יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
מורים מדברים יוגה  /   ראיונות
חג סוכות ומסורת היוגה  |  שונטל ממן
תמיד מעניין להתבונן על המשמעות העמוקה של חגי ישראל ולראות כיצד החגים הללו מהווים אבני דרך חשובות בתהליך רוחני עמוק, היוצר בסופו של דבר חופש אמיתי. או בשפת היוגה - גיווה מוקטי= אדם שהינו משוחרר/ער בעודו בגופו הפיזי.

תמיד מעניין להתבונן על המשמעות העמוקה של חגי ישראל ולראות כיצד החגים הללו מהווים אבני דרך חשובות בתהליך רוחני עמוק, היוצר בסופו של דבר חופש אמיתי. או בסנסקריט ( שפת היוגה )  גיווה מוקטי= אדם שהינו משוחרר/ער בעודו בגופו הפיזי.

וכמו בני ישראל שיצאו ממצריים וגרו בסוכות במדבר כמה עשרות שנים,כך גם הפוסע בדרך הרוחנית,יוצא מאיזור הנוחות =מהאיזור המוכר לו (ולא תמיד המוכר הוא נוח ונחמד אבל יש לנו,בני האדם, נטייה מוזרה להתרגל למצבים ולהתקבע בהם באופן שלא תמיד מקדם ומשרת אותנו...), ומתרחק על מנת לבנות משהו חדש- את עצמו,אישיותו,חייו: אני חדש שאינו נאחז או תלוי בדבר.

הסוכה עבורי מסמלת את השחרור של ההיאחזות האנושית הכמעט אוטומטית ומתמדת במוכר ובנוחות של המוכר לנו.

וכך עוזבים את הבית, את המיטה הנוחה יותר או פחות,את הכיריים החשמליות,את המזגן, ועוברים לפשטות של הסוכה הארעית. רק כששוכבים, יושבים ,אוכלים וישנים תחת כיפת השמיים בחיבור מוחלט לטבע מתוודעים אל הארעיות הבלתי מעורערת והשינוי המתמיד, שהנם הטבע האמיתי של הכל.

בסה"כ אין כאן שום תיאוריה חדשה:זוהי אותה תורה עתיקה של בודהא ידידנו,המדברת על אניטשה= הכל משתנה כל הזמן. אבל כשאתה נמצא בסוכה שבוע ימים אתה פשוט מרגיש את זה בכל תא בגוף. ואז אתה פשוט חי את זה ומאפשר לחיים לזרום דרכך בלי להתנגד,בלי לבקר או לשפוט,בלי לסלוד ממשהו שאינו נקי או נוח,בלי להשתוקק למשהו אחר,בלי להיאחז,בלי הפחד לאבד,בלי פחד משינוי. ובמצב כזה, ככל שההתנגדות למה שיש נעלמת, כשכל כולך מאפשר את זרימת החיים כפי שהיא, אתה הופך להיות חופשי.

בעצם זוהי התורה של ה-יוגה כולה על רגל אחת,תורה שנפגשת עם תורתנו שלנו ביהדות,ומן הסתם עם תורתם של ישו, בודהא, שיווה וכל שאר החברה הטובים ההם.

איאטלו קלווינו ,בספרו הערים הסמויות מן העין, מספר על עיר אחת, שבה בין כל אדם שהיה קשור בדרך כלשהי לאדם אחר (גם אם זה רק המוסכניק שלו,או המורה של הילד), עבר חוט שחיבר בין גגות בתיהם . וכך, כשההולך ברחוב היה מרים עיניו מעלה, היה רואה מאות חוטים המחברים בין הבתים ומשקפים את כל מערכות היחסים בהן כולם נתונים.

אחת לכמה שנים היו כל תושבי העיר אורזים את הכל ועוברים למקום אחר: היו מעבירים את המכוניות,הבגדים,הרכוש וגם את הבתים עצמם. רק החוטים היו נשארים מאחור.

וכך היתה קמה לה עיר חדשה עם אותם אנשים רק במקום אחר.עיר נקיה מכל המורכבות של מערכות היחסים הקודמות, נקיון שאפשר בניית משהו חדש, משוחרר מן העבר.

סיפור מקסים בעיני.עם סימבוליות מדהימה. כי במסע שלי אל החופש הייתי חייבת לצאת לגלות בחו"ל כמה שנים כדי להתרחק מהכל ומכולם ולבנות את עצמי מחדש.

רק כשיוצאים לסוכה ,למדבר ומשאירים את הכל מאחור ,מתנקים מכל המורכבות ומכל הקשרים בהם אנו נתונים, ומשתחררים,ומפסיקים להיאחז בכל דבר וכל אחד.

התנקות כזו,חוסר היאחזות כזו הם הם שם המשחק במסורת היוגה, ובכל דרך רוחנית.

כך ברוח זו מאחלת לכולנו חג של שחרור וחיבור אמיתי לכל שישנו.
שונטל, מרכז בריאה

"בריאה"- המרכז ליוגה ותטא הילינג  של שונטל ממן