יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
אימון היוגה  /   אימון
על הקשר בין הגוף לתודעה באימון היוגה  |  אילן גולדוסר
מה מסתתר מאחורי התנוחות שמלמדים בשיעורי יוגה, הרי ברור שלא לשם האקרובטיקה הן נעשות. מהו הדיוק אותו אנו מחפשים באימון יוגה? האם הוא בגוף או בתודעה?

תנוחות יוגה- אסאנות, הן למעשה הפן המפורסם ביותר של היוגה בעולם המערבי. עמידת ראש, עמידת כתפיים או ישיבת לוטוס הן תמונות ידועות בעולמנו, והן 'מציצות' ממודעות פרסום למוצרים שונים, או כהזמנה למכוני בריאות למיניהם. אולם, האסאנות הן הרבה יותר מתנוחות פיזיות גרידא. טקסט היוגה החשוב, שיבה סמיטה, מדבר על 8,400,000 אסאנות!, כמספר צורות החיים על פני כדור הארץ. המסורת של היוגה רואה באסאנות נדבך חשוב, אך למה עמידת ראש או פיתולים למיניהם, יעשו אותנו יותר מאושרים?

 

 פטנג'לי מקדיש לתנוחות היוגה שלוש סוטרות:
"
התנוחה יציבה ונינוחה"
"
התנוחה מושלמת עם הרפיית המאמץ והתמזגות עם האין סוף"
"
עם השגת השלמות הזו אין היוגי נשלט עוד על ידי הניגודים"



ע"פ איינגר כל הסייגים - היאמות הניאמות-  כמו אהימסה - אי פגיעה או סאטייה - טוהר , מעוגנות בפרקטיקה של התנוחה היוגית, הנראית בעינינו כתנוחה פיזית בלבד. הבנה מעמיקה של התנוחה היוגית (הפיסית לכאורה) חושפת בפנינו את הפרקטיקה היוגית במשמעותה הרחבה ביותר. מושגים מנטאליים או מופשטים לכאורה, מובנים מתוך העיסוק וההתבוננות בתנוחות הגוף היוגיות. כלומר גם באימון שלכאורה מתמקד בגוף, מגולמים כל איברי היוגה האחרים. כמו למשל חוקי ההתנהגות החברתית- אי-אלימות, אמת, אי-גניבה. מתרגל היוגה מתמודד עם חוקי ההתנהגות החברתית בעת תרגול היוגה ממש כשם שהוא מתמודד איתם בחיי היומיום שלו.

 

במהלך ביצוע האסאנה עשויים להתגלות מתחים בין הצדדים הימני והשמאלי של הגוף. כאשר אדם מבצע תנוחה יוגית בצורה בלתי מושלמת, לעיתים קרובות קיים כיבוש מסוים של צד אחד על ידי הצד השני. לדוגמא כאשר מקפידים על צד אחד וכך גורעים מהקפדה על הצד השני. לעיתים נדמה כאילו התנוחה היא קונפליקט בין שני צדי הגוף.  על פי איינגר זהו אכן מצב של אלימות. כאשר אדם מגיע לשלמות ולהרמוניה בביצוע תנוחת היוגה- מתקיים מצב של אי פגיעה, הנקרא גם מצב דיאלוגי.

 

באופן מקביל מפרש איינגר מושגים אחרים כמו אי-גניבה. למרות שהיוגה אינה ספורט הישגי הרצון להצליח, למראית עין, לעיתים בא על חשבון הדיוק. כדי להתכופף עמוק יותר לעבר רגל ישרה, קיים פיתוי לוותר על יישור הברך על מנת לקרב את הגוף אליה, כך שלמראית עין ביצוע התנוחה מרשים יותר. לעיתים בזמן אימון של תנוחות יוגה מרגישים תשוקה לגנוב או לזייף, רצון להעמיד פנים שהתנוחה תיראה מושלמת למרות שמבפנים היא לא מרגישה ככזו.

 

ציטוט נוסף של איינגר מכוון את האסנות אל עבר המטרה הסופית של היוגה: "המתרגל יכול להתקדם בתנוחה לעבר פעולות ותחושות עדינות, ולפיתוח יתר רגישות באינטליגנציה ובמודעות המתקרבת אל העצמי. ואז כוח החיות נע קרוב יותר מהעצמי אל העור, ומהעור אל העצמי ואור חדש של דיסקרימינציה מחבר בין הפורושה בהתפתחותו (evolution) והפרקריטי בהתכנסותה (involution). ואז הרמוניה, שיווי משקל ורגישות מתפשטים: המבצע (doer), הגוף והאסנה נהפכים לאחד. שלושה כאחד" .


אין ספק שפסקה זו מורכבת וקשה להבנה, כך גם רבים מהמשפטים המרכיבים את הפילוסופיה ההודית, שנדמה כי יש בהם סתירה פנימית, אך אנסה לפשט אותו. כשמתרגל יוגה מבצע את התנוחה בצורה מדויקת, הוא מתפנה להבחין ולהרגיש את הדקויות שבתנוחה. אז, אנרגיה של חיות מתפשטת בגופו ומתעצמת יכולת ההבחנה בין הפורושה והפרקריטי . ההבחנה ביניהן גורמת לפורושה לזהות את עצמו, כלומר להפסיק את הזדהותו עם הפרקריטי, ולפרקריטי להתקרב למצב הטהור ביותר שלה (מולה-פרקריטי), ובכך היא גם מתקרבת לפורושה. עצם ההתקרבות של פרקריטי למצב הטהור ביותר שלה, מקרבת אותה לפורושה כדי להבחין ביניהן. זהו מעין 'משחק כפול'- קרבה לשם הבחנה. ברגע שנוצר קשר ביניהן, מתאפשרת ההפרדה ביניהן. "

 

מאמר זה נערך מתות המאמר - חומר ורוח ביוגה

לקריאת המאמר המקורי

אילן גולדוסר מנהל הסטודיו איינגר יוגה