מנדלה בסנסקריט- מעגל מקודש.או מעגל המכיל מהות.*

המנדלה היא תנועה.היא גלגל החיים. היא השתקפות היקום הנובעת מתוך גלגל מסוים ולהיפך, חוזרת אליו.
המרכז של המעגל הוא  נקודה. לנקודה אין  מימדים ואין מקום לכן איננו יכולים למקם אותה בדמיוננו, או לתפוש אותה במוחנו. היא לא שייכת לעולמנו, כי עולמנו הוא בעל מימדים.
היקום הוא צורה, הנקודה היא מעבר ליקום, היא מעבר לצורה, היא מטאפיזית, שייכת למימד אחר.
הנקודה מסמלת אחדות,שלמות. לכן כמעט בכל התרבויות היא מסמלת את האלוהים.
הנקודה היא המרכז של הכול, בפוטנציה בלבד, ממנה נולד הקו, שהוא על פי ההגדרה אוסף רצוף של נקודות, ממנה נולד המעגל, על פי ההגדרה הוא אוסף של נקודות הממוקמות במרחק שווה מנקודה קבועה שהיא המרכז. מה שבנקודה הוא פוטנציה מטאפיזית הופך בעיגול ובמעגל לממשי, לצורה, לממשות פיזית שאפשר לחוש, לראות ולנגוע.
המעגל, אם כן, הוא נקודה פלוס ממדיות, לכן המעגל מתהווה מתוך הנקודה וקיים בזכותה.
הנקודה והמעגל, האלוהים והיקום, היחיד והרבים,הפשוט והמורכב, הפוטנציאל וההתגשמות, הגשמי והרוחני.
הקשר בין הזרע לצמח, החלק שמכיל את השלם. מרכז המנדלה מרכז האני, כל מה שמחוץ לאני הוא הפריפריה. אנחנו כבני האדם צריכים את הממדיות כדי שנהיה מסוגלים לחוש ולקבל..אנחנו חשים את היקום דרך הצורות . העולם הנראה לעין הוא הרכב המקשר אותנו עם היקום כולו.
נחזור לנקודה= האלוהות והעולם =המעגל. אנחנו צריכים לעזור לעולם, לשרת אותו, לצחוק אותו, לחיות אותו, לרקוד אותו, לשיר אותו, לנגן אותו, להשתמש בו כעזרה למציאת הנקודה בו מתאחד היחיד עם הרבים.
חוק העולם הוא תנועה, חוק הנקודה הוא אי תנועה. החיים  הם תנועה, שרשרת פעילויות. החיים שלנו הם ריקוד אחד ארוך וממושך סביב המרכז, סיבוב מתמיד.סיבוב אחד בלתי נראה שאנחנו, כמו המעגל, חייבים לו את קיומנו. אנחנו חיים ביציאה מהמרכז, אפילו שאיננו מודעים לכך, יחד עם זה אנחנו חשים את הנוסטלגיה איליו. המעגל לעולם אינו שוכח את מוצאו. גם אנחנו זוכרים את מוצאנו "העדן". כל פעולה שאנחנו עושים מקורה בחיפוש אחרי המרכז. המרכז = העדן.

בכל הדתות מסמלת המנדלה  את היקום, האלוהות  ונפש האדם . בכנסיות באירופה אנחנו מסתכלים כלפי מעלה ונהנים מציורי מנדלה מרהיבים. האינדיאנים ערכו טקסי דת במעגל כשהנושא לפולחן היה המרכז.הנזירים הבודהיסטים מציירים מנדלות מחול כחלק מטקס הלמידה שלהם.
ביהדות, ספר התשבי פרק א: "אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצע… ונקודה זו העומדת באמצע נוטלת את כל האור ומאירה לגוף ונאור הכול."

הסמל "מגן דוד" הוא סוג של מנדלה, הצלב גם הוא סוג של מנדלה.
הפסיכולוג קארל יונג הגדיר את המנדלה כסמל קולקטיבי אשר עניינו ההרמוניה של הנפש.
הצורה המנדלית, המעגלית היא הצורה הראשונית ביקום.אנו מוצאים מנדלות בטבע בכל תחום, מערכות הכוכבים,  הפרחים , התא בגוף האדם, הטבעות המוטבעות בגזע העץ,תופעת ההוריקן שבה חווים רוחות עזות הנעות בתנועות מעגליות, כשמגיעה "העין" של ההוריקן, שהיא מרכזו, משתרע שקט מופלא…
כל פעולה מעידה על רצון לשינוי, אי נחת מהמצב הקיים. האדם כל עוד הוא חי בעולם הוא פעיל, משנה דברים.הוא ייכנע רק כאשר ימצא את המרכז. כאשר נמצא האדם בתוך המרכז הוא משיל מעליו את תחושת חוסר הסיפוק ומגיע לשלווה, כמו, עין ההוריקן.
אנחנו צריכים ללמוד לשלב את המעגלים שלנו, כדי שכולנו נחייה יחד בהרמוניה, ונחוג סביב אותו מרכז. לא לחינם המילה חטא באה מהשורש להחטיא. כלומר, חטא הוא לחיות ולהחטיא את המטרה, שהיא פגיעה במרכז.

התנועה המתמדת סביב המרכז הבלתי נראה זו היא המהות הקיומית שלנו. כמו בריקוד. במקור הריקוד בה מטקס, הוא משמש דרך להגיע לחוויה מיסטית רוחנית. כמו אצל הדרווישים, הנכנסים לאקסטזה תוך כדי סיבוב במעגלים סביב עצמם במשך שעות רבות. אפשר לראות זאת גם בנצרות כאשר הכומר מפזר את ריח הקטורת בכנסיה הוא מסמל מעגלים בידו. נזכור את הסיפור של חוני המעגל שסגר עצמו בתוך מעגל.
ציור מנדלה הוא חלק מטקס. טקס חיפוש המרכז שלנו. תוך כדי עבודה עם מנדלות נתחבר למרכז שבתוכנו, שהיא הנקודה האלוהית.
יונג מתאר את התהליך הנפשי ביצירת מנדלה כארגון מחדש של האישיות, מעין סוג של מרכוז. הריפוי מתרחש משום שהמנדלה יוצרת סדר בבאלאגן. המנדלות מבטאות סדר, איזון, שלמות.

ברגע שהאדם מצליח להתחבר עם האני האמיתי שלו, עם האלוהי שבתוכו, הוא עובר חוויה של שקט ושלווה.ציור המנדלה מחבר אותנו לתת מודע שלנו, ממנו אנו יוצרים את המציאות שלנו. מהמקום הזה נוכל להביא לחיים אהבה עצמית, זוגיות טובה, שפע חומרי, התלהבות סיפוק והצלחה.
בעבודה עם ילדים אנחנו משתמשים במנדלה ככלי טיפולי, לוויסות רגשות, למרכוז, להגברת השקט הפנימי. לדוגמה, אם ילד מופנם נבקש ממנו לצבוע את המנדלה מבפנים נחוצה ואם הוא היפראקטיבי מהחוץ פנימה. אפשר גם לעבוד על המעברים כדי להשיג איזון.

המנדלה מלמדת שלא חשוב איפה אנחנו נמצאים ברצף החיים, העניין הוא להימצא באופן מוחלט במעגלים הקיימים, למצות אותם,לאפשר להם להיסגר ולהמשיך מתוכם הלאה. אנחנו כל הזמן במעגלים של יום ולילה, עונות השנה,חיים ומוות, יחסים , קריירה, התפתחות, אין צורך וגם אי אפשר לתכנן את המעגל הבא, הוא ייווצר מאיליו לאחר שיושלם הנוכחי. המעגל הבא יהיה מושפע בהכרח מהדרך והמודעות בה סיימנו את המעגל הנוכחי.
המנדלה מראה לנו  איך מהאחדות נולד השוני. כיצד בתוך כל שוני מסתתרת האחדות.
לכן, בעת ציור מנדלות אנחנו מתרגלים את החיבור למרכז שלנו, מפתחים את האפשרות לגלות את האלוהי בתוכנו.

*המאמר נכתב בעזרתו של הספר:mandalas-como encontrar lo divino en ti- rudriger dahllk

אילה [איה] לוין. מורה מוסמכת ומנוסה ליוגה ומדיטציה
www.yoga-aya.co.il