בתקופה הסופר מסחרית בה אנו חיים, היוגה הפכה לכוח שיווקי שאין שני לו בעולם המסורות הרוחניות. המילה יוגה הינה משווקת מוצלחת של כמעט כל דבר: מחשבים, משחות שיניים, בגדים, מאכלים, מסעדות , אירועים המוניים ועוד אין סוף מוצרים שהשכילו לנצל את כוחה של המילה יוגה בשיווק ההמוני. מילארדי דולרים מתגלגלים להם מידי שנה בתעשיית היוגה והנה גם בארץ המסחריות של היוגה עולה כל שנה שלב, השנה לא פחות מ-9 אירועים המוניים בחרו להצמיד לאירוע שהפיקו את המילה יוגה כדי להביא קהל לאירוע וכסף למפיקים.

מטרת מאמר זה איננה לפגוע ברווחים של כל אלו שבחרו להרוויח בזכות כוחה של מילת הקסם “יוגה” בתחום השיווק ההמוני. אלא כדי להזהיר את קהילת היוגה מההשפעה שתהיה לניצול הכלכלי על היוגה עצמה.  אף אחד לא אוהב את המסחריות המוגזמת הזו ( פרט לאלו שמרוויחים ממנה )  , פעם קהילת היוגה קיבלה את המסחריות - אמרו שהיא טובה, אמרו שבסופו של דבר מי שבאמת רוצה ללמוד יוגה , ימצא את המורה הנכון ומי שמסתפק במעטפת החיצונית של היוגה בשלב זה אולי בהמשך יבחר להעמיק ומי יודע אם היה בוחר להעמיק אם לא היה פוגש את היוגה “הרדודה”. אבל הגענו לשלב של מסחריות מוגזמת - כמות המוצרים, התמונות ,הסרטים והאירועים שחושפים את היוגה להמונים מבלבלים ומקשים מאד על מי שרוצה לחוות באמת יוגה.

חזרתי אתמול מאירוע יוגה המוני. התמונות הבטיחו מקום פסטורלי ויפיפה, שקט ונקי, עם מרחבים אינסופיים ופוטנציאל לתרגולי יוגה משמעותיים. בשטח התברר שהפסטיבל מוקם בטבע מיוחד אך מצד אחד של הפסטיבל הגיעו ריחות עשן של מנגלים שמתרגלי היוגה כל כך “אוהבים” ומהצד השני היה אולם אירועים שקיים חתונה וניגן מוזיקה בפול ווליום מהבוקר עד השקיעה. במילים אחרות אפילו המיקום עמד בסתירה מוחלטת לרוח היוגה, היוגה מנסה לבלום את כמות הגירויים שהאדם מתמודד איתו ביום יום, אך אירוע רעשני כמו  זה עושה בדיוק את ההיפך: מעלה את הגירויים עד לכדי עודף. ריחות עשן המנגלים, מוזיקת טראנס בפול ווליום ובחורות שמסתובבות בבגד ים הם אמנם מתכון מנצח לכל פסטיבל. אבל את היוגה היה קשה למצוא שם.

הפסטיבל הזה היה זלזול במסורת היוגה. המורים הבינלאומיים שהפסטיבל הבטיח הינם חלק מאותה תעשיית יוגה מצליחה, שבה התמונה יותר חשובה מהתוכן. כל המורים שהביאו מחו”ל נראים מצויין בתמונות, אבל כששמעתי אותם בליווי מוזיקת רקע נוספת משלהם ( שחס וחלילה לא יהיה שקט בפסטיבל ואולי אנשים יתחילו לשמוע את המחשבות של עצמם ), לא יכולתי שלא להתבאס, זה היה לעשות צחוק מהיוגה בדיוק כמו לאכול “יוגורט יוגה” ולחשוב שבאיזה שהיא דרך עקיפה הוא הופך את האוכל אותו לקצת יותר יוגי.

המפיקים יודעים שהקהל של אירועי יוגה הוא הקהל הכי נוח שקיים שכן, ליוגים אסור להתלונן, ואסור לפגוע באחרים - כך שגם אם הם ירגישו מקופחים או מתוסכלים כי אין כל קשר בין התמונה היפה שמכרו להם ולבין המציאות ואין כל קשר בין היוגה למה שהם פגשו שם - הם לא יגידו כלום שכן, צריך להתאמן על שיוויון נפש - להרפות מהכל ולהירגע. אני לא הצלחתי להירגע שם, אפילו הצלחתי להתעצבן בשם היוגה.

והנה עוד נקודה מעצבנת למחשבה:
ידוע שהקפיטליזם מנצל תמיד את העובדים. גם במקרה של אירועי היוגה השונים המורים ליוגה מנוצלים מאז ומתמיד. המרוויחים מהאירועים הללו הם המפיקים שמכניסים לכיסם סכום כסף לא מבוטל, אך המורים ליוגה לרוב מעבירים את השיעור שלהם בחינם , כשבמקרה הטוב הם מקבלים החזר הוצאות דלק ואוכל. מדוע מסכימים מורים ליוגה לעבוד בחינם? למה דווקא אלו שבזכותם אפשר להצמיד לפסטיבל את המילה יוגה לא יתוגמלו כמו שצריך על עבודתם?

קשה לדמיין עד כמה רחוק עוד יגיע ניצול כוחה השיווקי של היוגה בעולם ובארץ, אך לנו, מורי יוגה שאכפת להם מהיוגה יכולה להיות אמירה מסוימת בעניין: אולי לא נשתף פעולה עם המסחריות הזו? אולי לא נסכים לעבוד בחינם ובתנאים משפילים (האולם שהוקצה לי היה מקום מוזנח, רועש ומלוכלך, שרצפתו הייתה מכוסה בחריוני יונים...) 

וגם אתם, תלמידים יקרים שאוהבים את היוגה או עדיין לא יודעים מה זה יוגה ורוצים טעימה - אל תסתפקו בסרטים של יוגה, אל תחפשו "אירועים" של יוגה. יוגה לומדים ממורה!  רק דרך מפגש ניתן להבין מה זה יוגה, חפשו מורה שאפשר להאמין בו ולכו ללמוד איתו.

www.yoga.org.il