המושג שנטי לפי היוגה מתאר מצב נפשי של שלווה פנימית המביא ליחסים שלווים עם הסביבה. האם חוויית השלום והשלווה יכולה להילמד מילדות?
 
ים, רוח נעימה שנושבת, דייג בסירה שלו מנסה לדוג דגים על רקע זריחה אדומה, איטלקית נשמעת מרחוק בשילוב צרפתית והמון שנטי – הם כולם הרקע לסמינר הנפלא שנערך בסיציליה ביולי 2009. בסמינר השתתפו כמאה

מורים מכל רחבי אירופה, חלקם מורים ליוגה וחלקם פשוט מורים. שיקוף תרבויות שונות ומגוונות –צרפתים מלאי כבוד ואיפוק, אנגליות ישירות וחדות, יווניות תוססות ובחורה מקסיקנית עם חיוך ענק, ולכולם משותפת אהבת תרגול היוגה והאהבה למקצוע החינוך. בבקרים אנחנו מתרגלים יוגה לפי גישות שונות ואח"כ לומדים על שילוב היוגה בהוראה.

הייחודיות של ארגון RYE שהוקם ב־1978 ע"י גב' מישלין פלאק, היא בניסיון להיעזר בטכניקות יוגה לפי הסולם של פטאנג'לי כאמצעי הוראה בשיעורים רגילים, כגון אנגלית וספרות למשל. השימוש בטכניקות יוגיות שונות של נשימות, מתיחות, שחרורים, הרפיה, מביא את התלמידים לריכוז גבוה וממושך – מצב זה של דהראנה לפי המורה, פטאנג'לי, מאפשר למידה אפקטיבית ומהנה יותר. הסולם העתיק של פטאנג'לי מתורגם דרך RYE לשלבים פשוטים, יצירתיים שכל תלמיד ומורה יכולים להשתמש בהם.
 
ילדים בכל גיל יפיקו תועלת רבה מתרגול יוגה (מאמר מאת נעמי פונדק־לובל) ולכן חשוב שילדים ייחשפו ליוגה כבר מגיל צעיר בגן ובבית הספר. בשיחות שלי עם מורים אירופאים, מסתבר שבכל רחבי אירופה נעשים ניסיונות להטמיע את הטכניקות של היוגה במערכות חינוך שונות. בצרפת למשל, ישנם מורים המלמדים יוגה, אך הם עדיין נתקלים בהתנגדויות של הממסד או ההורים הרואים ביוגה תירגול דתי וזר. המסקנה היא שיש להציג את היוגה בצורה זהירה ואוניברסלית, ללא מנטרות, קטורת או אפילו תנוחת נמסטה עם הידיים, שנתפסת לעתים כמשהו מאיים. בישראל נעשים ניסיונות שונים ומקומיים להטמיע את היוגה, זה לרוב תלוי במנהל בית־הספר אם הוא מספיק פתוח לנסות. בבית־הספר בו אני עובדת כמורה ליוגה מזה 4 שנים מתקיים ניסוי חלוצי שמטרתו להטמיע את היוגה ותחומים הוליסטיים נוספים בחיי היומיום של התלמיד. ניסוי זה ישמש כמודל חינוכי לבתי־ספר אחרים בארץ.
 
בעודי משתתפת בסמינר עלו לנגד עיניי תלמידיי ליוגה בחינוך המיוחד. נזכרתי בקושי שלהם לעתים להתמודד עם תחושותיהם, בעייפות הגדולה ובחוסר האנרגיה. נזכרתי בתלמיד שבתחילת שיעור יוגה יושב כפוף, עייף וכבוי ולאחר שעה של תרגול מתיחות, נשימות ותשומת לב לגוף הוא נראה אחרת, כאילו שהפראנה התעוררה בגופו – עיניו זורחות, יציבתו משתנה והוא מחייך יותר. או תלמיד אחר המגיע אליי עצבני ומתוסכל לאחר מבחן לא מוצלח ובסוף שיעור לאחר תרגול עדין של נשימות והרפיה הוא נינוח יותר ופחות מושפע מתוצאות המבחן.

היוגה בחינוך יכולה להטמיע בילדים מסרים חשובים של הקשבה לגופם, אמונה בעצמם וביכולותיהם, כבוד לעצמם ולאחרים, איך להיות בתקשורת עם עצמי ועם אחרים, חשיבות המנוחה וההרפיה ומציאת "רגעי הסמדהי" בהם אנחנו מעריכים את הרגע ומאפשרים לעצמנו לחוש אושר אמיתי.
 
חשוב שכל מורה שעובד עם ילדים ידע לראות את האור והשקט שבתוך כל ילד ולשקף לו אותם. גם כשהילד סוער וגונת הרג'ס (איכות התנועה וחוסר השקט הקיימת בכולנו) מניעה אותו כמו רוח סערה, האור והסטווה (איכות השקט והריכוז) קיימים בו תמיד. הציפיות של המורה ישפיעו על התלמיד, כמו אדם המביט במראה. במחקר, "פיגמליון בכיתה", שנערך ב־1968 בבית־ספר יסודי בארצות הברית, הראו החוקרים, רוזנטל וג'יקובסון, כיצד מידע כוזב על תלמידים השפיע על ציפיות המורים. בתחילת שנת הלימודים קיבלה קבוצת מורים מידע על תלמידים מסוימים בכיתתם שהם בעלי I. Q יוצא מן הכלל. הם התבקשו לשמור על המידע הזה בסוד. התלמידים "הגאונים" נבחרו באקראי. בתום השנה נאספו נתונים על התלמידים ואלה הראו כי הישגי התלמידים שהוגדרו כגאונים, היו גבוהים יותר משל חבריהם לכיתה. כמו כן, תלמידים אלה זכו לחוות דעת חיובית על הסתגלותם החברתית והישגיהם. בבדיקת התנהגותם של התלמידים נמצא כי הם נעדרו פחות מאחרים. מחקר זה ממחיש את כוחה של חשיבה חיובית ושל האמונה של המורה בתלמידו.

מתוך ניסיוני הרב בעבודה בבית־ספר מתחזקת אצלי ההבנה שהוראת יוגה בבתי ספר יכולה להעשות בכמה דרכים:
1. הוראת יוגה בכיתה – לימוד תנוחות בסיסיות, נשימות, הרפיה בחלל אחר שהוא לא כיתת האם. עדיף שהחלל יהיה ריק, נעים ושקט ועם מזרונים.
2. הוראת יוגה בכיתת האם על כיסאות – בדרך זו התלמידים לומדים שתרגול יוגה יכול להתקיים גם בכיתת האם שלהם שהוא לרוב מרחב מוכר ובטוח, על כיסאות וליד השולחנות.
3. הדרכת המורים בטכניקות יוגה כאמצעי הוראה בשיעורים רגילים – בדרך זו נוצר שיתוף פעולה של קשר ואמון עם המורה לאנגלית למשל, והוא עובר הדרכה כיצד להיעזר בטכניקות פשוטות, כמו מתיחות, נשימות, טכניקות ריכוז והרפיה כדי לשפר את האווירה בכיתה ולתרום ללמידה יעילה יותר של השפה האנגלית.
4. העברת ערכי היוגה לתלמידים ולצוות המורים – ערכי היוגה הם אוניברסליים ויש להציג אותם בצורה פשוטה וברורה. למשל, על מהות היאמות שהם למעשה קודים חברתיים־מוסריים על איך לחיות יחד כבני אדם, איך להיות טובים לעצמנו ולאחרים או על מהות הניאמות – כמה חשוב לנקות את הגוף הפיזי והרגשי ולטפח הכרה חיובית.
 
עצמו לרגע עיניים ודמיינו בית־ספר שבו מתחילים כל בוקר בתרגול משותף של יוגה בחצר, ישנו מורה ליוגה בבית־הספר, כמו שיש מדריך לחינוך גופני, מתקיימים שיעורי יוגה שבועיים לכל התלמידים ,לצוות המורים ולהורים והמורות והמחנכות משתמשות בטכניקות יוגיות בהוראה שלהן, למשל לפני מבחן או בתחילת שיעור מתמטיקה. נסו לדמיין את האווירה שתיווצר במקום כזה, את ההתלהבות של התלמידים ללמוד במקום שכזה ואת הלמידה שתתרחש שם. זו תהיה למידה הוליסטית אמיתית של גוף, נפש, דעת, של מורים, תלמידים והורים.
 
אני מתבוננת בסיציליה, אי למוד מלחמות וכיבושים עם הר געש מבעבע במרכזו ורואה גם את השקט ואווירת השנטי שמתקיימים למרות כל הסערות הגדולות – אולי סיצליה היא מראה שמשקפת אותנו. מול הים והרוח הנעימה אני שולחת תפילה וכוונה שזרעי היוגה יתפשטו במערכת החינוך ברחבי העולם ויביאו עמם לילדים שלום, שלווה, עוצמה ואהבה.