באפריל הקרוב תצא לדרך השתלמות להוראת יוגה ראשונה מסוגה בישראל - יוגה למתמודדות עם סרטן השד ולמחלימות מהמחלה שיזמו שתי מורות ליוגה, שירה נהלוני גליקסברג וסיגל ביבר, שנפגשו לראשונה בקבוצת הפייסבוק שפתחה האחרונה - תחת השם יוגה להתמודדות עם סרטן השד. בתוך יממה מרגע שנפתחה הקבוצה, אשר הציעה לחבר בין מורי יוגה לנשים מאובחנות המעוניינות לתרגל באופן המותאם לצרכיהן, הצטרפו אליה למעלה ממאה חברות. בעקבות ייסודה כבר נוצרו קבוצות קטנות, בכל מיני מקומות, שהחלו להתאמן יחדיו.

תרגול תומך של יוגה למתמודדות ולמחלימות מסרטן השד היא עניין מקובל למדי במרכזי טיפול בסרטן במערב. מחקרים הצביעו ומוסיפים להצביע על השפעתם הברוכה של האימונים הללו, שמשפרים באופן ניכר הן  את איכות החיים של המתמודדת והן את סיכויי החלמתה. הסטאטיסטיקה האכזרית מוכרת היטב: אחת משבע נשים תחלה בסרטן השד.

קהל היעד קורא ומתעדכן ובקיא. גם הרופאים כבר יודעים להמליץ על היוגה כטיפול משלים חיוני לכל אורכו של מסע ההתמודדות, ככלות הכל, היוגה מומלצת לתרגול לאנשים בריאים על אחת כמה וכמה לאלה הזקוקים לה כאימון להחלמה. מי שהסתייעו ביוגה בתקופות משבר יודעות לספר – היא מעניקה כוחות שלא יסולאו בפז. ההשתלמות הייחודית נוצרה לפיכך בעבור מורים ליוגה אולם גם מורים לפילאטיס, פלדנקרייז ומאמנים שונים בשיטות ששמות את הדגש על שילוב של הגוף בנפש יוכלו להפיק ממנה תועלת רבה.

את האבחנה שחלתה בסרטן השד קיבלה שירה בזמן שהיתה בעצמה בקורס הכשרה של מורי יוגה. היא היתה נשואה ואמא לילדה קטנה ובדיוק התבשרה שהיא בהריון. גירוד קליל באיזור השד שטופל במגוון משחות ושרופאים רבים מדי סברו שאפשר להתעלם ממנו, התברר לבסוף כסרטן שד מסוג נדיר. בשל השינויים ההורמונליים האופיינים למצבה הסרטן הפך אלים במיוחד. אף על פי כן החליטה שירה להישאר בהריון ולעבור במהלכו ניתוח כריתת שד חלקי וטיפולים כימותרפיים. בתה, נועה, נולדה בניתוח קיסרי בשבוע ה-32 על מנת שאמה תוכל להתחיל בסדרת טיפולי הקרנות בכפוף לפרוטוקול שנקבע עבורה.

״בתוך כל זה,״ היא מספרת, ״ניסיתי לשמור על טיפת שפיות – להמשיך ככל הניתן בעשייה יומיומית ובמהלך החיים שתכננתי עבורי לפני שהתדפק הסרטן על דלתי. אבל הגוף אותת לי משהו אחר, ופשוט לא עמדתי בקצב ובאימון הארוך בקורס המורים. כמעט התייאשתי ונכנעתי למצבי הגופני – הרי היו לי את כל הסיבות לכך. אבל משהו לא נתן לי לוותר. היוגה עבורי היתה הרבה יותר מאימון של הגוף – אימון הנפש, זמן לחשוב, להרהר, להתמודד עם המציאות. לא רציתי לוותר ובתוך כל זה הבנתי. אם אני לא מתאימה ליוגה, אז היוגה תתאים את עצמה אליי. בדיוק, אליי! למצב הנוכחי שלי ובהתאם לשלב שבו אני נמצאת. בעייפות, בייאוש, בכאב, בתסכול, בפחד, בחרדה, ברצון לזרוק את הכל ולהגיד די ונמאס – היוגה הייתה שם. תמיד. מעצימה אותי ואוספת אותי ונותנת לי תחושה שאני שולטת בגוף ואולי גם קצת בחיים וכך זה יישאר. לנצח ולנצח.״

עם ההחלמה כבר הפכה הברית המחודשת עם היוגה לייעוד שהיא מנסחת אותו כך: ״לתת את המקום האישי, הייחודי, המותאם אישית, לכל אלה שנמצאות היום במקום שבו הייתי." כחלק מהפעילות לקדם את הנושא בארץ הדריכה שירה קבוצות יוגה יעודייות בסיוע של עמותות ובעלי עניין אחרים והתעמקה במחקר השוטף  ובידע שהצטבר בחו״ל. כחלק מהפעילות להכנסת היוגה למודעות הממסד המטפל, היא הרצתה בכנסים לרופאים אונקולוגיים בבתי חולים. במקביל, שקדה על בניית תכנית השתלמות ממוקדת ומותאמת שהעבירה כהעשרה במסגרת מסלול הכשרת מורי היוגה של וינגייט.  

את סיגל ביבר,  שותפתה ליוזמה, פגש הסרטן לפני שנתיים וחצי. ״לא מוכנה, מופתעת ואפילו כועסת. "למה זה מגיע לי?, שאלתי את עצמי,״ היא משחזרת, ״הלא אני חיה נכון- אוכלת כמו שצריך, מתרגלת ויתרה מכך -  כבר שילמתי את המס שלי למחלה הארורה הזאת. אבדתי את בני מסרטן לפני 15 שנה.״ בימיו האחרונים של בנה, כאשר חיפשה דרך להתמודד  עם הגסיסה והאובדן הצפוי, החלה סיגל לתרגל יוגה. מאימון לאימון היא התוודעה למקור בלתי אכזב של תמיכה וחיזוק בעיתות משבר. ״לאחר שנרגעתי מהלם הבשורה והתחלתי את הטיפולים, מצאתי הזדמנות בתירגול של אותם כלים שמסייעים להתחזק ולהבריא."

האימונים במהלך הטיפולים ובתקופת השיקום  חידדו אצלה ביתר שאת את החשיבות הגלומה בהעברת הידע שרכשה הלאה – לאחרות. סיגל פנתה לעמותות וארגונים התומכים בחולים ומשפחותיהם והציעה שיעורי יוגה לנשים מתמודדות ללא תמורה אולם הצעותיה הושבו ריקם. "ואז, החלטתי שאני צריכה לפגוש את הפחד ישירות. לראשונה בחיי נכנסתי לקבוצת פייסבוק של מתמודדות גמאני חליתי בסרטן השד והצעתי שעורי יוגה בחינם לנשים בטיפולים או בשלבי החלמה באיזור מגוריי. ההיענות היתה עצומה. כתבה לי אחת הבנות מאשקלון שחבל שאני לא גרה סמוך אליה, כי היא כל-כך רוצה לתרגל.״

מעודדת מההיענות פירסמה סיגל פוסט בקבוצת הפייסבוק של מורים ליוגה ובו חיפשה מורה מאזור אשקלון. בתגובה לפוסט הזה התגייסו מורות מרחבי הארץ והציעו את עזרתן לנשים באיזור מגוריהן. בתום סוף שבוע שלום שבו שידכה בין מורות החפצות להתנדב ותלמידות שוקקות לתרגל החליטה לפתוח את הקבוצה היעודית שבה חברות למעלה מ- 280 חברות.

לאור הביקוש המשמח הבינו השתיים שהשתלמות שתסייע בהתמחות נחוצה כעת יותר מתמיד. "אימון למתרגלת בזמן טיפולים, אחרי כריתה, בזמן החלמה, חייב להיות מותאם,״ מבהירה שירה, ״וחשוב מאוד לדעת מה מותר לעשות, מה חשוב לעשות וממה להימנע. ויותר מכך, חשוב לעין ערוך האימון בקבוצת תמיכה של אחיות-שותפות-לגורל, משום שהיא שמעניקה לחברותיה את החיבוק.״ זאת ועוד; הידיעה הלא פשוטה שחלק מהתלמידות לא יאריכו ימים תובעת מהמורה עמידות נפשית והיא זקוקה להכשרה שתאפשר לה  ללוות כראוי את התלמידה החולה ולהקל עליה בהפגת המתח מפני הידוע והלא ידוע.״

ניתן לפנות לשירה או סיגל לקבלת פרטים נוספים....