יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
חוכמת היוגה  /   חכמה
גן גורו, ותופעת החסידים/ות- מודל פברואר 2012  |  ד"ר גלעד חרובי
מאמר שחשוב לקרוא של ד"ר גלעד חרובי בעקבות החשיפה על שהתרחש בקהילת אנוסארה. בתקווה שיעודד תלמידים לצאת מהשבלול, שכן תופעת החלמידים שלא מדווחים על מורה שמנצל את כוחו ופוגע בתלמידים - קיימת בכל תחום.

המאמר מאת ד"ר גלעד חרובי, מרכז תכניות הלימוד במכללת משכן היוגה, ת"א.

לצפיה בתגובות למאמר
תופעת ג'ון פרנד ("יוחנן החבר", זה שמו האמיתי) וקהילת אנוסארה-יוגה (סנסקריט: "יוגה של זרימת חסד/טבע/לב") שהוא הקים ופיתח (1997), היא רק סימפטום נוסף לדילמה רצינית וקשה שכל איש/אשת יוגה מעמיקים חייבים לתת עליה את הדעת: האם היוגה היא דת או מדע?
למען הסר ספק, המונח "רוחני" יכול להיות מצורף לכל אחד מהמונחים הללו.
אם זו "דת"- על ההגדרות הקלאסיות שלה- הרי ששאילת השאלות והפקפוק בעיקרי השיטה מוגבלים ומונחים.
אם זו אינה דת- ואולי זו מדע- הרי שזכות השאלה והפקפוק היא מובנית בעיקרי השיטה. ("בזכות המבוכה ובגנות הטיח"-ברל כצנלסון, 1940).
וכמובן, יש בעד ונגד לכל היבט.
אם כיום אומרים, שעלילותיו של ג'ון פרנד היו ידועות גם ידועות. מדוע לא דיברו הנפגעות?
מדוע בחרו לשתוק ולהמשיך להסתופף בצילו של הגנן היוחנן, וגן קבוצת היוחננים? את התשובות אנו יודעים, בעצם. לא מזמן הסתיים משפטו של משה קצב, וסיפורי ניצול הסמכות מוכרים- ובמיוחד "סמכות רוחנית". לא ככה?  אך מדוע זה בעיקר גברים הם הקשורים לפרשיות הללו? נשים, מה התשובה? יאללה, באמא שלכן!!!
 
ג'ון היה אמור ללמד בארץ סדנא מתוקשרת מאוד בחודש מרץ, בדיוק כעת, כאורחו המוזמן של ארגון מורי היוגה בישראל. סדנא זו בוטלה, כמובן- ארגון אנוסארה אסר על ג'ון ללמד קהל, בניסיון לעצור את ההתמוטטות ולהציל את מה שניתן להציל. אני בהחלט מאחל להם הצלחה- ללא כל ציניות.
 
ג'ון פרנד מואשם בארבעה תחומים:
1. שהוא הנהיג את ארגון אנוסארה  כנגזרת/תחום השפעה של דת ה- "וויקה" שמקורה באנגליה, שעוסק בסגידה לסוג של נשים מכשפות (ממש כך!), הכוללת (בגירסה שלו) יחסי מין כחלק מהפולחן. ככל הנראה, אצל ג'ון זה דווקא מגיע מאהבת נשים, להבדיל מהרבה סיפורי גורו אחרים הנובעים משנאת נשים, בעצם. אולי אני טועה. מה אני מבין נשים.
ג'ון קשר את עקרון ה "Alignment" (מערך) האנטומי- אחד מעקרונות האנוסארה-  עם דת ה-וויקה. לחובבות  הז'אנר, כמובן.
 
2. שהוא "מחרב משפחות" כתוצאה של יחסי מין עם עובדות ומורות ב"אנוסארה", תוך ניתוקן מבני זוגן. ג'ון הודה בכך במפורש בראיון שנערך בפברואר האחרון, לאחר פרסום הסיפור.
 
3. שהוא "הקפיא" את כספי ההפרשות הסוציאליות המשתלמות עפ"י חוק  לעובדי הארגון, ללא מתן הודעה על כך במשך כשנתיים לעובדים הנוגעים בדבר, שהיא עברה פדראלית על החוק בארה"ב. זו עובדה מתועדת היטב.
 
4. שהוא "שיכנע" עובדים בארגון לקבל עבורו משלוחי מריחואנה לשימושו האישי, וסיכן אותם מבחינה חוקית. אשמה זו לא הוכחה.
 
מצערת העובדה, שרק אחרי הפרסום והרעש התקשורתי אזרו עוז כמה נשים- עובדות ומורות יוגה בארגון-  וקמו ועזבו בטריקת דלת, תוך אישור ההאשמות הללו ופתיחת מעין "תיבת פנדורה" (שהייתה אישה, כמובן...).
כתוצאה מכל אלה הועזב ג'ון פרנד  מתפקידו ומעמדו כראש הארגון, ובהצהרת העזיבה שלו הוא כתב שהוא עוזב לצורך "תראפיה עצמית, התבוננות עצמית, והתבודדות עצמית כדי לטפל בעצמי ולחשב את צעדי וצעדי הארגון הבאים. יועצים מקצועיים יעזרו לי לחשב את משך זמן השבתון שלי".  הנה לינק למכתבו של ג'ון:
 
איזה באסה! הנה, שוב מתפוגג לו מדריך רוחני, גורו המצהיר על עצמו, שהתברר שהוא בסך הכול בן-אדם פגום מאוד. עוד אדם פגום. שיט.
אז מה, איזה שיעור נוכל אנו ללמוד מהתמוטטות ארגון אנוסארה? אנו זה לא רק קהילת אנשי היוגה. כי אם ג'ון באמת יצר תהליך שהפיל אותו לסוג של תהום מוסרית כפי שהוא מואשם (סקס, כסף, כוח...) - מה עם אלה שאיפשרו את התהליך הזה? ולמה זה קרה? מי רומם אותו? אנשים/נשים אלו נושאים גם הם באחריות.
 
אז הנה עוד כמה שאלות- "שאלתולוגיה", בלשונו של ד"ר דני רווה: מי בא קודם, הביצה או התרנגולת? הגורו או החסיד? האם החסידים/דות, המרוממים/ות את הגורו למעמד של "גדול מהחיים",  הם "מאפשרים/ות" או "קרבנות"? האם הם חלק מה"התקרנפות" (יוג'ין יונסקו, 1958)? האם יש בהם אשמה בעניין?
 מה שמעניין בעיקר במקרים כאלה היא התופעה של אנשים חכמים, מצליחים, אסרטיביים, ידענים, חדים ומוכשרים- המוסרים את החופש שלהם לאדם אחר בשמחה, תוך מיטוט חומות המגן הרציונאליות, בדיוק כפי שהם מטיפים לאחרים לא לעשות בתחום האקדמי/פוליטי/העסקי, למשל. מה באמת קורה פה? מדוע הם משליכים את החופש מנגד?
התשובות מוכרות: זה בגלל שהחבורה, מונהגת ה-גורו, מספקת לאנשים אלו מענה פסיכולוגי לחוסרים: בטחון, אהבה, חום, דאגה, עטיפה, חיבוק. חלק עושים זאת בגלל שאפתנות חברתית/עסקית, חלק חושבים שהם מחנכים  לעתיד טוב יותר ו"כשחוטבים עצים, עפים שבבים". בקיצור, הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. 
אבל, יותר גרוע:

משל תלמודי של רבי מאיר על מורו אלישע בן אבויה (חגיגה טו ב).
לאחר שמתגלה לאותם אנשים שהם עשו טעות גדולה, וטבע הגורו האמיתי התברר להם- עדיין ימשיכו חלקם/ן להסתופף בצל הגורו ולא יספרו או יפרסמו את הפאדיחה שקירבנה אותם. עד כדי כך מגיע כוחו של הגורו- כי לאחר ש-"רימון מצא, תוכו אכל וקליפתו זרק" (מסכת חגיגה, פרק ב, ט"ו)
מחכים לו בתור מאפשרים/ת חדשים/ת, טריים/ות, צעירים/ות, בעלי/ות אפשרויות כלכליות חדשות, בורקי/בורקות עיניים. ומה ה"קליפה" יכולה כבר לעשות? זהו, שהיא יכולה.
והדפוס הזה נמשך עד שזה מתפוצץ- וזה תמיד מתפוצץ בסוף. ואז, חלק מאלה שעונים לקטגוריות המאפשרים/ות, סופסוף יוצאים חוצץ. וחלק לא: נשארים בחבורה, מגינתם ומושיעתם. לטוב ולרע.

נו, זה כבר ככה אלפי שנים. אולי לכן היוגה טוענת שחיי בן-האנוש הם סבל וצער, במיוחד לבעלי כושר ההבחנה ("ויווקה". יוגה סוטרה פרק 2, 15).....נו, מה יהיה?
 
כאמור- במוקדם או במאוחר, אך תמיד-  זה מתפוצץ, והפאסאדה מתגלה בריקנותה,  ואז- או שמנסים בכוח לשמור על הארגון כי זו פרנסה להרבה אנשים (ואז, מתגבר מנגנון ה-"חטא על פשע") , או שהארגון מתפרק.
ועם כל גורו שנופל- זה זמן מצוין לחדד את השאלה: האם הבעייה היא בעצם בנו?

החיים אינם שחור ולבן. יש מליון ושש מאות אלף גוונים של אפור, לפחות...אנוסארה יוגה היא גישה לגיטימית של יוגה, כמו כל גישה אחרת. אם היא באמת לגיטימית- יש להפריד את הלימוד מהמלמד. ההיסטוריה תחליט על מה יקרה, ומההיסטוריה חייבים ללמוד- היא מורה מצויינת. 

נו, ואיך הגורו שלכם/ן?  משהו משהו? ברור. אצלכם/ן זה ממש ממש אחרת, זה ממש אמיתי, אתה ממש לא בכיוון.  ברור....

"כולנו עבדים, אפילו שיש שלנו כזה, כאילו. פותחים פה גדול ומחכים לעונג הבא! כולנו מכורים של מישהו, שמבקש: עכשיו! תרגישו! פותחים פה גדול ומחכים לגורו הבא!" (ויסלח לי בבקשה על השינוי הקטן ברי סחרוף הגדול, "עבדים", מתוך "נגיעות", 1998)

יאללה, לצאת מהשבלול! השבלול משאיר מסלול של ריר, חלקלקקקק........והוא מתייבש בסוף. גם אנחנו, בעצם. עד העצם.

לצפיה בתגובות למאמר

המאמר מאת ד"ר גלעד חרובי, מרכז תכניות הלימוד במכללת משכן היוגה, ת"א.