קריאה בין דורית (קריאה משותפת של מבוגר וילד) בספרי ילדים היא הזדמנות נהדרת לחשוף את הילדים לפן נוסף ומשמעותי ביותר בתרגול יוגה לילדים ולא רק ולא רק לתרגילים גופנים, תרגילי ריכוז וקשב. התרבות המערבית כיום מדגישה את חשיבות הפעולה של קריאת ספרים לילדים כחלק בלתי נפרד מההורות ומהאינטראקציה הטבעית בין הורה לילד, ובעיקר כזמן איכות ללא מסכים. בכוחה של הספרות לסייע להתפתחות רגשית חברתית של הילד, היא מעמידה במרכזה את האדם עולמו וחוויותיו ומשום כך יש בה שיש בו כדי לעזור ולענות על צרכים נפשיים של הילד והמבוגר.  

איך לבחור ספר שיהיה איכותי ומשמעותי? כאשר מומחים של ספרות ילדים מנסים להגדיר 'ספר טוב' הם מתייחסים לאיכות הספר על-ידי מתן תשומת-לב למורכבות הדמויות והעלילה, העניין שמעורר הספר, עיצוב הספר והתאמתו לסיפור, דיוק המידע שניתן בספר, הערך המוסף שעשוי לקבל הילד מהקריאה, האם וכיצד משתמש המחבר באמצעים ספרותיים שמעשירים את שפת הסיפור ומעוררים תגובות רגשיות.  

יאמא וניאמא, האיברים הראשונים מתוך שמונת איברי היוגה, מדברים על כללי מוסר, התחייבות להתנהגות ביחס לחברה ולעצמי. ברשימה זו ריכזתי עבורכם רשימת ספרים איכותיים לקריאה משותפת עם ילדים, שבה שהערך המוסף שעשוי הילד לקבל מהספר, תואם את ערכי היוגה ונוגע בהם דרך ספרות עברית, מהיומיום ולא כחלק מתרבות אחרת, אקזוטית ורחוקה.

בחלק הראשון נכיר ספרים שהערך המוסף שהילד עשוי לקבל מהם תואם את חכמת הסייג הראשון, יאמא- כללי התנהגות בין אדם לחברו.

א-הימסה- אי פגיעה

א-הימסה הוא הסייג הראשון שפרושו הימנעות מגרימת נזק לאחרים על ידי מחשבה מילה או מעשה. פגיעה מתרחשת בין שניים ומביאה לכאב. פגיעה זו מביאה עימה תגובת שרשרת ומי שנפגע סביר להניח שבמוקדם או במאוחר יפגע באחר. (סן גופטה, 1999)

כמתרגלי יוגה אנו שואפים להפסיק את שרשרת  הכאב והסבל, אלימות היא מצב תודעתי, היא טמונה במחשבה, ברגש, ובאה לידי ביטוי בדיבור ובעשייה. לא די בהימנעות מאלימות חיצונית כלפי כל היצורים החיים, אלא יש לנהוג כלפיהם בחמלה ובכבוד, ולפעול למען טובתם. סיפור זה מדגים כיצד דרך הילדים ניתן לעצור את מעגל הסבל והכאב, ולכן בחרתי בו.

'אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו' של אפרים סידון.

אוזו ומוזו היו שני אחים. הם אהבו זה את זה ועשו הכל יחד. יום אחד פרץ ביניהם ריב שטותי. הם בנו חומה בתוך הבית ונפרדו לעולם. סיפור השנאה ביניהם התפתח מדור לדור כשכלל לא זכרו את סיבת המריבה. כל משפחה ספרה על מפלצות מסוכנות שחיות מעבר לחומה, עד שילד אחד בשם אוזו טיפס על החומה וגילה מעברה השני ילדה בשם מוזה. שניהם גילו שאין מפלצת וסיפרו זאת להוריהם. בסוף הסיפור אוזו ומוזה הפכו לזוג נהדר והחומה נהרסה.

סאטיה- אמת בדיבור ובמחשבה

סטיה מחייבת חיפוש מתמיד אחר האמת- אך האמת פנים רבות לה, והבחנה בין עובדה לבדיה, בין אמת לדעה- לא רק בדיבור אלא גם במחשבה, בפעולה אינה פשוטה. לפעמים אנחנו נמצאים בדילמה מוסרית: האם לומר את האמת גם במחיר פגיעה, ומה יפגע יותר אמירת האמת או הסתרתה? 

לאמירת האמת אצל ילדים יש 2 פנים: האחד הוא שילדים צעירים אינם מסוגלים להתמודד קוגניטיבית עם דילמה מוסרית כזו אבל ניתן להציג אותה בפניהם. ושנית, ילדים לפעמים משקרים כי הם בונים לעצמם מציאות מדומה שבה הם מאמינים כאילו שהייתה אמת ולכן לפני שמחליטים אם ילד שיקר רצוי לברר אתו ולעמוד על המחשבות שלו ותודעתו.

"רותי מגלה את האמת" של לורנה רנקין הוא ספר מצוין להורים שרוצים ללמד את ילדיהם הצעירים שלא כדאי לשקר והוא גם הרבה יותר מזה.

רותי היא ילדה קטנה - שועלה בחברת בעלי חיים כפי שרנקין בחרה לתאר את דמותה - המסתבכת בשקר. היא מוצאת מצלמה קטנטנה בחצר בית הספר ושמחה בה מאוד. אך כשבן כיתתה, אדם, דורש שתחזיר לידיו את המצלמה שלו, רותי מכריזה בפני המורה כי קיבלה אותה ליום הולדתה ומסרבת להשיבה. רותי לא הייתה ילדה בלתי מוסרית, אלא שכדרכם של ילדים קטנים ניסתה להגן על המציאות המדומה שבתודעתה, מציאות שבה המצלמה הייתה שלה. בסופו של דבר מתוודה בפני הוריה ולמחרת אוזרת אומץ ומספרת את האמת למורה ואף מתנצלת בפני אדם. השגיאה מתוקנת, המצלמה מושבת לבעליה והגורה-הילדה מתוודעת לסגולותיה המופלאות של האמת.

הסיפור פונה גם להורים שהשקרים של ילדיהם הקטנים מביכים אותם ומביאים לעיתים לתגובות קיצוניות המחטיאות את המטרה. הוריה של רותי עשו את הדבר הנכון-  הם סיפרו לרותי שבני אדם טועים, אמרו שמותר להודות בטעות ואפשר לתקן אותה. התגובה של ההורים העניקה כוחות לרותי.

הבחירה במצלמה אינה מקרית. מי שעוסק באמנות וצילום יודע שהיא נוגעת לשאלה הבסיסית עד כמה "אמיתית" המציאות המובאת דרך העדשה  ועד כמה אנחנו רואים את המציאות כהשתקפות של התודעה שלנו המחשבות והאמונות, עד כמה אנחנו פוגשים במציאות את מה שאנחנו רוצים. 

א פריגרהא- הימנעות מחמדנות

כאשר ההימנעות מחמדנות יציבה בו- [הוא] מגיע להבנת הלמה של לידתו. (א. סן גופטה)

 האריה שאהב תות. תרצה אתר

גיבור הסיפור הוא אריה המבקש לאכול תותים, ורק תותים, למרות שביער שבו הוא גר אין תותים. בעוד שאימו הלביאה מנסה לשכנע אותו לאכול מאכלים אחרים, האריה מתעקש לאכול רק תות. עד שיום אחד הוא פוגש ילדים מטיילים ביער, ובאמתחתם תות, האריה מבקש לטעום מהמאכל, אבל הילדים נבהלים ממנו, בורחים מהמקום ומשאירים מאחוריהם תיקים ובהם תותים. האריה אוכל את התותים שהם השאירו, כתוצאה מכך הוא החליט שהוא לא אוהב תותים. 

החוויה משנה את גישתו של האריה הוא לומד להכיר את עצמו ומאותו יום ואילך הוא אוכל בתיאבון את האוכל שמכינה לו אימו. יחד עם זאת חשוב להבין שעקשנות אינה דבר שלילי, להפך, יש לאפשר לילד להתנסות וללמוד בעצמו ואף בדרך "הקשה", מה הדבר הנכון עבורו.

אם תחום הוראת יוגה לילדים מסקרן אתכם, ואתם רוצים ללמד יוגה לילדים, או אפילו מתלבטים?  כתבו לאסנת למייל האישי: osnatis2007@gmail.com

בפרק הבא: ספרים שקשורים לאיבר השני, ניאמא

כתבה וערכה: אסנת ישראלי, מורה בכירה ליוגה ויוגה לילדים, מרכזת ומנחה ראשית של הכשרת מורים ליוגה לילדים, המכללה האקדמית בוינגייט. לאסנת MA במחקר תרבות הילד והנער מאוני' ת"א, היא כתבה את 'יוגה לילדים סיפורים ותרגילים' ויוצרת קלפי היוגה לילדים.

האתר שלי: www.yoga4kids.co.il

ביבליוגרפיה

אבירם סיגלית וד"ר דורית ארם

סן גופטה אורית : יוגה (1999)  יוגה סוטרה של פטנג'לי (1994)

הרשימה מבוססת על פרויקט הגמר, במסגרת 'קורס מורים ליוגה לילדים המכללה האקדמית וינגייט' שכתבו  סיסי עדן ונעה פיש.