יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
חוכמת היוגה  /   חכמה
פטנג′לי ודרך היוגה השלמה  |  יאיר חיים
מאמר זה מפגיש תיאור מסויים של השלבים בדרך היוגה השלמה עם פרשנות מסויימת לסוטרות. הפגשה זו מלמדת שפטנג′לי מתאר בסוטרות את עיקרה של דרך היוגה השלמה: את תרגול המדיטציה, המוביל לסמדהי, את הידע המבחין הנרכש בסמדהי ואת היישום שלו עד לשחרור המוחלט.

תקציר

ניתן ללמוד על האסטרטגיה של פטנג'לי בסוטרות היוגה שלו מתוך הפגשה של 'דרך היוגה השלמה' עם הסוטרות. מאמר זה מפגיש תיאור מסויים של השלבים בדרך היוגה השלמה עם פרשנות מסויימת לסוטרות. הפגשה זו מלמדת שפטנג'לי מתאר בסוטרות את עיקרה של דרך היוגה השלמה: את תרגול המדיטציה, המוביל לסמדהי, את הידע המבחין הנרכש בסמדהי ואת היישום שלו עד לשחרור המוחלט. אמנם הפרקים בסוטרות אינם מסודרים בדיוק לפי סדר השלבים בדרך היוגה השלמה, אולם ההפגשה עוזרת להבחין בהיגיון של סדר הפרקים. המשמעות הרחבה היא שניתן לייחס לפטנג'לי כוונה לתאר בסוטרות את דרך היוגה השלמה, עם מטרה מוגדרת וברורה שלה. אם כך, יש מקום בעתיד לחיבור מקיף המפרש כל סוטרה וסוטרה בפטנג'לי מתוך תפיסה של 'אחדות מטרה' זו (לתאר כל 'עץ' כחלק מ'היער'). 

******

הקדמה

סוטרות היוגה של פטנג'לי הוא אחד הטקסטים המרכזיים של היוגה והוא טקסט שזכה לאינסוף תרגומים, הסברים, ניתוחים ופרשנויות. מרביתם של אלה מעמיקים ומרחיבים על כל סוטרה וסוטרה ועל כל מילה בה ('העצים'), אך לעיתים חסרה בהם הראיה הכוללת של הסוטרות ('היער'). גם הטקסטים העוסקים בראיה הכוללת של הסוטרות מותירים לא פעם את הקורא נבוך ועם סימני שאלה. יש סיבות 'אובייקטיביות' רבות למצב זה, כמו התמציתיות של הסוטרות, השפה בה נכתבו במקור, הזמן הרב שחלף מאז כתיבתן ועוד ועוד. 

מאמר קצר זה מנסה לתרום מעט להבנת הראיה הכוללת של סוטרות היוגה של פטנג'לי בשיטה ספיציפית: הוא מפגיש בין תיאור ספציפי של השלבים בדרך היוגה השלמה לבין הסוטרות. זאת, כדי ללמוד על האסטרטגיה של פטנג'לי בטקסט זה, כלומר, כדי ללמוד על מידת הכיסוי בסוטרות של השלבים השונים בדרך היוגה השלמה ועל סדר הצגתם בפרקים (כמובן מבלי לפרש כאן כל סוטרה וסוטרה).

10 שלבים בדרך היוגה השלמה

במאמר קודם, תיארתי את דרך היוגה השלמה ב-10 שלבים. באותו תיאור ספציפי של הדרך יש 5 סוגים של תרגולים יוגיים, שתרגול של כל אחד מהם מוביל למצב הכרה יוגי מסויים, עד למצב האחרון – שחרור מוחלט. כך, שנוסף על נקודת המוצא, יש באותו תיאור רצף של 10 שלבים עוקבים (5 תרגולים + 5 מצבים). להלן רצף השלבים עם תיאור קצר שלהם: 

  1. נקודת המוצא: המצב 'הרגיל' (Bhoga)

לפי התפיסה היוגית, האדם במצבו 'הרגיל' פועל מתוך ידע שגוי (Avidya), היוצר סבל קיומי (Duhkha). נקודת המוצא היא מצב בו אדם מחפש פתרון לסבל הקיומי, ובוחר להתחיל לצעוד בדרך היוגה, להתחיל לתרגל יוגה.

  1. תרגולים להכנת ההכרה (Hatha/Raja Yoga)

מתרגל היוגה מתחיל בהכנה של ההכרה, בעזרת כל אוסף תרגילי התנוחות הגופניות ותרגילי הנשימה (Hatha Yoga), המוכרים לכל מתרגל יוגה, וגם בעזרת הכנה קונקרטית לתרגול מדיטציה (הנכללת ב-Raja Yoga).

  1. מצב בו החושים מכונסים פנימה (Pratyahara)

ההכנה מובילה את המתרגל למצב ההכרה הראשון בו כל החושים שלו מכונסים פנימה.

  1. תרגול מדיטציה (Dharana, התרגול המרכזי ב- (Raja Yoga

במצב הכרה זה, כשהחושים מכונסים פנימה, ממשיך המתרגל לתרגול מדיטציה. התרגול נעשה בעזרת טכניקות שונות, שבמרכזן מיקוד תשומת הלב באובייקט אחד, תוך וויתור על החזקה של אובייקטים אחרים.

  1. מצב של הכרה בהירה ויציבה (Samadhi)

תרגול המדיטציה יוצר מצב מדיטטיבי של הכרה בהירה ויציבה וגם מחזק את יכולת השליטה בתשומת הלב. 

  1. חקירה לרכישת ידע (Jnana Yoga)

במצב המדיטטיבי, מפנה המתרגל את תשומת לבו פנימה כדי לחקור ולרכוש ידע נכון ומועיל על המהות של ההכרה, המציאות וה'אני'.

  1. מצב של ידע מבחין (Viveka khyati)

הידע החשוב ביותר אותו רוכש המתרגל הוא הידע המבחין בין היותו מודעות טהורה קבועה ונצחית לבין תחושת המודעות (ה'אני'), שהיא זמנית, משתנה וחולפת, כמו כל אובייקט אחר.

  1. יישום של הידע המבחין לפעולות בחיים (Karma Yoga)

לאחר שהמתרגל רכש את הידע המבחין, הוא מיישם אותו ככל שיוכל להתנהלות נכונה בחיי היום יום. זה מתבטא בביצוע פעולות מודעות ומועילות להשגת מטרות במציאות, במקום פעולות אוטומטיות מתוך רגשות ודחפים, שלעיתים מזיקות.

  1. מצב של זהות חדשה (Purusha)

התנהלות כזו, ורק היא, מטמיעה בתוך המתרגל, בהדרגה, את הידע המבחין עד שזהותו משתנה ל'פורושה', כלומר הוא מזדהה עם היותו מודעות טהורה, ולא עם תחושת המודעות. במצב זה מסתיים תהליך החיפוש, הלמידה והשינוי, שכולו בהכרה, והמתרגל מגיע לשחרור מהסבל הקיומי.

  1. התנהלות כ'פורושה' (Bhakti Yoga)

לאחר שינוי הזהות, וכל עוד הוא ממשיך לחיות, הוא מתנהל בחיי היום יום שלו מתוך הטבע שלו כ'פורושה' והתמסרות להגשמת תכלית האדם. אז מתבצעות רק פעולות לא אנוכיות, מועילות ומיטיבות, הבאות לשרת ולתמוך בקיום המיטבי שלו, של אחרים ושל הסביבה.

  1. מצב של שחרור מוחלט (Kaivalya)

כך מגיע המתרגל לשחרור מוחלט: כל עוד הוא נותר בחיים - מעצם היותו 'פורושה', שאינו נולד ואינו מת, והתמסרותו להגשמת תכליתו, ובמות הגוף וההכרה – בכך שלא יוולדו מחדש.

מקומם של השלבים בסוטרות של פטנג'לי

הטבלה בהמשך מציגה את הסוטרות הספציפיות בפטנג'לי, העוסקות בכל אחד מהשלבים בדרך היוגה השלמה, שתוארו קודם, לפי סדר השלבים: 

השלבים בדרך היוגה השלמה

המקום בפטנג'לי

השלב

סוג התרגול/המצב 

הפרק

הסוטרות

0

נקודת המוצא: המצב 'הרגיל' (Bhoga)

-

-

1

תרגולים להכנת ההכרה (Hatha/Raja Yoga)

  תרגול גופני: תנוחות ונשימות ((Hatha Yoga

  5 איברי היוגה החיצוניים ( (Raja Yoga:

  • פיתוח יכולת הבחנה בחיי היום יום ( (Yama, Niyama
  • הכנה לתרגול מדיטציה ((Asana,  Pranayama,  Pratyahara

 

-

II

II

II

 

-

28-29

30-45

46-54

2

מצב בו החושים מכונסים פנימה (Pratyahara)

II

55

3

תרגול מדיטציה (Dharana, התרגול המרכזי ב- (Raja Yoga

  3 איברי היוגה הפנימיים (Samyama)

  החזקה (Abhyasa) וויתור (Vairagya

  הנחיות למתרגל, סימנים להתקדמות וטכניקות מסייעות 

 

III

I

I

 

1-8

12-16

29-40

4

מצב של הכרה בהירה ויציבה (Samadhi)

  הפסקת תנודות ההכרה (Citta Vritti Nirodha)

  תיאור השינויים בהכרה כתוצאה מתרגול מדיטציה (Samyama)  

 

I

III

 

1-11,41

9-15

5

חקירה לרכישת ידע (Jnana Yoga)

  טכניקות חקירה ודרכים שונות לרכישת ידע

  הכרת הידע השגוי ושורשי הסבל (שרשרת הקלשות)

  תהליך רכישת הידע המבחין ומטרתו  

  דוגמאות לשימוש ב- Samyamaלרכישת ידע

 

I

II

II

III

 

17-28,42-51

1-17

18-27

16-48

6

מצב של ידע מבחין (Viveka khyati)

III

49-55

7

יישום של הידע המבחין לפעולות בחיים (Karma Yoga)

IV

1-17

8

מצב של זהות חדשה (Purusha)

 

IV

18-25

9

התנהלות כ'פורושה' (Bhakti Yoga)

 

-

-

10

מצב של שחרור מוחלט (Kaivalya)

 

IV

26-34

השיוך של סוטרות ספציפיות לכל שלב מבוסס על פרשנות מסויימת שלהן, שלמדתי ממורתי גלית לווין, כמו גם על שיקול הדעת שלי על סמך הבנתי את השלבים ואת הפרשנות. כידוע, יש מספר עצום של תרגומים, הסברים ופרשנויות לסוטרות של פטנג'לי, ולכן אין זו האפשרות היחידה לשיוך של הסוטרות לשלבים השונים בדרך היוגה השלמה, גם לפי התיאור הספציפי של השלבים כאן. אבהיר כי אין בכוונתי להיכנס כאן לפרשנות של כל סוטרה ('העצים') וגם לא לסיבות לשיוך הספציפי של סוטרות מסויימות לשלב מסויים. אלה חורגים מהמטרה המצומצמת של מאמר זה, שהיא הבנת הראיה הכוללת של הסוטרות ('היער').

המשמעויות להבנת הסוטרות של פטנג'לי

לפני שאציג את המשמעויות שיש לטבלה למעלה, ראוי להזכיר שהטבלה מבוססת על תיאור אחד מסויים של דרך היוגה השלמה וגם על פרשנות אחת מסויימת של הסוטרות של פטנג'לי, שכמובן אינם התיאורים היחידים האפשריים. ובכל זאת, יש כמה דברים מעניינים שאפשר ללמוד מהטבלה, השופכים אור על הראיה הכוללת וההבנה של סוטרות היוגה של פטנג'לי: 

ניתן לראות, שכצפוי הסוטרות מכסות את מרבית השלבים בדרך היוגה השלמה, אך לא את כולם

השלב החשוב בדרך היוגה השלמה שאינו מכוסה בסוטרות הוא שלב ההכנה הראשון של התרגול הגופני של תנוחות ונשימות ((Hatha Yoga. אין הדבר מפתיע כשזוכרים שהתרגול הגופני הזה הוא התפתחות מאוחרת מאוד ביוגה, שבאה מאות רבות של שנים אחרי שנכתבו הסוטרות. אבהיר, כי לפי הפרשנות הספציפית כאן, הסוטרות בסוף הפרק השני, העוסקות בתנוחה (Asana) ובוויסות הנשימה (Pranayama), מתייחסות להכנה הקצרה כחלק מהכניסה למדיטציה, ואינן מתייחסות לתרגול הגופני הארוך והמוכר של תנוחות רבות ומגוונות ולתרגול המגוון של הנשימות.  

בסוטרות לא נכללת גם 'נקודת המוצא', כלומר שאין בהן תיאור מפורט של הסבל של האדם, הדוחף אותו להתחיל לצעוד בדרך היוגה. אמנם יש בתחילת הפרק השני בסוטרות הסבר על שורשי הסבל במצב 'הרגיל' של האדם (Bhoga), ובמיוחד על שרשרת 5 הקלשות, המוליכה מהידע השגוי (Avidya) אל הסבל הקיומי. ואולם, להבנתי, הסבר זה הוא חלק מהתיאור של הידע הנכון אודות מקור הסבל, אותו רוכש האדם רק כשהוא כבר צועד בדרך היוגה, ואינו תיאור של הסבל עצמו כפי שחווה אותו האדם לפני שהוא צועד בדרך היוגה.  

גם השלב של התנהלות כ'פורושה' (Bhakti Yoga) אינו נכלל בסוטרות, לפחות לא באופן מפורש ומפורט כשלב מובחן ונפרד. יש להבהיר, כי שלב זה אינו סוג של תרגול ממש, אלא תיאור של אופן ההתנהלות בחיים, שהוא פועל יוצא טבעי של מצב של זהות חדשה כ'פורושה'. מאחר שכך, ניתן לראות שלב זה כחלק מהמצב של שחרור מוחלט (Kaivalya), שכמובן מכוסה ומובהר היטב בסוטרות האחרונות של פטנג'לי.   

לגבי סדר הפרקים, ניתן לראות שהוא תואם חלקית בלבד לסדר השלבים:

אפשר לומר שפטנג'לי מיישם את הגישה של "העיקר להתחיל בעיקר": הפרק הראשון בסוטרות עוסק במצב המרכזי בדרך היוגה השלמה - מצב של סמדהי, וכן בטכניקה המרכזית של תרגול המדיטציה (מיקוד באובייקט אחד), המובילה למצב זה, וכן בשימוש העיקרי במצב זה לחקירה ולרכישת ידע. 

אחרי "העיקר" הזה, פטנג'לי הולך קודם 'אחורה בשלבים', ומפרט בפרק השני ובתחילת הפרק השלישי על תרגול המדיטציה, המוביל למצב של סמדהי. רק אח"כ פטנג'לי הולך 'קדימה בשלבים', פחות או יותר לפי הסדר שלהם, אחרי שמגיעים למצב של סמדהי: מפרט על החקירה במצב של סמדהי, על הידע שנרכש בחקירה ובמרכזו הידע המבחין, על היישום של הידע לפעולות בחיים, ועל שינוי הזהות והשחרור המוחלט. 

פרט מעניין: כמעט חצי ממספר הסוטרות עוסק בתיאור החקירה לרכישת ידע, כולל כמובן הידע החשוב מכל - הידע המבחין. אבהיר, כי בניגוד לפרשנות המקובלת כאילו מרבית הסוטרות בפרק השלישי עוסקות בכוחות יוצאי הדופן שיש ליוגי, לפי הפרשנות כאן מדובר רק במגוון רחב של דוגמאות לגבי הידע שניתן לרכוש באמצעות חקירה במצב של סמדהי. 

לאור כל האמור לעיל, ניתן להכליל ולומר שלפי הטבלה למעלה, פטנג'לי מתאר בסוטרות את עיקרה של דרך היוגה השלמה: את תרגול המדיטציה, המוביל לסמדהי, את הידע המבחין הנרכש בסמדהי ואת היישום שלו עד לשחרור המוחלט. אמנם הפרקים בסוטרות אינם מסודרים בדיוק לפי סדר השלבים בדרך היוגה השלמה, אולם ניתן להבחין בהיגיון של סדר הפרקים. המשמעות הרחבה היא שניתן לייחס לפטנג'לי כוונה לתאר בסוטרות את דרך היוגה השלמה, עם מטרה מוגדרת וברורה שלה.