יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
חוכמת היוגה  /   חכמה
לכבוד החנוכה - על החיבור בין שמונת אברי היוגה להדלקת שמונה הנרות   |  דן פרת
לכבוד החג - שמונה קטעים המחברים בין תפיסת שמונת אברי היוגה של פטנג′לי לבין החוויה של הדלקת נר חנוכה

טכס הדלקת נרות החנוכה לאורך שמונת ימי החג יכול להיות ביטוי סמלי למסע אישי. להלן שמונה קטעי קריאה, אחד לכל יום מימות החנוכה, המהווים פתיחה להדלקת נר חנוכה באופן חוויתי מדיטטיבי. בהצעה זו כל נר מסמל שלב במסע. כאשר דולקים כל הנרות יחדיו הם מהווים ביטוי למהלך אישי  הדרגתי ומובנה שמשמעותו בחינה של הפוטנציאל המוסרי, ההתנהגותי, הפיזי והרוחני הטמון בנו. ההמלצה היא למצוא את הזמן, לשבת בשקט ולהתבונן באור הנר זמן רב ככל האפשר. שמונת קטעי קריאה מחברים את המסע האישי למוטיב האור, ומתאימים לטכס הדלקת נר החנוכה המסורתי. 

 

Yama

 נר ראשון  - נר המוסר (לא תחמוד ובל תשחית)

 מי ייתן כי נלמד לא לחמוד, את  מה שלא שלנו ואת אשר אין לנו באמת חפץ בו. מי ייתן כי נדע לדחות מעלינו את אפלת רדיפת התאוות, הכסף והכבוד, ולקדם בברכה את אור הפרנסה, ההערכה העצמית והאהבה. 

ואפילו כולנו חכמים וצודקים,  כולנו יודעים כיצד לשנות את העולם, מצווה עליינו לזהות את המקומות בהם אנו גורמים סבל ולנסות להימנע מכך. מצווה  עליינו להילחם בחושך על ידי הדלקת אור קטן ואישי משלנו. 

 

Niyama

נר שני  -  נר העבודה

כולנו משתוקקים להאיר. כך, כמו נר, כאילו ללא מאמץ.  מדוע לא נוכל להירגע, להיפתח, להתבונן, לתת, בפשטות? אור הנר השני הוא אור ההבנה כי לא נוכל לעשות זאת ללא חריצות והתמדה. מסע הדלקת אור הגילוי הרוחני אינו תמיד קל ונעים– אור ההתמודדות  עם קשיים, אור הלימוד מאנשים ומספרים, אור תרגול הגוף ותרגול הנשמה. אם נרצה להיפתח ולהאיר, מצווה עליינו להעלות את אור המוסר והצדק אך גם להיות נכונים למשמעת של עבודה.

 

Asana

נר שלישי – נר הגוף

כשידעך וייעלם גוף הנר תדעך גם שלהבת הנר. מתוך הגוף הפועל והנפתח אל העולם עולה אור הנר השלישי.  מה ערכו של נר שלא הודלק? הרי  אין אור ללא נר, אין נשמה ללא גוף, אין מהלך רוחני שלא יתחבר ויתקשר תמיד אל החומר ממנו אנו עשויים. נקודת המוצא להגשמת כל מטרה או שאיפה היא תשומת לב לגופנו, ולתרגול תמידי שלו.  כל מסע רוחני משולב במסע פיזי של בריאות ופעילות  ושל תנועה ותזונה נכונה. 

 

Pranayama

נר רביעי – נר הנשימה

להבה נישאת אל על – כך אפשר לדמיין את השאיפה האדירה לריאות והצעקה הגדולה - המעשה הראשון של תינוק שבא לעולם. להבה דועכת ונרעדת – כך אפשר לדמות את הנשימה האחרונה של אדם על ערש דווי. אם נשים לב לנשימות שלנו, אותו מהלך רגיל, מתמשך ויומיומי, אם נלמד להכיר אותן ולשלוט בהן, נגלה כי הנשימה היא מפתח ושער להעלאת האור. נלמד את הכוח המניע את יתר הכוחות בגוף ומעבר לו. 

 

Pratyahara

נר חמישי  - נר ריסון החושים

לעיתים יסטו העיניים אל התאוות המגונות הרוחשות על המסכים. האם בכוח הרצון נוכל להשיא את המבט הלאה משם? הלשון והשפתיים נמשכות אל כל הרע לגופנו המקיף אותנו – האם יוכל כוח רצוננו  לרסן גם אותם? עלינו לכנס את חושינו פנימה, למקום בו יעזרו לנו לצמוח, למקום בו יהיו כלי להעצמה  ולא פתיונות לביזוי והזנחה. מתוך ריסון החושים יעמיקו גווני הלהבה ויתגבר האור, נכיר מחדש  את איכות הצלילים, הטעם, המגע. 

 

Dharana

 נר שישי  - נר הריכוז 

בלהבת הנר נוכל לראות לעיתים תנודות רוח חולפת אך במרכזה אין כל ניע. על המבט לחפש תמיד את המרכז. האם נוכל להתבונן בנר ללא כוונה, ללא מחשבה, פשוט  להביט בשקט, ללא תנועה במרכז הלהבה? אפלת הסחת הדעת,  הפרעות הקשב, התרוצצות העיניים, המתח, כולם  נמוגים אט אט מפני האור הרך.  האור המתגבר של הדממה. השלווה מתכנסת אל  המרכז, אל עצמנו. רוגע הנובע מיציבות מאפשר לנו להצטמצם כדי להיפתח ולגלות את האור החדש. אור ההקשבה וההתבוננות שהיה חסום מפנינו עד כה. 

Dhyana

נר שביעי  - נר ההתבוננות. 

אפשר לערוג אל אור ההתבוננות אך אי אפשר להכריח אותו להאיר, זאת  אף כי המסע כולו הוא הכנה להפוך לכלי כדי להכיל אותו. הנה הוא עולה, האור שהוא אנחנו  ממקום מעולם לא פגשנו בו את עצמנו. לאור הזה אין היסטוריה, אין אם ואב, אין ילדים, אין מכונית  אין עבודה, אין ארנק. הוא מפגש עם אני ללא שם. אור הנר השביעי מנביט בתוכנו עונג ומשמעות פשוט מלהיות. אי אפשר לכפות את המפגש הזה, הוא עולה רגעי ועדין ברגע לא צפוי על אף שלרגע הזה כה ייחלנו.  עולה כדי לספר לנו את הסיפור חסר הסיפור, נטול המסכות,  עליינו. עתה, בחנוכייה שלנו לא חסר דבר. היא מאירה  כמו מנורת שבעת הקנים בבית המקדש. אורה מתנוצץ בזוהר גדול הממלא את כל ההיכל – היכל גופנו, נישמתנו והעולם כולו. 

 

Samadhi

 נר שמיני – נר האחדות

כל מה שרצינו הוא להבין והנה אין הבנה. כל מה שרצינו הוא לטהר ולזכך את התודעה  והנה היא מתפוגגת. האני הופך לאין והעצמי מתמזג  אל פליאה.  מה שהיינו היה רק גבול דמיוני. משנפרץ הגבול אין הבדל יותר בין האור שהעלינו לאור שאר הנרות,  או כל אור אחר שהיה, שהווה או שיהיה בעולם. הכל מאיר באור אחד.  אין דבר מלבד האור, שאין  בו טוב או רע,  גוף או רוח, שכל או רגש. הכיסויים החוסמים את האור, סוגים של אנחנו,  משילים את עצמם אחד אחד כדי לגלות מציאות אחת של אור הכולל את הכל ואין בו דבר עוד מכל המעטפות שהיינו או היכרנו. 

מתרגל יוגה וקורא קבוע של פורטל היוגה