ראשית, הייתי רוצה לשתף אתכם בכמה רעיונות שעשויים לעזור לנו להבין את המשמעויות הרבות והשונות של המילה יוגה. היוגה היא אחת משש המערכות הבסיסיות בחשיבה ההודית, שכל אחת מהן נקראת דרשנה. חמש הדרשנות האחרות הן: ניאנה, וייששיקה, סמקהיה, מימאמסה ו-ודאנטה*. המילה דרשנה נגזרת מהשורש דריש בסנסקריט, שפירושו "לראות". לכן דרשנה פירושה "מראֶה", "השקפה", "נקודת מבט" או אפילו "דרך ראייה מסוימת". אך מאחורי זה עומדת משמעות נוספת; כדי להבין משמעות זו עלינו לדמות מראה שבעזרתה אנו יכולים להביט פנימה אל תוך עצמנו. למעשה, כל הכתבים החשובים מציגים בפנינו דרכי ראייה שיוצרות לנו הזדמנויות להכיר את עצמנו טוב יותר. כאשר אנו מעמיקים בלימוד אנו מביטים עמוק יותר אל תוך עצמנו. כאחת משש הדרשנות, מקורה של היוגה הוא בוודות, התיעוד העתיק ביותר של התרבות ההודית. היא נערכה כדרשנה מיוחדת ביוגה סוטרה על ידי החכם ההודי הגדול פטנג'לי. אף על פי שאחריה הופיעו כתבים חשובים אחרים על היוגה, היוגה סוטרה לפטנג'לי נחשבת לטקסט המשמעותי ביותר.

פירושים רבים ושונים של המילה יוגה הונחלו מדור לדור במהלך המאות שחלפו. אחד מהם הוא "להתאחד", "להתחבר". משמעות נוספת של המילה יוגה היא "לקשור את חוטי התודעה יחדיו". שתי הגדרות אלה יכולות להיראות במבט ראשון כשונות מאוד זו מזו, אך לאמתו של דבר הן מדברות על אותו הדבר. בעוד ש"להתאחד" נותן לנו פירוש פיזי של המילה יוגה, ההמחשה של "קשירת חוטי התודעה יחד" הוא ההפניה של המחשבות שלנו אל שיעור היוגה לפני שאנו מתחילים בתרגול עצמו. ברגע שהחוטים המנטליים האלה מתחברים יחד ויוצרים כוונה, אנו מוכנים להתחיל בעבודה הפיזית שבתרגול.

משמעות נוספת של המילה יוגה היא "להשיג את מה שקודם היה בלתי ניתן להשגה". נקודת המפתח לרעיון זה היא שיש דבר שכרגע איננו יכולים לעשותו; כאשר נמצא את האמצעי כדי לממש את הרצון הזה — צעד זה הוא יוגה. למעשה, כל שינוי הוא יוגה. לדוגמה, כאשר אנו מוצאים דרך לכפוף את גופנו קדימה ולגעת באצבעות הרגליים שלנו, או ללמוד את משמעות המילה יוגה בעזרתו של טקסט כלשהוא, או להבין טוב יותר את עצמנו או את הזולת על ידי שיחה, הגענו לנקודה שמעולם לא היינו בה קודם. כל אחת מתנועות ושינויים אלה היא יוגה.

היבט נוסף של היוגה קשור לפעולות שלנו. לפיכך יוגה פירושה גם לפעול בדרך כזו שבה כל תשומת הלב שלנו מופנית אל הפעילות שבה אנו עוסקים. נניח, לדוגמה, כי בזמן שאני כותב, חלק אחד של תודעתי חושב על מה שאני רוצה לכתוב, בעוד שחלק אחר חושב על משהו שונה לגמרי. ככל שאני ממוקד בכתיבה שלי, כך גדולה יותר מידת תשומת הלב שלי לפעולה שאני עושה באותו רגע. יכול גם לקרות ההפך הגמור: אני יכול להתחיל לכתוב בתשומת לב רבה, אך במהלך הכתיבה תשומת הלב שלי תתחיל להתערער; אני עשוי להתחיל לחשוב על התוכניות שלי למחר, או לתהות מה מתבשל לארוחת הערב. כלפי חוץ זה ייראה כאילו אני פועל מתוך מידה רבה של תשומת לב, אך לאמתו של דבר אני מקדיש תשומת לב מעטה למשימה העכשווית. אני פועל, אבל אני לא נוכח. היוגה מנסה ליצור מצב שבו אנו כל הזמן נוכחים — נוכחים באמת — בכל פעולה, בכל רגע.
היתרון שבתשומת הלב המלאה הוא שאנו מבצעים כל משימה טוב יותר, ובאותו זמן גם מודעים לפעולות שלנו. במקביל, הסבירות שנעשה טעויות הופכת קטנה יותר ככל שתשומת הלב שלנו מתפתחת. כאשר אנו קשובים לפעולות שלנו, אנחנו לא כבולים להרגלים שלנו; אנחנו לא צריכים לעשות משהו רק בגלל שעשינו אותו אתמול. במקום זה יש לנו את האפשרות לשקול את פעולותינו מחדש, וכך להימנע מחזרה על פעולות ללא מחשבה.

הגדרה קלאסית נוספת למושג יוגה היא "להיות אחד עם האלוהי". אין זה משנה באיזה שם אנו מכנים את האלוהי — אללה, אלוהים, אישוורה, או אחר — כל מה שמביא אותנו קרוב יותר להבנה שיש כוח עליון וגדול יותר מאיתנו הוא יוגה. כאשר אנו מרגישים שאנו שרויים בהרמוניה עם אותו כוח גבוה יותר, גם זוהי יוגה.
לפיכך, אנו רואים שיש דרכים אפשריות רבות להבנת משמעות המילה יוגה. שורשי היוגה מקורם בחשיבה ההודית, אך תוכנה הוא כלל עולמי מאחר שעניינה הוא האמצעים שדרכם אנחנו יכולים לעשות את השינויים שאנו רוצים לעשות בחיינו. תרגול היוגה עצמו לוקח כל אדם לכיוון אחר. אין צורך להתחייב לתפישה מסוימת של האל כדי ללכת בדרך היוגה.
תרגול היוגה רק דורש מאיתנו לפעול ולהעניק תשומת לב לפעולות שלנו. כל אחד מאיתנו נדרש לתת תשומת לב רבה לכיוון שבו בחר, כדי שיידע לאן הוא הולך וכיצד הוא מתכוון להגיע לשם; התבוננות עמוקה זו תאפשר לנו לגלות דבר חדש.
האם גילוי זה יוביל אותנו להבנה טובה יותר של האל, לשביעות רצון גדולה יותר, או למטרה חדשה — התשובה היא עניין אישי לגמרי.

כאשר נתחיל לדון באסאנות, התרגול הפיזי של היוגה, נראה כיצד הרעיונות השונים הנרמזים במשמעות המילה יוגה יכולים להשתלב בתוך התרגול שלנו.
היכן וכיצד מתחיל תרגול היוגה? האם תמיד עלינו להתחיל ברמה הפיזית? הייתי אומר שנקודת המוצא תלויה בעניין האישי שלנו. ישנן דרכים רבות לתרגל יוגה, ובמשך הזמן העניין שלנו בדרך אחת יוביל לעניין אחר. כך אפשר שנתחיל בלימוד היוגה סוטרה או במדיטציה. אנו יכולים גם להתחיל בתרגול האסאנות, וכך נתחיל להבין את היוגה דרך החוויה של הגוף.
לחלופין, נוכל להתחיל בפראניאמה, ולהרגיש את הנשימה כתנועה של ההוויה הפנימית שלנו.
אין כללים מסוימים הנוגעים למקום או לאופן שבהם התרגול שלנו צריך להתחיל.
פעמים רבות, ספרים או שיעורי יוגה נותנים את הרושם שישנם תנאים מוקדמים כדי להתחיל ללמוד יוגה. ייתכן שיגידו לנו שאסור לנו לעשן, או שעלינו להיות צמחוניים, או שעלינו לוותר על כל רכושנו החומרי. התנהגויות כאלה ראויות להערצה רק אם הן נובעות מאיתנו — וייתכן שכך יקרה בעקבות היוגה — אך לא אם הן נכפות עלינו מבחוץ.
לדוגמה, הרבה אנשים שמעשנים מוותרים על הרגל זה כשהם מתחילים ללמוד יוגה. כתוצאה מהתרגול שלהם הם כבר אינם רוצים לעשן; אך הם לא מוותרים על העישון כדי לתרגל יוגה.
אנו מתחילים לתרגל מהמקום שבו אנו נמצאים וכפי שאנחנו, ומה שקורה — קורה.
כאשר אנו מתחילים ללמוד יוגה — בין אם באמצעות אסאנות, פראניאמה, מדיטציה, או לימוד היוגה סוטרה — הדרך בה נלמד היא זהה. ככל שאנו מתקדמים, אנו הופכים מודעים יותר לטבע ההוליסטי של הווייתנו, ומכירים בכך שאנו עשויים מגוף, נשימה, תודעה ועוד.
הרבה אנשים שמתחילים ללמוד יוגה על ידי תרגול האסאנות ממשיכים ללמוד עוד תנוחות, עד שהמשמעות היחידה עבורם ליוגה נעוצה בתרגול פיזי. אנו יכולים להשוות זאת לאדם שמחזק רק זרוע אחת וכך האחרת הופכת לחלשה.
באופן דומה, יש אנשים שעושים אינטלקטואליזציה לרעיון של היוגה; הם כותבים ספרים נפלאים ומדברים באופן מבריק על רעיונות מורכבים כמו פרקריטי ואטמן, אבל כאשר הם כותבים או מדברים הם אינם מסוגלים לשבת בגו זקוף אפילו למשך דקות אחדות.

לכן, אל לנו לשכוח: אנו יכולים להתחיל לתרגל יוגה מכל נקודת פתיחה, אך אם איננו בני אדם שלמים, עלינו לשלב את כל ההיבטים של עצמנו ולעשות זאת צעד אחרי צעד. ביוגה סוטרה, פטנג'לי מדגיש את כל ההיבטים של חיי האדם, כולל את היחסים שלנו עם הזולת, התנהגותנו, בריאותנו, נשימתנו והמדיטציה שלנו.