הבית שלי, המקום הנצחי שלי, בסנסקריט:

swa = self
adi = eternal/ first
sthana = place*

מלבד האופן שבו השם של הצ'אקרה השניה מתגלגל יפה כל-כך על הלשון, סוודיסת'האנה ממוקמת בדיוק במשכננו הראשון כיצורים חיים. שם, בחמימות המימית של הרחם, התחלנו לשחות את חיינו בגלגולם הנוכחי. בהתאמה, אלמנט המים הוא המייצג את הצ'אקרה השניה. סוודיסת'האנה היא מיכל ענק של הלא-מודע שלנו. היא הבית של הרגשות, המיניות והסמסקארות שלנו. סמסקארות הן הטבעות פסיכולוגיות ואנרגטיות לא-מודעות שנרשמות בגוף. כדי לאפשר לפראנה ( = אנרגיית החיים) לזרום דרך סוודיסת'האנה ולהמשיך מעלה, עלינו לחזור הביתה. עלינו להקשיב לתחושות הבטן, לתת מקום וביטוי לרגשות שלנו, להכיר בהוייתינו המינית שהיא כוחה של החיים עצמם. עלינו לאפשר את הכוח הפורה והיצירתי שנע דרכנו, בורא את המציאות ומניע אותנו הלאה בזרמי החיים האינסופיים. 

סוודיסת'האנה קרובה לצ'אקרה הראשונה מולהה-דהרה, ויש ביניהן קשר אנרגטי חזק כמו חוליות המחוברות בשרשרת. ככל שאנחנו מטפסות במעלה סולם יעקב בעל שבע המדרגות שמוביל לשמים, או באותם גלגלי אנרגיה המכונים צ'אקרות, אנחנו מובלות מהחומרי והנפרד אל השמימי והמאוחד. כך שאם מולהה-דהרה היא האדמה, החומר בצורה הגסה ביותר שלו, סוודיסת'האנה המימית קשורה לחומר באופן יותר נזיל. אני לא יכולה להחזיק את המים, הם יטפטפו לי בין האצבעות, ועם זאת אני יכולה להרגיש את המגע הרטוב על כפות ידיי. ממש באותו אופן אנחנו יכולים להרגיש רגשות בגוף הפיזי שלנו, על אף שהרגשות עצמן הן לא חומר. למשל כשעולה בי כעס, אני מרגישה כיווץ בבטן וכשעולה בי פחד אני מרגישה כובד באזור החזה והלב.  

סוודיסת'האנה ממוקמת פיזית מאוד קרוב למולהה-דהרה. אני מוצאת שמכל הצ'אקרות, הכי מאתגר לאתר את מיקומה המדויק ושאצל כל אחת ואחד המיקום מעט שונה. אם נקח טווח, בחלק האחורי היא ממוקמת בין עצם הזנב לעצם האצה (הסאקרום). בחלק הקדמי היא ממוקמת בטווח שבין הפוביס (המשולש עליו שיער הערווה) לבין הבטן התחתונה מתחת לפופיק. בין הקדימה והאחורה היא משפיעה על איברי המין והרבייה החיצוניים והפנימיים, הרחם אצל נשים, מערכת השתן ועל חלק ממערכת העיכול. 

סוודיסת'האנה קשורה להוויה המינית שלנו .למרות שהשיח הזה הולך ומשתנה, אנחנו חיים בחברה שמיניות בה היא עדיין טאבו ולכן רובינו מסתובבים עם אישיוז רציניים סביבה. מלמדים אותנו להתבייש בה, להסתיר אותה ולא לדבר אותה. מגיל צעיר חונכנו שמין זה מטונף או אסור או מביך ובגלל שבכל זאת מין הוא חלק בלתי נפרד מחיינו כי הוא מה שהביא אותנו לכאן מלכתחילה, אנחנו מפתחים רגשות של אשמה ובושה סביב הצ'אקרה השניה.

 בעולם הטנטרה ההודי והטיבטי ובתרבויות קדומות ושמאניות עתיקות נוספות, חניכה ולמידה מינית היו חלק בלתי נפרד מהתרבות. טקסי החניכה המיניים שעברנו אנחנו הם במקרה הטוב על ידי בן או בת זוג יותר מנוסים ובמקרה הרע מפורנו. לצערנו המצב הזה יצר חברה עם תשוקות ופנטזיות מוסתרות אסורות, מבוישות, מוחבאות וחנוקות עד כדי שהטרדות ותקיפות מיניות הן מצב כמעט שגרתי גם בתוך מערכות יחסים מיניות ממוסדות. אנרגיית החיים מאוד חזקה, אם לא ניתן לה לצאת באופן מודע, בריא ומתקשר, היא תצא באופן לא מודע ופוגעני. 

אם יש לנו שאיפה לנקות את הצ'אקרה הזו ולהמשיך לטפס מעלה בדרך הרוחנית, עלינו למצוא את הכוחות בעצמינו ובמידת הצורך לבקש עזרה מקצועית כדי להעלות על פני השטח את הטראומות והכאבים שנרשמו בבית שלנו. עלינו להודות שאנחנו יצורים מיניים ולרפא את האספקט הזה של חיינו. עלינו לפתח מודעות לטריגרים הרגשיים שלנו ולקחת אחריות על הרגשות שלנו. עלינו לאפשר לעונג להיות חלק מחיינו. עלינו להתמודד עם הבושה, האשמה והקינאה שמכתיבות כל-כך הרבה מההתנהגויות שלנו. יש לנו בחירה אמיתית לעשות שלום עם הגוף שלנו ולפתח איתו מערכת יחסים קרובה, אינטימית ואוהבת שתהדהד בהמשך לשאר מערכות היחסים שלנו, המיניות והלא מיניות. תרגול יוגה הוא דרך מופלאה וחביבה עלי במיוחד ליצור קשר אינטימי ואוהב עם הגוף, אולם יש אינסוף דרכים לעשות זאת ומוטב שכל אחת תבחר את הדרך שהיא מתחברת אליה ביותר. 

אנרגיה מינית היא אנרגיית החיים עצמם ולכן גוף-תודעה ערים יכולים למצוא אותה בכל מיני אספקטים של החיים. חוויות חושיות שונות יכולות להעיר את הצ'אקרה השניה שלנו, במיוחד כאלה שנוגעות לחוש הטעם ולמגע עם מים, המאפיינים את סוודיסת'האנה. אני חווה עוררות כשאני אוכלת שוקולד, כשאני טובלת במים קרירים ביום חם, כשאני לוקחת אוויר ומרימה את הידיים בבוקר לברכת שמש, כשאני מריחה ורדים, כשאני שומעת את הפעמונים של הכנסייה ליד הבית שלי. ככל שנאפשר לעצמנו להתענג על חוויות חושיות שמתרחשות ברגע הזה, כך סוודיסת'האנה תיפתח ותעיר את החיות שבנו.

במסורת הקבלית ידועה ההקבלה של יצר ויצירה. אפשר להוסיף לכך גם את הבריאות שבוראת מציאות. כל יצירה אותנטית מאפשרת לפראנה לזרום דרך סוודיסת'האנה ולהעיר אותה. יצירה יכולה להיות בישול ארוחה, ציור, פיסול, כתיבה, נגינה, ריקוד, שירה וכו'. בריאה עשויה להתרחש גם ברובד הרעיוני והמחשבתי כמו קידום של פרויקט בעבודה או פתרון בעיה באופן יצירתי. יצירה היא כל דרך לבטא את עצמנו בעולם. 

מסורתית סוודיסת'האנה מתקשרת לצבע כתום, שידוע בתרבות ההודית כמייצג חוכמה רוחנית עמוקה (להלן הגלימות הכתומות של הבאבאות). כתום הוא צבע מאוד נועז, חי, חזק ומיני. להקיף את עצמנו בכתום, לאכול ירקות ופירות כתומים, ללבוש כתום ולהניח בסביבתינו, לענוד או למדוט עם קריסטלים כתומים כמו קרנליאן, ג'ספר אדומה/כתומה, כלציט כתומה וענבר – כל אלה עוזרים להעיר את סוודיסת'האנה. כמובן שזה עניין אישי ואם אתן לא מתחברות לכתום, תבחרו צבע אחר שמעיר את החוויה החושית שבכן.

המנטרה VAM מזוהה עם התדר של סוודיסת'האנה. אפשר לתרגל את המנטרה בשכיבה עם ידיים על הבטן התחתונה או בישיבה, לקחת שאיפה ועם הנשיפה לכוון את המנטרה לאזור הסוודיסת'האנה. אני באופן אישי מרגישה רטיטות שמעולם לא חוויתי קודם לכן, רק מהתרגול הפשוט הזה, חמש דקות ביום.

העבודה עם סוודיסת'האנה יכולה להיות מאתגרת מאוד. החבאנו בבית הזה את כל הקשיים והרגשות הכואבים במשך כל החיים האלה ובמי יודעת כמה סבבים של חיים קודמים. כדי להמנע משיטפון שיציף לנו את הבית, כדאי לעבוד איתה באופן עדין, איטי וקשוב. עלינו הצטייד בכל החמלה העצמית שיש לנו ולמצוא סביבה תומכת שבה נוכל לצלול אל עומק האוקינוס מטר ועוד מטר כדי להעלות אל פני השטח חיות, שלמות, עונג ומודעות שתמיד היו שם. 

*תודה לאריק מורן על דיוק התרגום בסנסקריט