הנשימה היא כלי התעבורה של המסע היוגי. היא מזינה את הגוף, מחדשת, מנקה ומחייה .
ההכוונה המדויקת שלה יוצרת האטה ושליטה של תנועת גלי המחשבה, והעבודה איתה גם מכניסה את המתרגל
למצב תודעה של גלי אלפא וגישה אל הלא-מודע.
היא המחברת בין גוף, תנועה ותודעה .
מטרותיה של המנדלה , הן להדגיש את ההרמוניה, את זרימת האנרגיה ואת היופי הנחווים בתרגול התנוחות,
והיא שבה ומזמינה את המתרגל להתבונן, למקד ולחדד את נוכחותו, בתוך תהליך הנשימה.
בתרגול האסנות אנו פותחים ומרווחים, מניעים, מחיים ומגמישים, לא רק את השרירים, תעלות הדם, הבלוטות והאיברים הפנימיים, אלא גם את תעלות הפרנה, הזורמות לאורך ולרוחב הגוף.
בכך אנו מזרימים את הפרנה, נשימת החיים, אל כל חלקי ההוויה.
יכולת ממוקדת לכוון את הנשימה ולהניעה,
היא אם כן, שליטה על כוח החיים.

לא אחת מוצא עצמו המתרגל נודד, משייט ומאבד פוקוס. יש שיטות יוגה המעתירות פרטים טכניים מרובים
 על מנת לעזור ל'מתבונן" להתעורר ולהיות פעיל.
המנדלה היא עוד דרך לעזור למתרגל להיכנס פנימה למצב נוכחות ומיקוד, כדי להזין את האיברים בתודעה,
 בתשומת לב, בחיות, בצבע, יופי ומרחב נשימה.
הציורים לצביעה נולדו כדי לתת השראה.

תמיד לימדו אותנו, שהידע נמצא  בחוץ, וכדי להשיגו יש להשקיע אנרגיה רבה.
המנדלה אומרת שהידע נמצא קרוב, התשובות מונחות בתוכנו, כאן- ממש מתחת לאף.
ביוגה גלומה האפשרות  להתנהל על ידי "מתבונן העל " ולתת לו לאחוז בהגה להשטת הספינה. כאשר התודעה מאומנת בהתבוננות מסוג זה, היא יכולה להיות חופשייה יותר, ללא הזדהות עם המצבים החולפים בחיים, ובעלת חזון ותבונה.
נוכחות מלאה ומיקוד פנימי חד, יכולים לתת תמונת מצב מעודכנת יותר מכל מאבחן הוליסטי רופא, או מכשיר משוכלל.
כעדים מתבוננים ומכוונים, יש באפשרותנו לפלס דרך לכל מקום בגוף, לקבל שפע של ידע אותנטי ומקורי,
ולהזינו בפרנה, תשומת לב, סליחה ואהבה.
השתמשתי בטכניקה זו לריפוי צווארי המנותח  וכך גם נרפאתי, שלב אחר שלב.
דיקור, עיסוי וטיפולי גוף-נפש על כל סוגיהם פועלים באופן דומה:
הם מזינים את המקום המדויק החסר בפרנה, ומעניקים  לו תשומת לב תומכת ומחייה.

לכולנו נקודות תורפה בגוף הפיסי והנפשי. בתרגול זה נלמד לעבוד איתן יד ביד, לעורר אותן, להאיר ולהזין אותן, להחזיר חיים לחלקים שכוחים וכבויים בעזרת החזיה (ויזואליזציה), והכוונת הנשימה.
היוגה אינה מיועדת רק לטיפוסים גמישים, ספורטיביים או בריאים.
נהפוך הוא, היא המתנה שניתנה לנו  כדי להגיע לשם.
במקומות שנרגיש שקל לנו לנשום אליהם באופן טבעי, שם יש לנו פחות "עבודה".
במקום מכווץ, מודחק או כואב תתקשה הנוכחות הערה לכוון נשימה.
אך בנקודה זו בדיוק יתחיל תהליך הריפוי.
נלמד לשחרר את  ההזדהות עם הכאב ונאפשר ל"מתבונן" לשוב ולאחוז במושכות בהתייחסות אימהית,
מזינה, יציבה ובונה ממעל. ללא הזדהות עם הקושי, הפחד ואיבוד המרכז שמביא איתו הכאב.
תחילה עלינו לגייס את כל משאבינו הפנימיים: ריכוז נשימה, אמונה, נוכחות, אהבה, אור או כל דימוי פותח אחר,
כדי לצלוח דרך לאנרגיית החיים להאיר, לפתוח, להזין ולרפא את המקום החסר.

הפילוס הראשוני הוא הקשה והחשוב מכולם. מלבד הקושי להיות בהווה, אנו עלולים לחוות  קושי עז לגעת בכאב.
לאחר פילוס הנתיב הראשוני, הפרנה כבר יכולה לחזור לזרום לאותו מקום ואיתה הריפוי.
משם כבר נפרץ מעגל הכאב ומותמר אל מעגל  של חיים.

לצורך ההמחשה, בקצה אחד של הסקאלה ניצבת הפּנִיה לרופא, אדם זר  שאין לו מושג מי אני ומה מצבי,
ובכל זאת אני פונה אליו עם מצוקתי העמוקה ביותר.
בקצה השני של הסקאלה, ניצבת קבלת אחריות מלאה אישית.
וכך כאשר יש חסר, חולשה או כאב במקום מסוים, אפשר לעבוד על כל הפריפריה של המקום בעזרת תנוחות היוגה,
דימוי המנדלה, הכוונת נוכחות ערה, חודרת ומרפאה, לחיצת האזור ופתיחתו לסירוגין,
צביעת הנשימה בצבעים התואמים את הצ'קרה וחזרה נשנית על צליל הצ'קרה.
בתום ההרפיה או הישיבה השקטה אפשר לשאול את עצמינו ואת הבורא שאלות-
התשובות בוקעות ספונטניות, נטולות ספק, בלבול, והתניות חיצוניות:
כקרקעית אגם שהושתקה מאין ספור אדוותיה,
ישירות ומחוברות לבסיס הוויתינו -  קולה של הנשמה.

בברכת מסע פורה, מעורר,עשיר מימדים וצבעים, מעניין, מרפא ומוצלח .

את החוברות של אורלי שעיה לצביעת מנדלות ניתן לרכוש בחנות היוגה
יוגה מנדלה