ראיון עם פנקש מורה יוגה מרישיקש

דף הבית

חנות יוגה

סדנאות ואירועים

אינדקס מורים ליוגה

קורסי מורים ליוגה

תנוחות יוגה

נעים להכיר

ז′קלין פירישינסקי שהרבני

מוצרי החודש !

להתאמן עכשיו ולהתאמן שוב מחר

מזרן יוגה

תיק למזרון יוגה

חפש באיזור מגוריך

מורה ליוגה

מרכז ליוגה

קורס מורים

מורים מדברים יוגה / ראיונות

ראיון עם פנקש שרמה מורה יוגה מרישיקש עם סרטי וידאו | צוות פורטל היוגה

ביום חמישי בצהרים נסעתי לבית היוגה בחיפה, להיפגש עם פנקש, מורה יוגה מרישיקש, אשר הגיע כדי להעביר מספר סדנאות בארץ. כשאתם קוראים את הראיון הזה, תקראו אותו עם מבטא הודי כבד, זה תמיד עושה מצב רוח טוב לשמוע הודי מדבר ועוד על יוגה.

נמסטה, מתי נפגשת עם היוגה לראשונה?

זה סיפור מאוד מוזר. כשהייתי בן 14 , לאחר צפייה בסרט בקולנוע יצאתי די נחוש להיות כמו הכוכב בסרט. הוא היה רקדן וידע להניע את הגוף שלו בצורה מדהימה ואני לעומתו הייתי מאוד לא גמיש. שאלתי חברים שלי איפה כדאי להתחיל והם אמרו שאתחיל להתאמן ושלחו אותי לחדר כושר. לא אהבתי את החדר כושר בעיקר כי הייתי מאוד חלש. חבר שלי המליץ לי על מורה ליוגה מפורסם, תלמיד של ב.ק.ס איינגר. הלכתי לשיעור אחד ולאחריו הייתי צריך לנוח יום שלם, כל הגוף כאב לי. לאחר מספר שכנועים של חברים שלי שלא אשבר, הצטרפתי לאשראם.באשראם קמתי כל יום בחמש וחצי ובשש התחלתי להתאמן. סדר היום באשראם עזר לי להתמיד ולאחר מספר חודשים אפילו הגעתי עם הידיים לרגליים. אז בהתחלה רציתי להיות כוכב בוליבוד או רקדן, אך לאחר 6 שנות אימון הרצון הזה השתנה לרצון להיות מורה ליוגה או יותר נכון תלמיד ליוגה.

בן כמה אתה היום?

היום אני בן 32.

מתי התחלת ללמד יוגה ומדוע?

ברישיקש יש איזור שעושים בו רפטינג, חבר שלי הציג אותי כמורה ליוגה לקבוצת רפטינג ,לימדתי אותם והם ישר הזמינו אותי ללמד בניוזילנד. אחר כך הזמינו אותי קבוצה של הודים מדלהי ללמד אותם יוגה, אך הם לא רצו להניע את הגוף הם התעניינו בקונדליני יוגה ובמדיטציה. אחר כך, במקרה הזמינו אותי ללמד באפריקה, ולימדתי שם שלוש שנים יוגה. מה שלמדתי בשלוש שנים אלו לא למדתי במשך כל חיי. מכיוון שהייתי שם לבד, ללא המורה שלי, הייתי חייב להתאמן ברצינות. למדתי איך ללמוד יוגה לבד ולתקן את עצמי כשעשתי טעויות. למדתי איך ללמד ולתקן אחרים שעודים טעויות.למדתי שאי אפשר לשחק עם הגוף ולשבור אותו, החיבורים בגוף מאוד חשובים. משום שהגוף והתודעה קשורים זה בזה, מגיע רגע שאתה צריך ללמוד לנוע עם הגוף הפנימי ולא עם החיצוני, ללמוד להגמיש את התודעה ולא את הגוף הפיזי.

באפריקה הייתי לבד. נפצעתי הרבה פעמים באימון, ומהפציעות למדתי איך לרפא את הגוף ואיך לנוע נכון. זה מאוד חשוב, אם אתה לא יודע מהו פחד איך תשתחרר מהפחד. בהודו כשאתה רוצה ללמוד לרכב על אופניים אומרים לך שאם לא תיפול אף פעם לא תדע לרכב, דבר ראשון צריך ליפול, ואז תוכל ללמוד מה גרם לך ליפול ואיך לשמור על שיווי משקל. ביוגה אותו דבר, דרך הפציעות למדתי לא לדחוף חזק מידי, ואיך להניע את הגוף כיחידה אחת.

מה תוכל לספר לי על אימון היוגה שלך?

בישראל אני לא מתאמן כל כך, בגלל שאני מלמד הרבה. אך בהודו אני מתרגל יוגה שלוש וחצי שעות כל יום ואני רוצה יותר אך זה קשה. אני מלמד יוגה שלוש שעות בבוקר ושלוש שעות בערב, ובין לבין אני צריך למצוא גם זמן לאימון שלי. אימון יוגה אישי הוא מאוד חשוב, אני מכיר הרבה מורים שבאים לשיעור שלי וכותבים הערות ואז הולכים ללמד וקוראים מהדף מה שאני אמרתי. אך זו לא הדרך ללמד יוגה, אתה צריך ללמוד, להתאמן ולמצוא את הדרך שלך ואותה ללמד אחרים לא דרך של מישהו אחר. היצירתיות הינה מאוד חשובה, לדוגמא אתה מכיר שתי דרכים לטפל בבעיות ברכיים, אך יש כל כך הרבה בעיות שאולי שתי הדרכים הללו לא יתאימו, אתה צריך להיות יצירתי ולמצוא פתרון בעצמך כל מקרה לגופו. אם אנחנו לא מתאמנים לא נמצא את הדרך שלנו ולא יהיה לנו מה ללמד.

האם אתה גם יושב במדיטציה?

אני חייב להיות כנה ואמיתי - אני עדיין לא מוכן למדיטציה. בשבילי פראנאיאמה (תרגילי נשימות) זה מדיטציה. על פי האשטנגה יוגה, יש שמונה שלבים ליוגה: יאמה, ניאמה, אסאנה, פראניאמה, התכנסות החושים, התרכזות, מדיטציה וסמדהי. כלומר יש להתחיל מיאמה וניאמה וזה מאוד קשה לנו. לכן אנו קופצים לתנוחות היוגה ולתרגילי הנשימות (פראניאמה). כל כך הרבה אנשים קופצים מיד למדיטציה ומדלגים על כל ששת השלבים של האשטנגה יוגה. תחילה יש לפתוח את הדלת, לפתוח את הזרימה בגוף ובנשימה. אני עדיין רק בשלב מאוד ראשוני של תרגול הפראנאימה(תרגילי הנשימות), אני מתרגל רק שש שנים תרגילי נשימות וזה לא מספיק. נראה לי שיש זמן עד שאתחיל לתרגל מדיטציה אולי אפילו רק בגלגול הבא. מדיטציה זה לא ריכוז, אי אפשר ללמד את זה , זה יבוא יום אחד אם האימון שלך נכון.

האם אתה מתרגל יוגה בזרימה או מבצע את התנוחות זו אחר זו?

אני מתחיל את האימון יוגה שלי בחצי שעה של פראנאימה ואחר כך ממשיך כשעתיים-שלוש עם התנוחות יוגה - האסאנות. לעיתים אני מבצע את האימון יוגה בזרימה (ויניאסה) בעיקר כשאין לי הרבה זמן להתאמן. הזרימה לא חשובה לי כל כך באימון היוגה, אנשים נפגעים בזרימה כי הם לא בשליטה באמת. בשבילי חשוב איך לשלוט בגוף הפנימי והחיצוני. בלימוד תנוחה - אסאנה, חשוב לדעת איך להיכנס לתנוחה איך להיות בה ואיך לצאת ממנה. אני עדיין לומד איך להיכנס לתנוחה ואיך לצאת ממנה, להיות בתנוחה זה פשוט. אני מתאמן רוב הזמן עם הקיר, הקיר הוא המורה שלי. זו הדרך שלי ולכל אחד הדרך שלו. חשוב גם להתאמן בבוקר לבד. בבוקר כשאתה לבד בבית אין אגו באימון, כשאתה בא במגע עם אנשים האגו מתעורר, רק כשאתה בחדר לבד האגו מתמוסס ואתה יכול להכיר באמת את עצמך.

אתה מתרגל יוגה כבר שנים, מהי מטרת היוגה לדעתך?

אנו לא צריכים לחשוב מהי מטרת היוגה. אם נחשוב מה המטרה נעצור בשאלה. כששואלים אותי מהי מטרת היוגה, אני אומר שאין מטרה. ברגע שאני חושב שאני רוצה להיות כזה וכזה וזוהי המטרה שלי, באותו רגע אני מפסיק להתקדם, אני מאבד את האימון ונשאר רק הרצון שלי. בהודו יש סיפור על לאקשמי - אל המזל שאומר שאם תחשוב כל היום על כסף, על לאקשמי - הוא יהיה רחוק ממך שני צעדים כל הזמן. אם לא תחשוב על כסף הכסף יגיע מאחוריך בלי שתשים לב. אל תחשוב מהי מטרת היוגה תתאמן והמטרה תאיר לפניך אחרת המטרה תברח ממך.

מאיפה המוטיבציה שלך להמשיך לתרגל יוגה כל בוקר?

אני עדיין לא מרוצה מהאימון שלי. לפעמים אני רואה מורים שמתאמנים מאוד יפה ואני אומר לעצמי שאני רוצה לתרגל כמוהם וזה נותן לי מוטיבציה. אני רוצה לעבוד מבלי לחשוב מה אני עושה. אני ביקשתי מגלית ואבי, שארגנו את הביקור שלי בארץ, למלא את סדר היום שלי בשיעורי יוגה, לא רציתי להישאר יום אחד לבד בבית אני רוצה לעבוד. אני אומנם עייף וזה קשה, אך כל מה שאני רוצה לעשות זה להתאמן וללמד יוגה.

ברישיקש, גר מורה שהגיע מרומניה, הוא היה מורה יוגה מעולה. יש שטוענים שהוא ההתגלמות השביעית של מורה ליוגה הודי מאוד מכובד שהיה פילוסוף. הוא מלמד טנטרה יוגה ונותן הרצאות מאלפות על יוגה. הוא מורה מאוד טוב ליוגה אך הוא לא תלמיד יוגה טוב. הפילוסופיה שלי אומרת שקל להיות מורה ליוגה אך קשה להיות תלמיד יוגה. אני רוצה להיות תלמיד טוב, ואני בטוח שתלמיד טוב יהיה מורה טוב. אם תסתכל על הגוף שלו תחשוב שהוא לא עשה אף פעם יוגה אך הוא נותן הרצאות טובות. בהרצאות הוא מספר מה כדאי לאכול ומה לא, אך הוא אוכל כל מה שבא לו. להיות יוגי זו דרך חיים זו לא פילוסופיה. אתה יכול לחיות חיי יוגי ללא אסאנה ופראנאימה, לדוגמא מהטמה גנדי שפעל על פי היאמות והניאמות בעיקר על פי היאמה הראשונה אי פגיעה. אני רוצה להיות תלמיד טוב.

אלו כלים דרושים לתלמיד יוגה בכדי להיות טוב יותר?

קודם כל לסמוך על עצמך, לראות מה אתה עושה ומה אתה מקבל. אתה צריך מורה טוב, אתה יכול לראות כל כך הרבה מורים, חלקם עשו קורס מורים של חודש, מה אפשר ללמוד בחודש. אני למדתי 10 שנים ואין לי תעודת הסמכה. כמובן שאני יכול להשיג אותה, In India everything is possible. צריך למצוא מורה עם ניסיון, אחרת תיפגע כמוני בתקופה שהייתי ללא מורה. אחר כך דרושה התמסרות למורה. לא לחפש כל הזמן אלא להתמיד עם המורה שלך, למערביים מאוד קשה להתמסר למורה.

ולבסוף האימון. אי אפשר ללמוד יוגה בלי להתאמן.