחות נוכחת. [2.77]

 
• סוגי בנדהות:
בסוף השאיפה יש לבצע ג'לנדהרה [jālandharā] בנדהה, המתוארת כ'כפיפה מטה תוך כיווץ בגרון ולשלוט בזרימת הפראנה ואיו בגרון', בסוף הנשיפה יש לבצע אודיאנה [ūḍḍiyāna] בנדהה המתוארת כ'מתיחת האיברים בבטן' [2.45-2.47]. ההשפעה של ג'לנדהרה בנדהה היא שמירת הנעורים.
ג'לנדהארה. אבידהה – בהוווריהי, זוהי באנדהה שהכינוי [2.70].


• הקפדה על מזון:
נאמר שבתחילת תרגול הפרניאמה יש לאכול חמאה וחלב. אך לאחר מכן, כשהתרגול כבר מתקדם, והוא הופך ליציב ומוצק, אפשר לאכול מה שרוצים [2.14.]
• סכנות התרגול:
תרגול הפרניאמה מומשל לנמר, שיש לאלפו אט אט, אחרת הוא עלול להמיתך. כך גם הפרניאמה, אם היא לא נעשית באיטיות ובהדרגתיות, היא הורגת את המתרגל [hanti sādhakam] [2.15]. כמו כן מצוין שעל ידי תרגול נכון של פרניאמה יש הכחדה של כל המחלות. אבל, על ידי חוסר תרגול או תרגול לא ראוי, יש שטף של מחלות [2.16], כגון שיהוק, כאבים באזניים, כאבים ביידים ובראש, בשל השתוללות (או 'כעס') הפראנה בגוף [2.17]

• יתרונות התרגול:
על ידי תרגול נכון של פרניאמה יש הכחדה של כל המחלות. אבל, על ידי חוסר תרגול או תרגול לא ראוי, יש שטף של מחלות [2.16]. מי ששולט בנשימה, או בפראנה, הוא שולט בשלהבת אש העיכול, והופך לבריא [2.20]. ייתכן שגם מדובר פה בהגברת העיכול, שעוזר להתגבר על מחלות. כמו כן, ניתן לשמוע את הצליל (נאדה), עליו מפורט יותר בפרק הרביעי אודות הסמדהי.
תרגול פרניאמה מסלק את הפחד מן המוות [2.39].
כאשר הגוף רזה יש זוהר בפנים, חלקות בכל, בהירות בעין. יש בריאות, שליטה על הבינדו, תאבון, טיהור של הנאדי בשל ההצלחה של ההאטה. אלה הם הסימנים של הצלחת ההאטה יוגה. זו שאלה חשובה, לדעת מהם הסימנים...אם כן, יש סימנים גופניים לגמרי. יש תפיסה חזקה של אחדות הגוף והנפש בטקסט, מטאפיסיקה שונה מהסנקייה הקלאסית או מהיוגה הקלאסית. יש פה נטייה של אחדותיות. הם כמעט ולא כותבים את זה בצורה מפורשת. אין התעסקות במטאפיסיקה, היא מובלעת בטקסט, אחדות גוף ונפש שמכוחה ההאטה יוגה והרג'ה יוגה הם ביחד והולכים ביחד. זוהי מעין תפיסה מודרנית מערבית, פוסט-נוצרית. אין הבחנה חדה בין הנפש לבין הגוף. הגוף מבשר ומשדר את ההצלחה. האוגס, האנרגיה, היא זו שרואים באדם. כמו אצל אדם שיצא מחדר כושר והוא מזיע ונוצץ. [2.78]

• סימנים חיצוניים להצלחה בתרגול:
כמו בפרק הראשון, בהם הופיעו הסידהיז כציוני דרך להצלחה בתרגול, כן גם בתרגול פרניאמה ישנם סימנים חיצוניים המופיעים. ביניהם, רגון וכחישות הגוף, וכן זוהר [2.19]. לא מצוין האם הזוהר מתבטא בעור או בפנים, אך יתכן שכשרואים את זה – יודעים.

מנונמני [manonmanī], מצב שבו התודעה ריקה. האוויר נמצא במרכז (כנראה כאן הכוונה היא שוב לשושומנה נאדי) היוגי משיג תודעה יציבה. כך שבמילים אחרות, כשהנשימה יציבה, התודעה יציבה וריקה [2.42].

סווטמרמה מציין שיש לתרגל קומבהקות על מנת להשיג את מצב המנונמני – תודעה ריקה [2.43].

• סוגי פרנאימה:
סווטמראמה מונה 8 קומבהקות או בנדהות: סוּרִיָאבְּהֶדָה, אוּגַ'אִי, סיטְקַארי, סיטַאלי, בְּהַסְטִריקָה, בְּרַהְמַארי, מוּרְצָ'ה ופְּלַאוִיני. 2.44-2.70. שלושה סוגי קומבהקה -2.71-2.74 ָהִיטָה וקֶוַאלָה, ֶוַאלָה קוּמְבְּהַאקָה. 2.77 עוד על עצירת נשימה: 2.7-2.13
תזונה נכונה ופראנימה: 2.16
יתרונות הפרנאימאה: סידהי 2.18, 2.19, 2.20, 2.38-2.40, 2.41-43, 2.47 (נעורים נצחיים) התעוררות הקונדליני 2.75
שט-קארמה, שש הקריות 2.21-2.35 (1) דְהָאוּטִי (2)בֶּסְטִי (3) נֶטִי,(4) טְרַאטַאק (5) נָאוּלִי (6)קַאפַּאלַאבְּהַאטִי. יתרונות השט-קאמרה: שחרור מעודפי ליחה (2.36). הסתייגות: יש מורים שאומרים שהטומאות של הנאדי מטהרות על ידי פראנאימה לבדה ולא בשום אמצעי אחר (דהיינו, שט-קרמה) 2.37. עוד שיטה אחת של הקאה 2.38
האתה יוגה וראג'ה יוגה (שוב כמו בפרק 1) 2.76

• מי מתרגל פראניאמה?
היוגי שהשיג שליטה באסאנה (בפרק הראשון מופיעים סימנים להצלחה בתנוחות, אך ייתכן שנוכחותו של הגורו היא זו שקובעת), זה שלא אוכל יותר מדי ומקבל הכוונה מהגורו [2.1].

סווטמרה מזכיר רק אסאנה אחת שבה יש לתרגל פרניאמה: פאדמאסאנה\לוטוס [2.60]

למאמר הראשון:

היכן ראוי לתרגל יוגה

אגי ויטיך, מתרגלת יוגה מאז 2001 בארץ ובהודו ומלמדת מאז 2008 בירושלים. מוסמכת להוראת איינגאר יוגה וחברה בעמותת איינגאר יוגה בישראל. בעלת MA במדעי הדתות ו-BA בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בימים אלה חוקרת יוגה ונשים במסגרת דוקטורט במדעי הדתות, בהנחיית פרופסור יוחנן גרינשפון ופרופסור רונית ריצ'י. למדה סנסקריט וטמילית. בוגרת לימודי הרבליסטית קלינית (מטפלת בצמחי מרפא, ארומתראפיה, פרחי באך ותזונה) באוניברסיטה הפתוחה, מכללת מירב - מעיינות.