מדי פעם אני נשאלת מה מייחד כל כך את האימון המותאם לאנשים המתמודדים עם סרטן ואיזה ידע חשוב, חסר למורה, מנוסה ככל שיהיה, כדי שיוכל לתת מענה מדוייק.

כדי לענות על שאלה זו, אציין כי מחלת הסרטן (או מחלות הסרטן) היא מחלה מערכתית. ומעבר לפגיעה באיבר מסויים, הטיפולים השונים יוצרים מורכבויות ייחודיות שהבנה מעמיקה שלהן, תאפשר למורה לבנות אימון נכון יותר עבור תלמידו. 

אקח כדוגמא את הטיפול בסרטן שד, שהוא הנפוץ היום בארץ, ועמו מתמודדות אחת לשבע נשים. המורכבויות בטיפול בסרטן זה הן דוגמא טובה לנושאים בהם אנו עוסקים בקורס שלנו. 

הטיפול בסרטן השד כולל גם טיפול ברמה המקומית (ניתוחים, הקרנות)  וגם טיפול ברמה המערכתית (כימותרפיה, ובחלק מן המקרים- נטילת תרופות הורמונאליות למשך מספר שנים). 

מורים מנוסים ליוגה, שעברו הכשרה מקצועית ויש להם ניסיון בהתבוננות על גוף, ודאי יכולים להבין את הפגיעה ברמה הגופנית ולהתאים אימון רך- כזה או אחר שייקח בחשבון את השיקום וההחלמה ממצבים אלה. כיוון שאנו עובדים הרבה עם גוף ורואים אנשים עם פגיעות בכתפיים, או בעיות של יציבה וכו'. אבל, הבנה של התמונה הכוללת והמורכבויות בטיפול במחלות אלה יכולה לתרום רבות לבניית אימון שלא רק יחזק אלא גם יועיל ברמה המערכתית באופן ספציפי ומותאם לאתגרים נוספים הקשורים לטיפולים בסרטן השד. 

מול עיננו נראה רקמה מצולקת מניתוחים, המשפיעה על טווחי התנועה, נוכל לראות כי היציבה משתנה בשל המשקל השונה של השד ובשל גורמים נוספים שחלקם פיזיים וחלקם ריגשיים. כאבים שונים המשויכים לאופן בו הגוף "מפצה"  על תנועות שמהם נמנעים. את כל אלה קל לראות.

אך מתחת לפני השטח ישנן תופעות רבות החוזרות על עצמן וחשוב מאד להכיר אותן על מנת לספק מענה נכון ומותאם. לעיתים מספר תופעות מופיעות בו זמנית וחשוב להכיר ולהבין מה המקור, לדעת שלא "הכל מתפרק" ושיש הרבה מה לעשות עם כל תופעה בנפרד וביחד. 

אתן מספר דוגמאות: 

• תופעות שיכולות להיגרם מניתוח במיקום שבו קרבה למקלעת העצבים העוברת מאזור הצוואר דרך בית השחי ועד אצבעות הידיים- יכולות להביא לחוסר תחושתיות  או תחושתיות יתר בפנים הזרוע, ובמקרים קשים אף לפגוע בתנועת אצבעות הידיים. 
• הופעה של "מיתר" CORD כלי דם שמתקשה ולא מאפשר תנועות מסוימות של הזרוע.
• רקמה שנלקחת ממקום אחד למקום אחר לצורך ניתוחי שחזור- נותרת צלקת במקום שממנו לקחו ויש לכך השפעה. 
• שרירים עמוקים שהיה להם תפקיד מסויים ועכשיו אמורים להתמודד עם תפקוד שונה, אחר בשל שחזור השד שנכרת.
• אביזרים שמוחדרים לגוף ומשפיעים על יכולת התנועה ויש לקחתם בחשבון. לדוגמא- "מותחן" - מתקן שאמור "לנפח" את השד כל כמה חודשים ומייצר רגישות ושינוי מתמיד בתחושתיות, במשקל, בכובד וביכולת להניע את הזרוע.
• תפקוד שונה של המערכת הלימפטית בעקבות הוצאת בלוטות לימפה ותופעות הלוואי הקשורות לניתוח זה כמו לימפדמה. 
• פגיעה בעצב ההיקפי – "נורופתיה" שמייצרת עודף או חוסר תחושתיות בכפות הרגליים והידיים.
• תגובות הורמונאליות לתרופות המדמות את גיל המעבר ומשפיעות על איכות החיים.
• סיביות או התקשות של הרקמות לאחר הקרנות ומאידך בריחת סידן מהעצמות. 
• פגיעה בדימוי העצמי, הנשי, המיני, זוגיות וחיי המשפחה. 
• אבדן האמון בגוף וחיים עם חרדה ממחלה המסכנת חיים.

דוגמאות אלה, שהן רק מעט מן המקרים הנפוצים, יוצרות מצב מיוחד. מה שאנחנו רואים מבחוץ- זה קושי תנועתי, אבל מבפנים יש גורמים רבים שיש להפנות אליהם תשומת לב בבואנו להתאים אימון.

כאשר מורה ליוגה מבין לעומק את המורכבויות השונות נפתח צוהר לעולם חדש של אפשרויות מעניינות לסייע בהתמודדות מולן, עצם ההבנה עושה את כל ההבדל. לבניית אימון זה נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא ויש בה יצירתיות רבה המספקת עונג רב לתלמיד וגם למורה. זה אינו עניין של מה בכך. מורה בעל ידע יוכל לספק אימון עמוק בכל הרמות והאספקטים- הגופניים והנפשיים כאחד, ולו רק בשל העובדה שיש לו תמונה ברורה של ה"רב מערכתיות" הניצבת מולו וכלים ישימים לעבודה עם כל מורכבות כזו. לדרך היוגה יש עולם שלם של אפשרויות להציע כיצד לעבוד עם נושאים אלה וליצור שינוי אמיתי ומהותי. 

מורה ליוגה המלמד אנשים פוגשי סרטן צריך, לצאת מאזור הנוחות שלו, לרכוש ידע מתאים ולשתף פעולה עם מגוון רחב של אנשי המקצוע המטפלים בתלמידו. להבין לעומק את התהליכים הפיזיים והנפשיים העוברים עליו. כמו גם לבסס עמדת מורה יציבה ובטוחה היונקת מדרך החיים היוגית ולהישאר איתן וחזק עבור תלמידו. להוות עבור תלמידו את "הרואה" מול הדרך הנקרית לפניו הרצופה החלטות קשות והתמודדויות הדורשות "תודעה נקייה".