סיבה חיצונית 

הנייד שברשותי שבק חיים. היה זה סיומה של שרשרת תקלות, יגידו האסטרולוגים שהן קורות עקב היות כוכב חמה (מרקורי) בנסיגה קוסמית במסלולו.

כך או כך, תגובתי ל"מוות" הזמני של המכשיר הנייד הייתה מופרזת בעליל, מלווה בחרדות אבדן מידע חשוב שהצטבר בו, שלא לדבר על החששות הכלכליים הכרוכים ברכישת מכשיר חדש.

כשנרגעתי, עם חזרתו לחיים של הנייד, שבסך הכול היה "תקוע" כדברי הטכנאי, הזדמן לי להתבונן במקרה מנקודת מבט יוגית.

על פי הפילוסוף ברוך שפינוזה, אנחנו תולדה של נסיבותינו ותלויים תלות מוחלטת במה שהוא מכנה "הסיבה החיצונית". זאת עד כי כך שייתכן שאין ברשותנו יכולת של בחירה חופשית.

שפינוזה אף מרחיק לכת באומרו שאפילו אהבה מוגדרת על פי הגורם החיצוני: "אהבה היא שמחה בלוויית הרעיון של סיבה חיצונית". מעצם קיומו של הנאהב ומהידיעה שלנו על אודות אותו הקיום אנו מרגישים שמחה.

גישה דטרמיניסטית זו נושקת לסיבה שבעטייה היוגה נולדה. הפילוסופיה של היוגה גורסת שהיקשרות או היצמדות לגורמים החיצוניים (כגון בני אדם קרובים, אהבות, חפצים וכדומה) או לגורמים פנימיים (מחשבות, תשוקות) תובלנה  בהכרח לסבל ניכר, מעצם היותם של אותם גורמים חולפים ולא נצחיים. הסבל והכאב יופיעו בעת הסתלקותם הבלתי נמנעת של אותם גורמים ובפרידה הנכפית עלינו.

אך היוגה מנסה בדרכים שונות ומגוונות להתגבר על התלות שלנו במושאי ההשתוקקות, שהרי יוגה היא פילוסופיה יישומית והתנסותית. לדוגמה, היא מגדירה הרפיה כמודעות לעצמה הנגזרת מאי-הזדקקות לאובייקטים החיצוניים (המכשיר הנייד...) והפנימיים (המחשבות והרגשות המתעוררים) כאחד.

לנוכח כל זאת, אני שואלת את עצמי – האם יש בי (גם מורה ליוגה הוא בן תמותה, מסתבר) היכולת להגיע לנקודה כה עצמתית זו, המאפשרת חרות, עצמאות ובחירה חופשית. האם ניתן, ולו לרגעים מספר, לחוש אי-תלות בעצמים ובמחשבות הטורדניות? האם אפשר להתנסות בשחרור ובהרפיה בהתמסרות מוחלטת.

מי ייתן וכך יקרה, כי אולי אז נוכל לחוות את לב לִבה של היוגה – הנגיעה הבלתי-אמצעית בעצמי הנצחי, נטול הנסיבתיות.

לרכישת הספר מחשבות על יוגה