בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים נוהגים לדבר במונחים של לידה טבעית מול לידה אפידוראלית. זאת מול זאת, כמעט אמרתי זאת כנגד זאת. כל יולדת נדרשת פתאום למקם את עצמה על הסקאלה, ביחס לצורת הלידה העדיפה עליה. אבל אני רוצה להציע משהו חדש ואחר ולטעון - בכלל אין סקאלה.

לדעתי כל לידה היא למעשה טבעית ומה שמשפיע על חווית הלידה, הוא על פי רוב חלקם של היולדת ובן זוגה בתהליך ובמוכנות שלהם אליו. תרגול יוגה במהלך חודשי ההריון, נועד לעזור לאישה לעבור את התהליך כשהיא מוכנה יותר לקראתו. במהלך התרגול, הגוף מפנים את הידע הדרוש לו ללידה באופן פיזי, בעוד המוח מקטלג את המידע בזיכרון על מנת לשלוף אותו ברגע הנכון, כאשר היולדת תהייה כבר בעיצומה של הלידה. גם כשהיא תהייה נתונה כבר בתוך כאב, ידע גופה לנשום באופן שישרת את הלידה, לנוע בזמן הצירים באופן שיתמוך בתנועת העובר כלפי מטה, בהרחבת האגן, בשימוש בכוח המשיכה ועוד, כל זאת באמצעות נשימות ותנועות מגוונות שהגוף המתורגל מבצע כבר כמעט באופן אוטומטי.

העקרון עליו מתבססת היוגה בהריון, הוא תרגול קבוע של נשימה, תנועה והרפיה.

כולנו נושמות. זהו תהליך טבעי שרוב הזמן אנו לא מקדישות לו תשומת לב, אולם ככל שנהייה מודעות יותר לנשימה, נוכל להעזר בה במצבים שונים, כשלידה היא דוגמא מצוינת לכך. מאין ספור יולדות כבר שמעתי כמה הייתה משמעותית עבורן נשימה מודעת בזמן ציר, לעומת ציר שבו הן הפסיקו לנשום, או שלא ידעו כיצד לנשום בו נכון. הן דיווחו על הבדל משמעותי מאד בעוצמת הכאב שהן חוו באותם צירים, כתוצאה מהפניית תשומת הלב שלהן אל הנשימות.

ישנו מגוון סוגים של נשימות שלקוחות מעולם היוגה, שניתן לעבוד איתן בזמן ובין הצירים, כשהמודעות לנשימה היא מתנה הנרכשת לכל החיים. לדוגמא, בזמן לידה אנחנו שואפות אויר דרך האף ונושפות אויר מהפה, בצורות שונות בהתאם לשלבים השונים של הלידה. השאיפה מהאף מאפשרת לאוויר להיכנס בהדרגה ומונעת היפרוונטילציה. הנשיפה מהפה קלה יותר בזמן ציר, מרפה ומשחררת ומקלה על הרפיית רצפת האגן.

תרגול נשימה במהלך ההיריון משרת את היולדת באיזון, ריכוז, שיווי משקל, הקלה על בעיות במערכת העיכול, הפגת פחדים ועוד.

מגוון תנועות תומכות בתהליך הלידה. שני רעיונות עיקריים עומדים מאחורי הדבר:

א. ההבנה שלידה היא תנועה - תנועה של התינוק החוצה ותנועה של האישה בתוך התהליך.

ב. ההבנה שבשלבים שונים יש צורך בתנועות שונות וצריך להכיר ולתרגל אותן ואת המעבר מאחת לשנייה. כמו כן ההבנה שתנועות שמתאימות לאישה אחת, לא בהכרח תתאמנה לאחרת. הכרות מוקדמת עם התנועות תאפשר לכל אחת לבחור את מה שמתאים לה.

תוך כדי תרגול התנועה, המתרגלת מבינה את תהליך הלידה ואת השינויים שצפוי האגן שלה לעבור בעת הלידה, את אופן ירידת התינוק כלפי מטה בצורה ספיראלית, תוך הסתייעות בכוח הכבידה, היכולת להעזר בבן הזוג או במלווה אחר בלידה ועוד.

מגוון התנועות מתחיל בתנועות מוכרות כמו עמידה או הליכה וממשיך בתנועות מוכרות פחות, כמו סיבובי אגן, תנועות בעמידת שש, בשכיבה על הצד, תנועות בעזרת אביזרים כמו שרפרף, כדור פיזיו, כרית הנקה ועוד. לגבי כל תנועה לומדת ומתרגלת האישה את אופן הפעילות שלה ואת האופן שבו יכול מי שמלווה אותה, לתמוך בה בתוך התהליך. כך גם מפתחת האישה את היכולת לבחור בין הצורך שלה בתמיכה ומגע בשלבים מסוימים של הלידה, לבין רגעים אחרים שבהם היא אולי תרצה להיות לבד.
 

היכולת להגיע להרפיה במובן הפיזי, המחשבתי והרגשי, נרכשת באמצעות תרגול קבוע.

עבור אישה שאיננה מכירה את חווית ההרפיה, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להשתמש בהרפיה בזמן תהליך הלידה. היכולת להרפות באה לידי ביטוי בהפרשה של הורמונים תומכים בלידה, במנוחה שבין הצירים, ביכולת לקבל את תהליך הלידה כפי שהוא מתרחש ואפילו בקבלת ההורות אחרי הלידה. הרפיה היא מצב שרובנו אינן מורגלות אליו באופן טבעי ולכן יש לתרגל אותו בהדרגה, להפנים ולהרחיב את היכולת להשתמש בו.

תרגול יוגה בהריון הינו תהליך הפנמה של המרכיבים שתארתי, שבתוכו נשים עוברות שינוי בחשיבה ובתפיסה שלהן את עצמן בכלל ואת תהליך הלידה בפרט. חשוב לזכור שאין דרך אחת "נכונה" ללדת וכפי שטענתי בתחילה, זהו תהליך שבתוכו אנחנו מתנהלות ונעות כפי שמתאים לכל אחת מאיתנו, פיזית נשימתית הרפייתית, רוחנית ונפשית והוא שקובע עפ"י רוב את חווית הלידה עבורנו.

בשנות עבודתי בהדרכת יוגה בהריון, זכיתי לשמוע מאות נשים שסיפרו לי על חוויות הלידה שלהן ועל השפעת תרגול היוגה על הלידה ועל יכולתן להפוך אותה ללידה פעילה. פגשתי כאלה שעברו ניתוח קיסרי ותיארו את הלידה כחוויה נפלאה, מלאה ומרגשת ופגשתי בכאלה שעברו לידה וגינאלית שהייתה לכאורה קלה ומהירה, אך עבורן היא הייתה חוויה קשה ולעיתים אף טראומטית. אז מי מהן עברה "לידה טבעית" ומי "לידה קונבנציונאלית"? ואם זה כך, מה זה בכלל משנה איך קוראים לזה?

הכנה של הגוף והנפש ללידה, הם בהחלט כלים רבי עוצמה ללידה, אבל אני רואה בהריון גם הזדמנות לתהליכים ולשינויים חיוביים נוספים בחיים. זוהי תקופה שבה האישה נמצאת במצב תודעה שונה, שבו פעמים רבות היא תחווה באופן שונה את גופה, את נפשה, מחשבותיה ותחושותיה ותתנהל באופן שונה. זוהי גם תקופה שנשים רבות רוצות ומרגישות מוכנות לעשות דברים עבור עצמן. תרגול קבוע של היוגה לקראת הלידה, בלי מציאת תירוצים להיעדרות משעורים, כי אין לי זמן, חם לי, קר לי, עייף לי וכו', הוא אחד מאותם דברים.

על שינויים אחרים אתן מוזמנות לחשוב בעצמכן...

היוגה איננה מבטיחה בהכרח לידה קלה ונטולת כאבים, אולם היא בהחלט נותנת לאישה תחושת מוכנות גופנית, רגשית ונפשית לקראת הלידה.

כדאי לנצל זאת ושתהייה לכם חווית לידה טובה

אילה גרוסמן מורה מוסמכת ליוגה, מדריכת יוגה לנשים בהריון ולאחר לידה, תומכת לידה מוסמכת – דולה, מרכזת תחום היוגה הנשית באמא אדמה – המרכז להריון, לידה והורות בהוד השרון.