כאשר בוחנים את עקרונות היוגה רואים כי עקרונות אלה מבוססים על הפנמה ותרגול מתמיד, המביא להתעלות פנימית. עקרונות אלה משתלבים בתפישת עולם חברתית רחבה יותר, והיא תפישת העולם של הדהרמה, ויחדיו עומדים בבסיס היצירה הקלאסית "הבהגווד גיטא".

טקסט מרכזי זה מציע תפישת עולם אלטרנטיבית המושתתת על עקרונות היוגה, תוך שהוא אוחז ברעיונות של סדר חברתי ואחריות חברתית מחד, וברוחניות מאידך. התפישה החברתית של הבהגווד גיטא בנויה על ריבוד חברתי, כלומר על חברה בעלת שלושה או ארבעה מגזרים; המגזר הראשון הוא המגזר הברהמיני אותו מייצגים האינטלקטואלים ואנשי הרוח, המגזר השני הוא מגזר הקשתרייה או המגזר השלטוני אותו מייצגים אנשי הצבא והממשל, והמגזר השלישי הוא מגזר הווישייה המגזר העסקי, וזה מיוצג ע'י אנשי עולם העסקים. ניתן לחשוב גם במושגים של מגזר רביעי והוא מגזר השודרים או המגזר היצרני, אם כי לשיטתי עדיף להתמקד בכינון שלושת המגזרים הראשונים.

במדינת ישראל קיימת הכרה בקיומם של המגזר העסקי והמגזר השלטוני, שכן כל מגזר שכזה הוא ברור ומובחן. לגבי המגזר השלישי, הוא בד"כ נתפש כמרחב הפעולה של המלכ"רים והעמותות שהם מוסדות התנדבותיים באופיים; לשיטתי המגזר הזה מורכב מהמורים, המרצים באוניברסיטאות, אינטלקטואלים, אנשי תרבות ורוח ומנהיגים דתיים במידה והם אינם מעורבים ישירות בפוליטיקה. דרך פעולתם הנכונה של המגזרים השונים היא מאוזנת – מצד אחד הפרדה בין המגזרים כאשר כל מגזר מעודד התמחות בתחומו ויוצר אתוס ייחודי, ומצד שני שיתוף פעולה למען המטרה הרחבה והכללית. עיקרון הפרדת המגזרים או הריבוד החברתי הוא הבסיס, אך הוא כשלעצמו אינו מספיק; כדי לצקת בו תוכן יש להוסיף לו תכנים רוחניים, ואלה נמצאים בשפע במסורת היוגה.

מהו תוכן רוחני? זהו תוכן המעלה את האדם בנתיב טרנספורמטיבי הקרוי "התעלות עצמית". בשיטת היוגה צועד המתרגל בנתיב שראשיתו בעקרונות הימה והניימה, ובהדרגה מביא את הכרתו להצללה, את נפשו להשקטה ואת עולמו להאחדה, תוך שהוא או היא הופכים לאדם טוב יותר לא רק לעצמם אלא גם לסובבים אותם.
הבהגוד גיטא מתייחסת לפעולה בעולם כאל תרגול יוגי, ומכאן הביטוי "קרמה יוגה" או יוגה של פעולה. כך מבצע האדם את חובותיו במסגרת המגזרים השונים כתרגול יוגי, ולמעשה מביא את הרוחניות היוגית אל כל תחומי החיים. לדוגמה, אדם שהוא מורה מתייחס להוראה כאל פרקטיקה יוגית, ושואף להיות מורה טוב יותר תוך ריסון הנפש, יושר, סיפוק, אי אלימות ועוד עקרונות המאפיינים את הימה והניימה. כך גם אנשי הצבא ומערכת הבטחון, אנשי מערכת הבריאות, ולמעשה כלל אנשי החברה.

אני מציע, אם כן, להעניק לבהגווד גיטא פרשנות עכשווית ומאמין שככזו, היא יכולה להציע תפישת עולם אלטרנטיבית ואחראית המושתתת על ערכי עולם היוגה.

ד'ר איתמר תאודור – אוניברסיטת חיפה