החיבור שלי לעולם הקסום של התינוקות החל עם לידת ביתי הבכורה מיה. שבועיים לאחר לידתה עברנו לגור בארה"ב והאמת, שלא תמיד ידעתי מה לעשות עם יצור קטן וחסר אונים כמותה... חיפשתי מקום שינחה אותי ולאחר חיפושים רבים הגעתי למרכז הורות. שם התוודעתי לראשונה לעיסוי, למגע... שחררתי פחדים וקיבלתי ביטחון. וכך - בכל יום הייתי שמה בבית מוסיקת רקע, מדליקה נרות ובטקסיות מעסה את מיה.

מאז כבר עברו עשר שנים אך את הזיכרון הראשוני של הקשר המדהים שנוצר בינינו (בזכות המגע) אני זוכרת עד היום "טרי טרי". כשנולד דןדן בני השני כבר חזרנו לארץ והחלטתי ללכת איתו לקורס בייבי יוגה ועיסוי תינוקות אצל אלינור בן דב (המקסימה) שלימים נהפכה להיות המורה שלי והעניקה לי את המתנה המופלאה של העבודה עם הקטנים: בייבי יוגה.

בשבילי היוגה היא חיבור ואחדות. וכך, גם אל מול שלושת ילדי ועם התינוקות שאני פוגשת בכל יום מחדש. במהלך השיעור אני מלמדת להביא את הנוכחות ,להקשיב, להתכוונן וליהנות מהטוהר הנפלא של התינוקות... המתיקות ,השמחה וכמובן הכיף בלהיות איתם, גורמים לי להרגיש סיפוק אדיר ואהבה גדולה למה שאני עושה.

אז אחרי "העליהום" שעשו באותו מוצאי שבת באותה כתבה על הבייבי יוגה, והמליצו להפסיק את הפעילות שלנו ,המורים לבייבי יוגה - לאלתר, ובהמשך גם משרד הבריאות הוציא אזהרה וכמה נבחרי ציבור (שכנראה מאוד צמאים לכותרות בתקשורת) הודיעו שיגישו נגדנו תלונה במשטרה, החלטתי לשבת ולכתוב את הגרסה שלי. מקווה שאוכל בכמה מילים להעמיד דברים על דיוקם במסגרת הבמה הצנועה העומדת לרשותי.

הכל התחיל לאחר שב"צינור" בערוץ 10 שודר סרטון על 'התינוק המעופף' בו מתואר תינוק בן מספר שבועות מונף לכל עבר, מטולטל ובחורה מבצעת בו "פעלולי קרקס" באוויר. עוד באותו יום פנו אלי לתגובה. כמורה לבייבי יוגה עם ניסיון לא מבוטל, התבקשתי לתת את הגרסה שלי והיא הייתה מאד ברורה וחד- משמעית: "לא בבית ספרנו". יש דרכים רבות לעשות בייבי יוגה והדרך הזו היא קיצונית ולא משקפת את הפעילות שמתרחשת בישראל בעשרות מרכזים. בעקבות סרטון זה נעשתה כתבה "מעמיקה" בנושא ובה לצערי, ניתן למעשה דגש רק לדרך "הקיצונית" שבה ניתן לעשות בייבי יוגה ולעומתה דובר בקצרה על הדרך "המעודנת", והאחראית שהיא כל-כך אחרת...

הרגשתי שאני רוצה לעשות "קצת סדר" למאות אלפי הצופים שראו את הכתבה וחושבים שהפעילות המוצגת בה היא בייבי יוגה. חשבתי לעצמי, שכל כך חבל שלא ראיינו אפילו חלק קטן ממאות האמהות שעשו אצל חברותיי ואצלי בייבי יוגה ושאלו אותן מהו ה-"ערך המוסף" שקיבלו מהפעילות ובמה זה תרם להן. הרגשתי שבתוך מספר דקות, ניסתה כתבה אחת להרוס את כל מה שבנינו בלימוד ובעבודה קשה, עם הרבה אהבה והשקעה במשך שנים רבות.

במהלך השבועות האחרונים הוצפתי בעשרות פניות שעניינן הכתבה ששודרה על ה-"בייבי יוגה" ולכן החלטתי לצאת ל-"הסברה" בעצמי. כי מה יותר טוב מאשר "לדבר מהלב" ולהעביר את התחושות והניסיון שלי מהעבודה המופלאה עם תינוקות ?

אז חברים, אפשר גם אחרת ! קבלו את הכללים לתרגול בייבי יוגה: "עשה ואל תעשה" היוצאים מנקודת הנחה שבכל ענף, כמו גם בענף שלנו, ישנם מורים ומטפלים טובים יותר וטובים פחות. הצרכן הנבון, ובפרט אימא טרייה, יפקח את עיניו ויחליט כיצד לפעול. מצאתי לנכון לתאר מה כן מומלץ לעשות לפני ובמהלך תרגול הבייבי יוגה , ובהמשך, ממה כדאי להיזהר:

1. בדיקת המורה והשיטה 

2. הקשבה לצרכי התינוק 

3. בדיקת DDH-Developmental Dysplasia of the Hip

4. עיסוי
   
   את תרגול היוגה מומלץ להתחיל בהיכרות אינטימית עם גוף התינוק ואת זה אנו משיגים במהלך קורס עיסוי תינוקות. מומלץ להקדיש לפחות שני מפגשים לטיפול במגע (עולם שלם בפני עצמו) לפני תרגול הבייבי יוגה. בכל מקרה, את תרגול היוגה כדאי להתחיל רק לאחר שאנו בטוחים שהתינוק קיבל מספיק עיסויים וגופו מוכן לתרגול. 
   
5. תרגול בבית 

מה לא מומלץ לעשות, וממנו כדאי להיזהר ? 

1. חוסר שיקול דעת 

2. תרגול ללא הדרכה

3. טלטולים
   
   מהו טלטול? תנועה חדה שגורמת לזריקת הראש קדימה ואחורה.
   על פי השיטה בה אני עובדת אסור לטלטל תינוק ולהניף אותו בצורה בה הראש אינו נתמך. בעת טלטול מסיבי, ראשו של התינוק נע קדימה ואחורה, כתוצאה מכך - מוחו של התינוק וכלי דם זעירים נחבטים בדופן הגולגולת ועלול להיגרם לו נזק מוחי ו/או שטפי דם פנימיים. העבודה עם התינוק במהלך התרגול חייבת להיות רכה, אסופה ומאד זהירה.
    
   
4. הושבה 

5. עמידה 

6. הנפה 

משום כך, העבודה הראשונה שאותה אני מלמדת-היא המגע וטכניקות עיסוי שונות. המגע נותן לקטנטנים ביטחון, מגדיר להם את איברי הגוף, וכמובן מרגיע ומאפשר להרפות.

אחרי שאני מוודאת שהתינוק קיבל מספיק עיסוי, אני מתחילה בעבודה של ה-"בייבי יוגה". כל אמא המתרגלת יוגה יודעת, כי התינוק מבצע "תנוחות יוגה" בצורה טבעית כחלק מתהליך התפתחותו : פיתולים, כלב מביט לאחור, קוברה ועוד.
 

לעיתים קרובות שואלים אותי הורים: "מה היה קורה אם לא היינו מגיעים אלייך? האם הילד שלי בכל מקרה היה מתפתח?"
 

ישנם מקרים שבהם אמא שלא השתתפה בקבוצה של בייבי יוגה לא יודעת מהם הכללים הבסיסיים ושלבי ההתפתחות התקינים של התינוק. וכך, נמנע מאותם הורים מידע כגון האיסור להושיב את התינוק לפני שהתיישב בעצמו, האיסור להעמיד אותו וכמובן לא לטלטל אותו (נסו לחשוב כמה פעמים ראיתם באירוע משפחתי תינוק על הידיים, המבוגר מקפץ והראש של הקטנטן עף מצד לצד- כן חברים, גם זה טילטול ! ).

מדוע להפסיק פעילות שיכולה לעזור להורים לדעת איך להתמודד עם היצור הקטן שהגיע אלינו בלי "הוראות הפעלה"? מדוע שלהורה לא יהיה מקום בו יוכל לקבל תמיכה בכל נושא שירצה? מקום בו האם תוכל לעבוד על היציבה שלה עצמה, לחזק את שרירי רצפת האגן ואפילו לתרגל קצת יוגה כשהקטנטן נמצא לידה ?

הרי כמו בכל דבר, "יש דרך ויש דרך". כמו בתרגול שלי, כך גם אל מול התינוקות הטהורים האלה, אני מנסה ללמד את האמהות להביא את הנוכחות אל התינוקות ולהשאיר את כל הפטפטת, הסידורים ומה שלא שייך בחוץ. להקשיב, ולא רק לשמוע - כי הרי גם לתינוקות יש שפה שאם נדע להקשיב לה נוכל להתמודד עם הצרכים שלהם טוב יותר ולעזור להם. וכל זאת כמובן עם כוונה וחיבור: במבט, בצליל ובמגע.

אני מקווה שכמו במקרים רבים – "מעז ייצא מתוק" ושהכתבה הזו תעורר את אלו שלא ידעו על קיום הבייבי יוגה, או ידעו והכתבה הצליחה לבלבל גם אותם. אני מעוניינת להעביר להורים את המסר ש- "שאפשר גם אחרת" ושאם יש מתנה שכדאי לתת לאם ולתינוק- זה את התרגול הזה: בייבי יוגה. אני מאמינה בזה בכל ליבי.

תגובה (רשמית ומעודכנת) של ארגון מורי היוגה:
"תרגול היוגה עוסק בהשקטת התודעה ומעניק יתרונות רבים אחרים, כגון שיפור כללי במצב הגופני-בריאותי ובהרגשה הכללית של המתרגל. בייבי יוגה - כמו שמלמדים ולומדים במדינה שלנו – משתמש בטכניקות של היוגה על מנת להעניק להורים דרך נוספת ליצירת קשר ולטיפול בתינוקותיהם. דוגמא אחרת היא התוכניות שפותחו ללמד יוגה לילדים – תוכניות שמספקות למורים, למחנכים ולהורים כלים רבים לפיתוח כוח, גמישות, יציבה נכונה ואיזון; ובמקביל תורמות לסביבה חינוכית רגועה יותר בכלל ומפתחות את ההערכה העצמית ושליטה העצמית של כל ילד בפרט, בין שאר היתרונות שתיעודו. "בייבי יוגה", "יוגה לילדים" – האם זה יוגה? המחמירים יאמרו שלא, אך אני תומכת באופן מלא במורים ליוגה שלנו שהוכשרו ואף קיבלו הכשרה נוספת והתמחו בשטחים הנ"ל ובדרך זו, תורמים תרומה ייחודית - ובטוחה - לגידול הילדים בארץ."
בברכה, הני רוזן, מנהלת ארגונית, ארגון מורי היוגה בישראל.