יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
יוגה לילדים  /   ילדים
על יוגה לילדים וחרדה  |  דודו חקימיאן
יוגה הינה שפה שאינה מעודדת תחרותיות או אלימות (פיזית/ מילולית) אלא מעודדת וויסות רגשי- התנהגותי, שיפור מצב הרוח, יצירתיות וגמישות המוח באמצעות אותם מרכיבים המאפיינים אותה.

הנה נתון מדאיג: בשנת 2030 חרדה ודיכאון יהיו המחלות השכיחות ביותר בעולם.

בנוסף למעלה מ-10 מיליון מרשמים של כדורים לטיפול בחרדה ודיכאון ניתנים לילדים עד גיל 18. 

מצבה של מדינת ישראל מבחינת התחלואה הנפשית וצרכי השיקום של האוכלוסייה חמור עוד יותר ממצבן של מדינות מפותחות אחרות. אם נתבסס על האומדנים שחושבו בארה"ב, ניתן יהיה לקבוע כי בכל שנה נתונה לפחות כ-20% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מבעיות והפרעות נפשיות, וכי חלק ניכר מקבוצה זו נזקק לטיפול. זאת כאשר כלל השירותים לבריאות הנפש בישראל יכולים לטפל בכל שנה נתונה רק בכ- 2% מהאוכלוסייה (לוינסון ואחרים 1996).

מפחידה או בעצם מחרידה גדילת היקף התופעה בקרב ילדים.

חרדה, מתאפיינת במתח, חשש, דאגה ומצוקה כללית מפני אירוע שלילי שעשוי להתרחש בעתיד, גם ללא הנוכחות של סכנה מידית. דאגה מוגזמת הינה הדוגמה הטיפוסית של חרדה. למשל, ילד הדואג תמידית כי אביו או אימו יחלו במחלה קשה.

התסמינים של הפרעת חרדה כללית: חרדה רוב ימות השבוע וסובל מעצבנות, עייפות, קשיי ריכוז, מתח שריריים והפרעות בשינה.

נראה כי להורים קל יותר להבחין בסימפטומים של פחד מאשר בחרדה. כלומר, להורים קל יותר לראות כשילדיהם מפוחדים, אולם סימפטומים של חרדה, כגון דאגות ותחושות  גופניות יכולות להישאר חבויות, במיוחד אם הילד אינו מדווח עליהן. (מתוך 'פחדים והפרעות חרדה בילדים' מאת: ד"ר יונתן קושניר, ד"ר קלאודיה לנג, פרופ' דורון גוטהלף. היחידה לפסיכיאטריה של הילד, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר).

הילדים שלנו הם כל עולמנו. אנו משתדלים להעניק להם חום ואהבה, לדאוג למסגרות חינוך ראויות, לפנק אותם, לאפשר להם את מה שהיה חסר לנו.

האם אנחנו באמת מחנכים? האם אנחנו מעורבים? האם יש לנו כלים מתאימים ויכולת להכיל את עולמו של הילד/ה שלנו?

התשובה קצת מורכבת אך ניתן להצביע בבירור כי היכולת שלנו להיות מעורבים ודמות משמעותית וסמכותית פוחתת עם התבגרות הילד ולעיתים קרובות כבר מגיל קטן נדמה כי וויתרנו ואין לנו מספיק ביטחון וידע ליצור מרחב של גבולות ברורים בתוך חירות מחשבתית ורגשית המטפחת יצירתיות והערכה עצמית.

 

תירוצים יש בלי סוף: המציאות הישראלית המורכבת, האינטרנט וזמינות המידע והידע, הרצון להיות 'חבר' של הילד, עולם המותגים התחרותי, מערכת החינוך ה'מקולקלת' ועוד ועוד ועוד.

אלו רק תירוצים.

כיום ישנם מספר השפעות בולטות בעולם בכלל ובישראל בפרט על תופעת החרדה בקרב ילדים:

1. 'הורות הליקופטר'- פסיכולוגים מגדירים אותה  כקשר סימביוטי בין ההורים לילדים, שבו האבות והאימהות מרחפים מעל ילדיהם, מגוננים עליהם, מתערבים בכל דבר שהם עושים, מקבלים החלטות עבורם ומסירים מדרכם כל מכשול. כל ההורים רוצים להגן על ילדיהם ולעזור להם, אבל אצל הורי ההליקופטר, סגנון הורות שמתחזק בשני העשורים האחרונים, אין שום מידתיות. הם לא יכולים לסבול את המחשבה שלילד שלהם יהיה קשה. הרעיון שהוא ייכשל במשהו שובר את לבם, והשאיפה שיצליח הופכת אותם לאגרסיביים. הכוונות שלהם טובות, אבל הם עושים הכל בהגזמה: יותר מדי עוזרים, מגוננים, מכוונים, מתערבים, מנטרים, שולטים, שומרים, מחליטים, מנווטים. (מתוך 'להפיל את ההליקופטר', כלכליסט 2.8.12). ילד שנמצא בתוך מערכת מגוננת כמו זו המתוארת נמצא בסיר לחץ שכל רגע עשוי להתפוצץ ולשבור את הכלים. לחילופין יכול הילד לייצר מנגנון שימור המתבטא בחומות הגנה ומנעולים המוביל לבעיות של פתיחות והשתלבות בעולם.

דוגמא לכך היא ציטוטים כמו:

"אל תשחק בחוץ זה מסוכן ולא הכרחי", "אני אקח אותך לחוג אל תיסע באוטובוס" ועוד.

מחקרים מראים כי משנות החמישים קיימת ירידה מתמשכת במשחק החופשי של ילדים בחוץ ובצדה עלייה מתמשכת בדיכאון וחרדה.

 

2.  אורח חיים-

'אורח חיים ישבני' הכולל רביצה של שעות מול המחשב, הטלוויזיה, הטלפון הנייד פוגעת ביצירת קשרים חברתיים ומונעת התמודדות מציאותית עם החברה הסובבת את הילד.

תזונת מרבית הילדים בישראל מבוססת על פחמימות, סוכרים, ומוצרי חלב שהוכחו במאות מחקרים כגורמים לבעיות מעיים, סוכרת נעורים, השמנה, בעיות קשת וריכוז ועוד. ותוסיפו לזה את תרבות 'אינסטנט' המחפשת לרצות את הילד במוצרי מזון להכנה מהירה במיקרוגל וכניעה לתאווה הילדותית למתוקים וחטיפים. 

"אין לי כוח" טען בפניי אחד ההורים. " אני חוזר כל כך עייף מהעבודה שאני מוציא איזה שניצל מוכן של 'מאמא עוף' מהמקפיא ומחמם במיקרו והילד מבסוט".

 

3. השפעות תורשתיות- נתון: המרכיב התורשתי בהשפעות על בעיות חרדה הנו 50%.

ילדים הסובלים מחרדה עשויים לפתח תופעות לוואי של:

א. דיכאון

ב. הפרעות- שינה, קשב וריכוז והתנהגות.

ג. פגיעה בתפקוד החברתי

ד. פגיעה בלימודים

ה. כאבי בטן ודופק מואץ.

 

מה ניתן לעשות?

 

עשרות מחקרים שפורסמו החל משנות ה-90 של המאה הקודמת מעידות על קיומו של קשר בין אימון גופני חד פעמי וסדיר והפחתה של רמות החרדה.

מחקר ישראלי של פרופ' מינץ מהאונ' בתל אביב מראה שחוסר פעילות גופנית מאתגרת המפתחת קורדינאציה, שיווי משקל ותנועתיות עשויה לגרום לליקויי רגש וחרדה בקרב ילדים.

ממצאים רבים במהלך שנות ה-2000 תומכים בהשערה שאימוני התנגדות ופעילות של יוגה יכולים להפחית רגשות חרדה ודיכאון. בר אלי וטננבאום (1996) מציניים שעל מנת לזכות

ביתרונות של פעילות גופנית על תחושת הבריאות (כולל בריאות מנטלית, איכות חיים, הקלה בלחצי היומיום, שינויים במצב הרוח, ירידה ברמת החרדה והדיכאון, שיפור הדימוי העצמי, ירידה ברמת החרדה והדיכאון, שיפור הדימוי העצמי והעלאת תחושת היעילות העצמית) רצוי לשלב בין לפחות שני סוגים של פעילויות גופנית האחת אירובית והשנייה אנ-אירובית. שריבר (2004) מוסיף על כך שחשוב שהפעילות תהיה מהנה עבור האדם שעוסק בה, דבר שעשוי להעצים את האפקט של הפעילות ולהגביר את יכולת ההתמדה.

יוגה, כפעילות אנ-אירובית המשלבת מנחי גוף שונים ורצפים תנועתיים, נשימה, מדיטציה וחקירת הגוף- נפש עשויה להוות כלי תומך יעיל וחשוב בתהליך הפחתת החרדה.

זוהי שפה שאינה מעודדת תחרותיות או אלימות (פיזית/ מילולית) אלא מעודדת וויסות רגשי- התנהגותי, שיפור מצב הרוח, יצירתיות וגמישות המוח באמצעות אותם מרכיבים המאפיינים אותה.

בסקירה סיסטמטית של שמונה מחקרים שבדקו את היעילות של יוגה לטיפול בחרדה ובהפרעות חרדה נמצא שקיימות עדויות מחקריות חיוביות המעידות על היעילות של יוגה לטיפול בחרדה ובהפרעות חרדה, במיוחד במקרה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (Kirkwood, Rampes et al, 2005).

באוניברסיטת בוסטון פורסם מחקר אשר ממסקנותיו עולה, כי תרגול יוגה שלוש פעמים בשבוע מוריד את רמות הדיכאון ומסייע בריפויו. החוקרים ייחסו את השיפור במצב החולים לעליית רמות ה-GABA במוח, מוליך עצבי מעכב שרבות מבין התרופות נוגדות החרדה והדיכאון מבוססות על העלאת שיעוריו במוח. החוקרים מצאו כי רמות ה-GABA היו גבוהות במידה משמעותית בקרב מתרגלי היוגה, מאשר אצל מי שתרגלו פעילות גופנית "רגילה" בעלת רמת מאמץ דומה, כגון הליכה.

החוקרים, עקבו במשך 12 שבועות אחר שתי קבוצות נבדקים בריאים. קבוצה אחת תרגלה יוגה ואילו השנייה בילתה את זמן מקביל בהליכה. מוחות הנבדקים נסרקו לפני ואחרי האימון, כדי לבדוק את רמות ה-GABA. כמו כן, הנבדקים נשאלו לגבי תחושת הרווחה הפסיכולוגית שלהם. לאורך המחקר, קבוצת מתרגלי היוגה דיווחה על רמות נמוכות של חרדה יחסית לקבוצת "ההולכים", ועל שיפור במצב רוחם. כמו כן, נמצאה עלייה ברמות ה-GABA בעקבות האימון.

יוגה לילדים ולגיל הרך הינו תחום טיפול ופעילות חדש השייך לעשרים השנים האחרונות וניכר כי למרות הפתיחות והחיפוש אחר תמיכה אלטרנטיבית ראויה עדין קיים חשש מפנייה לתחום זה.

לאור העובדה שקיימים סוגים רבים של שיטות יוגה, אחדות מתאימות יותר לטיפול בהפרעות חרדה ואחרות פחות (לדוגמא שיטות תחרותיות), יש לבחון בזהירות לפני שממליצים על תכנית של אימון גופני/ טיפול הכוללת פעילות של יוגה, כשבכל מקרה רצוי שהמדריכים/ מורים יהיו בעלי ניסיון מתאים לעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים נפשיים מיוחדים.

לכן איני מציע במאמר זה תרגולים, תנוחות, נשימות וכלים לשינוי תודעה על מנת להפחית תופעות של חרדה או אחד מתסמיניה אלא רק דוגמה למטופל ולהתאמה שנעשתה במסגרת התהליך הטיפולי.

לסיום, אני מקווה כי המחקר אודות תרומתה של פעילות יוגה בקרב ילדים ונוער יתפתח ויעמיק תוך שילוב סוג פעילות/ טיפול זה במסגרות מוכרות ורשמיות של מדינת ישראל וכן במרכזים אלטרנטיביים.

 

טיפול לדוגמה:

במסגרת טיפול במהלך השנה האחרונה לילד בגיל 6 שסבל מחרדה שכללה: חרדת פרידה, הפרעות שינה, בכי, נויירוטיות, תורשתיות, OCD, פחד מכלבים.

אבחנתי כי הילד נושם דרך הפה- ללא וויסות, שליטה ומחזוריות. קיימת חולשה בחגורת כתפיים, אי-שקט כללי המאופיין בחוסר יציבות פיזית והימנעות ממאמץ.

מאחר והקושי העיקרי התבטא בתהליך ההירדמות ושינה (לעיתים אף למעלה משעתיים)

וכי יש לילד צורך בסדר וחזרתיות כפייתיים.

 

הצעתי לקיים  "טקס" שינה:

 

פעילות קצרה המשלבת תרגול תנוחות, נשימה, הרפיה תתבצע לאחר כל הארגונים עדיף אחרי כל ההתארגנות (מקלחת, א. ערב, צחצוח שיניים, סיפור).

 

הפעילות תתחלק ל-3 שלבים:

אפשר לשים מוזיקת רקע שקטה ללא מילים (קלאסי או אחר)

1. הילד יעמוד עם הפנים אל המיטה בתנוחת ההר ויעצום עיניים, נתחיל בנשימה טבעית דרך הנחיריים כאשר הוא משתדל להאט את קצב הנשימה ולהרגיש טוב. רצוי שאחד מההורים יעמוד מאחוריו ואם הילד יסכים, ההורה יניח את כפות ידיו על הלב של הילד וירגיש אותו. לאחר דקה ישאל את הילד אם הוא מוכן לעלות למיטה?!.

2. הילד עולה למיטה ונכנס לתנוחת העכבר, אחד מההורים מכסה אותו ומניח את כפות ידיו על הגב התחתון של הילד על מנת להרגיש את הנשימה שלו. יש לשאול את הילד אם הוא מרגיש בטוח ונעים ופשוט להרגיש אותו ולהיות אתו.

3. לאחר דקה לבדוק אם הוא מוכן לשלב האחרון של שכיבה על הגב ונשימות טבעיות דרך הנחיריים. מכסים אותו בשמיכה, מבקשים ממנו להניח ידיים לצד הגוף ולתת לפה לנוח ולכל הגוף להיות שקט. ברגע שהוא מוכן ועוצם עיניים. לומר לו שמביאים את 'כרית העיניים' (כרית הרגעה להנחה על העיניים) ונותנים לו להריח ואחר מכן מניחים על עיניו. אפשר ללטף אותו או להקריא לו 'לילה יוגי שלי'.

                                                                                     

                                                                                             תנוחת העכבר

תנוחת העכבר

לילה יוגי שלי/ דודו חקימיאן

 

שקט, לילה, צרצרים מסביב                                                                   

כולם שוכבים על המזרן רגועים

עוצמים עיניים, זה הזמן להקשיב.

לנשימות העמוקות שאל הבטן נכנסות,

לגוף שנרגע עם ידיים ורגליים ישרות,

למחשבות שבראש ולמה שמרגישים בלב,

כדאי אפילו לחשוב על מישהו שאני אוהב..

להרגיש את צלילי הקערה,

כשהגוף שמח,

להיזכר בנחש, החתול והכלב

ובפיל מתקלח.

וכמו בכל לילה כולם נרדמים

ואל הגוף נכנסים צלילים נעימים

זה הזמן לרוגע

זה הזמן ליוגה

זה הזמן לאהוב.

ולבקש משאלה מבפנים...

דודו חקימיאן - מדריך יוגה לגיל הרך (2-6) * יוגה טיפולית למבוגרים * הדרכה מקצועית למדריכי יוגה לילדים * סדנאות וימי הולדת לגילאי 3- 8 בירושלים והסביבה. * פעילות בגנים, בתי ספר, מתנ"סים, מרכזי חינוך ועוד... * מתרגל יוגה למעלה מ-6 שנים * תרגול פרטני ואישי לכל גיל. אוהב יוגה וילדים בכל רמ"ח אברי