מנהיג הקבוצה שאיתה יצאתי ליאטרה שלי, מסע צליינות בצפון הודו, אמר הרבה דברי טעם מבודחים עת הוביל אותנו בין ביבי הסימטאות אל פתחי המקדשים. אחד מהם הופנה למי מאיתנו שהתעניינה באפשרות לזמן שופינג: ״את הולכת לפגוש את אלוהים ואת מדברת איתי על קניות? היתה זו שאלה במקום. הן מצד השואלת, שכן מסחר ער של מאלות שוות רוחש לעיתים ליד המקדשים אך לרב איכות המחרוזות ירודה והן מצד המשמש בקודש שמילא בנאמנות את תפקידו.

ממרומיי ההימלאיה, בעיירת קודש שקידמה בציפיה את בואה של הנבחרת הבינלאומית שלנו, היה רגע שבו הגיעה הבשורה. עד אז הקשר הסלולארי/אינטרנטי שלי היה רופף עד לא קיים, נתון לחסדים. לפעמים שאלתי הוט-ספוט מהשותפה לחדר או החבר מורה, לפעמים התנפלתי על אות הויי-פיי בקפיטריה של הרי קרישנה. ודוקא שם, באשרם הקשוח יחסית, אחרי ארוחה שנוצקה מדליים, הגיעו הודעות הטקסט. ועדת האתיקה אמרה את דברה.

היה זה לילינו הראשון באשרם הקשוח יחסית. כשהתעוררתי בבוקר לא האמנתי עד כמה יפה הוא הנוף הנשקף מהמרפסת ומברשת השיניים המוקצפת צנחה לי עם הלסת.

באשרם נודע לי מה פירוש המילה אשרם. צירוף של שתי מילים. שרם, המולה אומללה ו-אה, מחוץ. כלומר מחוץ לרעש. ברגשות מעורבים המשכתי לקרוא מיילים בעזרת כרטיס סים הודי לא לגמרי חוקי, גם כאשר עזבנו את עיירת הקודש בדרכנו אל המקדשים אשר במרומיי הצוקים.

התרגלתי לחטוף תנומות כשהאוטו קירטע בדרכיי חתחתים, בסיבובים התלולים מעל פי תהום. במחנה אוהלים בתנאי שטח לא מחמירים אבד לי הקשר כליל התיישבתי יומים מול הפסגות המושלגות. קראתי סוף סוף את התרגום של דני רווה למהאהבהרטה על פי נראיין. הקשבתי למתרחש מסביב ולא פעם נאבדתי בתרגום. הצטרפתי בשובי לפרוייקט של יוגה שיחה לנפגעות תקיפה מינית. למדתי להוקיר במהלך ההשתתפות בריטואלים המקודשים את ההזדמנות להיות מוקפת באחיות לנפש, שחולקות איתך רגעים מיוחדים במינם, בין אם הן זרות גמורות או אהובות משכבר החיים הקודמים. נעים להתוודע לכוח הנשי כשהוא מופץ דרך הקארמה יוגה, יש בו חיבור  בין ההלכה למעשה.

בתור חברה חדשה, כותרת הפרוייקט שלנו בכל זאת מעוררת בי הסתייגות. כסף הוא אף פעם לא עניין קטן ודין פרוטה כדין מאה. מנהיג קבוצת הנאמארופה יאטרה 2015 שלנו, יהודי משבט כוהנים וסוואמי בכיר לשעבר, נהג לעודד אותנו להשאיר טיפים בקופה משותפת לצוות המלונות בהבטיחו לנו שהגורו שלו, מגדולי הסוואמים,  הבטיח אף הוא תמיד לתלמידיו: כל מה שתתנו בנדיבות יחזור אליכם פי שלושה בעתיד. אני לא יודעת אם זה בסדר לפרש  את הסוואמי אבל למיטב הבנתי את המודל העסקי הזה - עדיף להתקמצן מלא לתת בכלל.

לתמיכה בפרוייקט