יוגה פורטל
שלחו להדפסה 
בחזרה לדף הבית
של פורטל היוגה.
אימון היוגה  /   אימון
תנועת תינוקות כמקור לחיקוי – האמנם?   |  עדי שטרסמן
בתרגול יוגה אנחנו מנסים ללמד את הגוף לנוע כפי שנע כשהיה גוף של תינוק. אנחנו מניחים למעשה שהאופן בו תינוק נע מעצם היותו טבעי הוא שצריך להוות עבורנו מקור לחיקוי ולהשראה. האמנם?

בתחילת חייו תנועות התינוק הן רפלקסיביות ואינן מתוכננות. עם הזמן הוא לומד לארגן את גופו ומתחיל להניע את איבריו לפי הרצף ההתפתחותי. הוא זוקף את הראש ואחר כך את כל הגב, מתהפך לשני הכיוונים, זוחל, מתיישב ולבסוף נעמד ומתחיל ללכת.

 

בתרגול יוגה אנחנו מנסים ללמד את הגוף לנוע כפי שנע אז, כשהיה גוף של תינוק. אנחנו מניחים למעשה שהאופן בו תינוק נע מעצם היותו טבעי הוא שצריך להוות עבורנו מקור לחיקוי ולהשראה. האמנם?

בשנים האחרונות אנחנו עדים לסדנאות/חוגים להורים ולתינוקות העוסקים בהתפתחות המוטורית ובשיטות טיפול שונות בקשיים מוטוריים של תינוקות בריאים לחלוטין. חלקן אף משווקות את  עצמן כבייבי יוגה, שיעור יוגה לתינוקות. מהו המקור לסתירה בין האמונה כי התינוק יודע לנוע לבין שיטות המלמדות תינוקות איך צריך לנוע נכון?

 

בעולם אידיאלי היינו מצפים שתינוק יתפתח בקלילות לפי הרצף ההתפתחותי: שיזקוף את ראשו בזמן, שיאהב לשכב על הבטן, שיתיישב לבד במגוון צורות התיישבות, שיזחל על שש לפני שיעמוד ושיתחיל ללכת באופן עצמאי לפני היותו בן שנה וחצי. אולם איננו חיים בעולם כזה. ישנם גורמים רבים לקשיים בהתפתחות המוטורית של תינוקות (אני מתייחסת כאן לתינוקות בריאים):

 

במהלך ההיריון

  • תנועת האישה ההרה – חשוב שהאישה תנוע ושלא תהיה סטטית במשך ההיריון כדי שהעובר יחווה את תנועת הגוף שלה. אם אסור לה לנוע, כמו במצב של שמירת היריון, ביכולתה לשמור על תנועת שרירים פנימיים על-ידי שיטת פאולה.
  • בהיריון מרובה עוברים לעובר יש פחות מקום לזוז ברחם והוא לא יכול להניע את גבו במישורים שונים כמו עובר יחיד.

 

במהלך הלידה

  • לידה מכשירנית עלולה לגרום לקשיים מוטוריים (הואקום עלול לגרום למשל לחוסר סימטריה בתנועת עמוד השדרה).
  • חיתוך מוקדם מדי של חבל הטבור עלול לגרום לקושי בנשימה של היילוד שיגרום לכיווץ.
  • זירוז – כמות גדולה של זריקות זירוז מעלה את הסיכון להיפראקטיביות של היילוד.
  • חוסר חמצן, רמת חומציות גבוהה וכל טראומה אחרת בלידה. רמת חומציות גבוהה למשל עלולה לגרום להתכווצות של הגוף ומכאן לטונוס שרירים גבוה.
  • ניתוח קיסרי בו למשל התינוק לא עובר בתעלת הלידה ולכן לא עובר אקסטנציה של הגב כמו בלידה נרתיקית.

 

 

אחרי הלידה

  • שימוש יתר בסלקלים ובטרמפולינות עלול לגרום לכך שהתינוק ינסה להתיישב משכיבה תוך שימוש מוגזם בשרירי הבטן ועומס על הגב וכמו ההתיישבות תהיה אנכית ובכך תפגע מערכת ההצלבה (שימוש באלכסוני הגוף).
  • שימוש בהליכון. בהליכה עם עזר זה התינוק לא שולט בקצב ההליכה והוא למעשה מובל. הוא לא לומד כך לאזן את שיווי המשקל בהליכה, הוא עלול ללכת על קצות האצבעות בשל המהירות וקשה לו לתכנן תנועה משום שלפתע למשל הוא עלול להיתקל בקיר.
  •  אי השכבת התינוק על הבטן ועל צדי הגוף. לאור הנחיית משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי להשכיב תינוק ישן רק על גבו מחשש למוות בעריסה, הורים רבים נמנעים מהשכבת התינוק על הבטן גם בזמן ערות ואינם מודעים לחשיבות השכיבה על הצד. על מנת שתינוק יתפתח לפי הרצף ההתפתחותי עליו להיות מסוגל לשכב על הבטן בנוחות לשם הזחילה. התהפכות נעשית דרך מעבר על צדי הגוף.
  • האצת שלבי התפתחות טרם הזמן כמו הושבת התינוק לפני שהוא מתיישב בעצמו, דבר אשר עלול לגרום ל: עקמת, חוסר איזון בין השרירים הקדמיים לאחוריים ולקושי תנועתי בהמשך, התיישבות בצורה אחת ו"פספוס" למידה של צורות התיישבות אחרות, קושי במערכת ההצלבה בשל חוסר ביצוע רוטציה בעת ההתיישבות, קושי בתפיסה מרחבית שכן התינוק לא חווה את תנועת הגוף שלו במרחב בפעולת ההתיישבות וקושי ביציאה  עצמאית ממצב של ישיבה לזחילה.
  • פג עלול לסבול מקשיי נשימה ובעיות בריאות אחרות; שהייה באינקובטור מקשה על מילוי הצורך במגע של היילוד.
  • נטייה גנטית יכולה לגרום לבעיות קואורדינציה.
  • טורטיקוליס – נטיית הצוואר (ולעתים כל עמוד השדרה) לצד אחד.
  • חיסונים עלולים לגרום לפגיעה.
  • הנחת רצועות ברגליים או גבס על הרגליים עלולה לגרום לקושי בהתפתחות המוטורית (פיסוק הרגליים ברצועות עלול למשל לגרום לחוסר במודעות של פנים הירכיים).
  • תינוק שחווה התעללות פיזית/רגשית יכווץ לרוב את גופו והדבר עלול להקשות על התפתחותו.
  • בכי בלתי פוסק של התינוק – גורם להתכווצות הגוף ובעיקר בית החזה.
  • טונוס שרירים רפוי (היפוטוניה) או מוגבר (היפרטוניה).
  • מניעה מהתינוק מגע בדברים הנחשבים מלכלכים כמו מזון, חול וכו'.
  • מניעה מהתינוק לזחול על הרצפה כאוות נפשו.
  • מניעה מהתינוק הרך להכניס את כפות ידיו לפיו כחלק משלבי ההתפתחות בגלל חוסר ידע שזהו דבר "נורמלי" ורצוי משום שכך התינוק חוקר את העולם.
  • שימוש במנשא בתנוחה קבועה אחת ללא גיוון ובעיקר תנוחה לא סימטרית לאורך זמן.

 

 

דוגמא לקושי תנועתי נפוץ אצל תינוקות: כיפוף הגב

חשוב שהתינוק יצליח להניע את גבו בשלושה מישורים: כיפוף הגב (פלקסיה), זקיפה (אקסטנציה) והנעתו במישור צדי (רוטציה לשני הצדדים).

ברחם התינוק מעורסל וידיו מגיעות לקו האמצע של גופו. אנו רואים זאת בבירור בזמן סקירת מערכות כשהתינוק מוצץ אצבע או משחק עם חבל הטבור.

בלידה התינוק חווה לראשונה אקסטנציה של גבו כשהוא עובר בתעלת הלידה. ישנם תינוקות שהגב שלהם "נתקע" באקסטנציה וכשאוחזים בהם ממש מרגישים את השימוש המוגזם בשרירי הגב. איננו יודעים תמיד מהן הסיבות לכך אולם קל לנו לזהות תינוק כזה.

מאפיינים של תינוק עם קושי זה:

  1. לא אוהב לשכב על הגב וגם אם הוא על הגב אפשר להבחין בשימוש שהוא עושה בשרירי הגב.
  2. לא אוהב להתרפק, לא "שם את הראש" על הכתף.
  3. מאחר בהבאת הידיים למרכז הגוף.
  4. לא אוהב את תנוחת העירסול.
  5. אוהב כשנושאים אותו עם הפנים כלפי חוץ כשגבו נשען על בטן ההורה – בידיים או במנשא.
  6. רטנוני/מתקשה לישון בנוחות
  7. כשהוא שוכב על הבטן ידיו לרוב פרושות בתנוחת "אווירון" גם בגיל "מבוגר" של 5  חודשים.
  8. בחוויה של ההורה התינוק לא נהנה ממגע בחלק הגוף העליון של גופו.

(*לא מוכרחים להופיע כל המאפיינים הללו).

 

השלכות

  1. אי מיצוי הפוטנציאל הגופני/תנועתי. תינוק עם נטייה לאקסטנציה קבועה מתקשה מאוד לכופף את גבו ולרוב אינו מבצע כלל פעולה של קימור הגב קדימה. לא קשה לדמיין לאיזה תסכול הדבר יכול להביא, לעומס על שרירי הגב ולהגבלה בתנועה.
  2. סיכוי לאי מיצוי הפוטנציאל הקוגניטיבי בעתיד: תינוק אשר מתקשה לקרב את ידיו למרכז גופו, לרוב לא יצליח להעביר את ידו מעבר לקו האמצע של גופו. כשידו תרצה לאחוז בחפץ אשר נמצא מעבר לקו האמצע, הוא יסובב את כול פלג גופו העליון או שיאחוז בחפץ עם היד השנייה. מעבר היד את קו האמצע היא תחילת התפתחותה של מערכת ההצלבה אשר בהמשך תהיה מורכבת יותר ותכלול העברות משקל בשכיבה על הבטן, סיבובי ציר, תפיסת רגל עם יד נגדית בשכיבה על הגב ורוטציות בישיבה, בעמידה ובהליכה. ובהמשך החיים תכלול פעולות מורכבות עוד יותר. מערכת ההצלבה היא התאום בין שתי אונות המוח – הימנית והשמאלית. חוסר תקינות של המערכת עלול לגרום לקשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות או מפונמות יתר וקשיים בלמידת שפה (דיבור ראשוני), משחקי כדור, למידת צעדי ריקוד, שריכת שרוכים, נהיגה ברוורס ועוד.

 

דרכים לטיפול

את הקושי של התינוק אנו תוקפים בשתי דרכים.

  1. לימוד הגב את תנועת הכפיפה. ישנן מספר דרכים לעשות זאת:

א.      כשהתינוק שוכב על הגב – הקפצות של האגן כלפי מעלה כך שהגב מתקמר.

ב.      השכבה על הצד תוך טפיחות על הכתף שאינה נשענת על הרצפה כדי שהיד העליונה תתקרב לאמצע הגוף והגב יתקמר + ניעות של הגוף למעלה ולמטה כדי שהתינוק ירפה את ראשו.

ג.       שימוש במנשא בתנוחת עירסול (יש להקפיד על סימטריה. פעם אחת ראש התינוק מתחת לכתף ימין שלנו ומפעם הבאה מתחת לכתף שמאל).

ד.      אחיזת התינוק בתנוחת עירסול ללא מנשא. מכיוון שסביר להניח שהתינוק לא יאהב בהתחלה את התנוחה הזאת (גם במנשא), כדאי לנוע או לקפוץ על כדור פיזיו כדי להקל עליו.

ה.     להשכיב את התינוק על בטנו על כדור פיזיו ולגלגל את הכדור קדימה כך שראש התינוק ירד לכיוון הרצפה והוא יאריך את שריריו האחוריים. אפשר לעזור לו ע"י טפיחות.

  1. כשהתינוק משתמש רק בשרירי הגב, אנו מדברים בשיטת ורדי על חוסר מודעות שלו לפלג גופו הקדמי. על כן לא מספיק שהוא ילמד להתערסל כי אם הוא לא יהיה מודע לחלק הקדמי של גופו, הוא ימשיך להשתמש בשרירים האחוריים שלו בלבד. נעלה את המודעת הקדמית לאזור בית החזה, החלק הפנימי של הזרועות עד קצות האצבעות וקו האמצע של גופו בעזרת מגעים מסוגים שונים: מגעים עמוקים, מעבר עם קצה הציפורן שלנו, מברשת שיניים חשמלית ומברשות אחרות, קרם ונשיפה עליו לשם קירורו, מגבון ועוד.

 

השלכות עתידיות לחוסר טיפול בקושי

  1. לתינוק תיתכן מגבלה משום שגבו יודע רק להזדקף.
  2. קושי גובר במערכת ההצלבה משום שלרוב התינוק לא יצליח להעביר את ידו מעבר לקו האמצע של גופו.

חשוב לדעת כי על פי שיטת ורדי גם אם לא טופל הקושי בגיל הינקות, ניתן לטפל בדרכים אחרות גם בגיל מבוגר יותר.

 

 

לסיכום: יש מקום להביט על תנועת גופו של התינוק ולחקות אותה ובכך להשיל מעצמנו הרגלים קלוקלים שסיגלנו לעצמנו בבגרותנו. עם זאת, רבים המקרים שהפוטנציאל הגופני של התינוק רחוק ממימוש מסיבות שונות ומגוונות. ניתן להדריך את התינוק כך שיממש את הפוטנציאל שלו ואנו נוכחים לדעת כי תינוקות בריאים הם תלמידים מדהימים. הם לומדים במהירות ורוכשים לעצמם הרגלי תנועה חדשים. כדאי לגשת עם תינוק עם קושי לייעוץ מקצועי בגיל צעיר ככול האפשר כדי להימנע ממצב של תחושת תסכול שלו העלולה להוביל לבעיה בדימוי העצמי.

  

מטפלת ומאבחנת בשיטת ורדי

מנחת סדנאות "מתפתחים בתנועה" לתינוקות ולהוריהם