פלטפוס הינו מבנה של שרירים עצלים באזור הקשת הפנימית  של כף הרגל בקרבת העקב. לרוב בוחרים לטפל בבעיה ע"י שימוש ברפידות ומדרסים אשר בטווח הארוך מאפשרים יותר מקום להרפיה של השרירים ולכן לא תומכים בעבודה של השריר , שנשאר עצל.

מתוך הקשר הספירלי ביו כפות הרגליים לאגן ,הקשת הפנימית קשורה למולה בנדה (שרירי רצפת האגן) והקשת החיצונית יכולה להיקשר לאודיאנה בנדה (לא אודיאנה אקטיבית מלאה כקריה אלא יותר כהתכווננות עדינה פנימה). מכיוון שכרית הבוהן הגדולה (הכרית הפנימית) של כף הרגל יוצרת תנועתיות בגוף ואת אלמנט הפראנה, ובראיית הקשר בין הקשת הפנימית למולה בנדה – אדמה, התבססות על כף הרגל מהנקודות שנותנות תמיכה ועבודה של הקשתות יצרו תנועתיות מעלה. יציבות בגוף מתוך העבודה הנכונה של הרגליים תאפשר התמרה של אנרגיית הגוף מעלה.

עבודה עדינה ומתבוננת, לא מתוך מאמץ לנסות להרים את הקשת הפנימית, אלא מתוך תמיכה בכל מארג השרירים, מהקשת הפנימית של כף הרגל עד לשרירי רצפת האגן – דרך כמובן חיבור לנשימה, תאפשר ליצור שינוי במבנה כף הרגל מתוך התמיכה הפיזית הפנימית ולא דרך תמיכה חיצונית כמו המדרסים.

מבחינת הכוונה בעבודת כף הרגל, יש לשלוח את הכרית פנימית והעקב פנימי אל הרצפה ולקרבם פנימה זה אל זה. עבודה עדינה זו תעזור לשריר העצל להתרומם מעלה. אין דרך קיצור, ישנה רק את דרך ההתבוננות והעשיה, יום אחרי יום, שיעור אחרי שיעור, לאט לאט, ליצור את המשיכה הקשורה לרצפת האגן והקשת הפנימית.

אני יכול להמליץ על מספר תנוחות להבנת והעצמת העשיה:

 
ויראסנה -  מתוך מנח כפות הרגליים ותנוחת העקב, התנוחה תביא ליצירת תנועה בקשת הפנימית.

טדאסנה -  תירגול תנוחה זו עם דגש והכוונה לעבודת הרגליים. ניתן להמחיש את עבודת הקשת הפנימית בעזרת הנחת רצועה מתחת לכף הרגל באזור הקשתות, ואחזקת שני קצוות הרצועה ,משיכה של הקצה הפנימי תניב תשומת לב אל הקשת הפנימית ואפשרות התנועה שלה מעלה.

לנגאסנה ( Lunge באנגלית ,דומה לתנוחת הלוחם 1, רק שעקב הרגל האחורית באוויר וכף הרגל האחורית פונה קדימה) -  תירגול תנוחה זו כאשר העקב של הרגל האחורית מעל הכריות ולא נשלח אחורה, ישור הברך וביסוס הכרית הפנימית (כרית הבוהן הגדולה) מטה יאלץ את פנים כף הרגל לעבוד.

תנוחות עמידה כמו לוחם 1 (ויראבדראסנה 1) ופרסריטה פדהטונאסנה. בתנוחות העמידה יש להתמקד בהרמת הקשת הפנימית ועבודה אקטיבית של החלק החיצוני של כף הרגל אל המזרן, בגלל שמנח הרגליים בתנוחה יוצר באופן טבעי אפשרות של "קריסה" אל החלק הפנימי של כף הרגל.

יש לשים לב שהעבודה עם הקשת הפנימית תגיע מתוך הרמוניה עם מפרקי הברך והאגן, כל עבודה מוגזמת יוצרת כניסה מיותרת למפרקים, יש לעבוד בדרך הויניאסה קרמה – התקדמות איטית ואישית מתוך תשומת לב ולא מתוך דחיפה.