בעידן האחרון, הולך ומתעצם מעמדה של היוגה כאחת השיטות המיטיבות עם מצבו של האדם.  מחקרים רבים בכל רחבי העולם מוכיחים שוב ושוב כי תרגול יוגה מיטיב עם המתרגל ברמה הגופנית ויותר מכך- ברמה הרגשית וההתנהגותית , משנה חיים, משנה דפוסי התנהלות וללא ספק תהליך בעל סממנים תראפוייטים

כל המורים ליוגה נתקלים בכיתותיהם בתלמידים שונים, עם יכולות שונות. לא כולם יכולים לדגמן תנוחות יוגה אקרובטיות מושלמות עבור היוגה ג'ורנל. מצב החוסן הפיזי, הגמישות והמפרקים שונה מאדם לאדם, ולכן המורה נדרש לא אחת להתאים את התנוחות בשיעור למתאמנים השונים. יוצא שהמורים ליוגה מוסיפים את היוגה תרפיה לכישוריהם ולמה שיש להם להציע לקהל המתאמנים שלהם.

אז קודם כל כמה מילים על יוגה

היוגה במערב ברוב המקרים נתפסת כעוד שיטה התעמלות. חיזוק גופני, הגברת גמישות, פיתוח גוף.

אבל אם מפשפשים מעט בתולדותיה ובמקורותיה הפילוסופים הדבר הראשון שמגלים הוא שיוגה היא תפיסת עולם שהתפתחה במזרח ומטרתה התפתחות רוחנית, הקטנת הסבל הכרוך בקיום האנושי.

הגוף והטיפול בו הם רק אחד מתוך שמונה מרכיבים היוצרים יחד את מה שנקרא יוגה. במקביל, נדרש הבוחר בדרך היוגה להתאמן על שאר המרכיבים- על חייו המוסריים (יחסיו עם סביבתו, (יאמה), על ערכיו הפנימיים וטיהור עצמי (ניאמה), על תירגול את הנשימה שלו (פראנהיאמה), על כינוס חושיו (פראטיהארה), על תרגול ריכוז ומיקד התודעה לאורך זמן (דהרארנה) ועל אימון במדיטציה (דהיאנה). כל אלו יחד בתרגול מתמיד יביאו אותו למצב תודעתי גבוה של (סמאדהי) ויחוללו בו התפתחות רוחנית.

כך תוך כדי אימון יוגה, הגוף מתחזק, הנשימה מוסדרת, התלמיד לומד להתבונן במעשיו ובסביבתו ולבחור את המרכיבים הנכונים לחייו. מתפתחת מודעות עצמית גבוהה שמשפיעה עליו בכל רבדיו. מתרחש תהליך תרפויטי. אחת הסיבות שיוגה נפוצה יותר ויותר היום, היא ההבנה שליוגה יש איכויות תרפויטיות. ביכולתה לרפא- את הגוף ואת הנפש.

זה מה שקרה לי על המזרן.

באתי חלשה, מבולבלת, נסערת, מבוהלת ומבועתת. לימדו אותי רגע לעצור, לנשום, לייצב את עצמי, להתבונן בעצמי, לחזק את מה שצריך לחזק, לשחרר את מה שצריך לשחרר, לאזן בין צידי הגוף, להתרכז , ללמוד להיות נוכחת במה שקורה כרגע. כן, חיזקתי את הגוף, אבל גם נפשי התחזקה, מעצם האימון. לצד התמיכה הרגשית שקבלתי, לא פחות חשובה היתה העבודה על המזרן שהביאה את כל כולי, על כל רבדיי לעבודת התחזקות. וגם התפתחתי מבחינה רוחנית, למדתי לשחרר אחיזות, להיות נוכחת, לכאוב אך לא לסבול, או לפחות להקטינו.

בעבודה השגרתית במהלך השנים על המזרן התבססו תובנות רבות והן כמובן ממשיכות להתגלות כל הזמן. אבל הראשונה בהן היתה עוצמת השפעתו של אימון היוגה עלי ועל אורח חיי. האימון מבריא אותי וגם מתחזק את בריאותי, אבל יותר מהכל הוא עמוד התווך בהתפתחות הרוחנית שלי, בהתפתחות של תפיסת עולמי, ערכיי, הדרך שבה אני חיה את חיי. תרצו, סוג של רפואה מונעת, או תחזוקה שוטפת.

אפשר לסכם שפגישתי עם היוגה שינתה את חיי מקצה אל קצה, ורבים מעמיתי יסכימו עימי. עד כדי כך שנפרדתי ממקצוע אחד והקדשתי עצמי להוראת יוגה ולהדרכת יוגה תרפיה. מצאתי בעולם זה מזור לגופי ולנפשי.

ומיוגה ליוגה תרפיה

יוגה תרפיה הינו ענף או תחום מעולם היוגה שהתפתח על מנת לטפל בבעיות בריאות , פיזיות או נפשיות, של אנשים. וכאן טמון ההבדל הדק, במטרה. המטרה של יוגה תרפיה ע"פ מסורת דסיקשר, בנו של קריצ'מצ'אריה , מורם ואביהם הרוחני של איינגר, פטאבי ג'ויס ודסיקשר עצמו, מורים שהביאו במאה הקודמת את היוגה אל המערב, היא לטפל בבריאות ולא להביא להתפתחות רוחנית. גם כאן יכול מאוד להיות שבמקביל לטיפול יהיו תוצאות נוספות המיטיביות עם האדם, אבל בראש ובראשונה היא תרצה לתת לאדם את היכולת להבריא את עצמו, באמצעים ובכלים שיש ליוגה להציע. התפתחות רוחנית, מטרתה של היוגה, אם היא מתרחשת, מה טוב. והיא מתרחשת מכיון שההתיחסות היא לאדם כשלם, כמיכלול, ואז גם רוחו מבריאה כחלק מהתהליך הכללי.

כמו היוגה שלא ניתן ללמדה אלא בהתנסות אישית ( אי אפשר ללמוד שחייה בהתכתבות...) גם היוגה תרפיה מבוססת על האמונה שלאדם יכולת להבריא את עצמו ומטילה את האחריות על תהליך ההבראה עליו. עליו לתרגל ולהתאמן בעצמו. למורה שלו או למטפל שלו מתוקף הידע שלו יש את הכלים לעזור לו לאבחן ולבנות לו את האימון המתאים על מנת להבריא, אבל מי שעושה את התהליך זה הוא עצמו.

תפיסה זו מעצימה מאוד את יכולתו של האדם. וכמו שריר שמתחזק לאט לאט בחדר הכושר,

ההיווכחות הזו בהתחזקות וההבראה המערכתית מעצימה ומעודדת את האדם ומאפשרת לו הבראה עצמית.

אין בכך להקטין את מקומו של המורה או המטפל. יש למורה היוגה ידע רב וניסיון עשיר הן מתירגולו האישי והן מלימודיו והוראתו. הוא המוסר את הידע הנכון בידי המטופל, הוא מכוון אותו, מנחה אותו, שואל אותו את השאלות החשובות המאירות למטופל ומעוררות את תשומת ליבו והתעמקותו בבעיותיו. הוא המציב מראה הן לגוף והן לנפש. הוא שותף מלא בתהליך ולכן מערכת היחסים המבוססת על אמון ותמיכה חשובה מאין כמוה.

 אבני היסוד של היוגה תרפיה ע"פ דסיקשר

השונות בתפיסה של מהי יוגה תרפיה גדולה. כמספר מסורות היוגה או אפילו כמספר המורים- כך מספר הפרשנויות האישיות למושג יוגה תרפיה או יוגה צ'יקיטסה בסנסקריט .(C'ikitsa). אפרט כאן את שיטת היוגה תרפיה ע"פ דסיקשר.

יוגה תרפיה הינה כאמור שיטת טיפול המבוססת על תורת היוגה שמטרתה לשפר את מצבו

הבריאותי של האדם במכלול. זהו ידע עתיק הנותן מענה הוליסטי לצרכיו של האדם ומתמקד בו כמערכת רבת רכיבים השואפת לאיזון ושיווי משקל.

בעידן הנוכחי תחום זה הולך ומתפתח במערב ממספר סיבות שהעיקריות בהן-

• ההכרה כי לתרגול היוגה, יש השפעות מיטיביות על איכות חייו של האדם ובריאותו. אין ספור מחקרים המעידים כי רבים ממתרגלי יוגה באופן סדיר מעידים על שיפור בהרגשתם ובמצבם הבריאותי.
• ההבחנה כי תפיסת הטיפול המערבי המתייחסת אל מחלות ולא אל האדם החולה אינה מספקת, ויש לתת מענה לצרכיו ומצבו באספקטים שונים. לעיתים נדמה כי "המחלה" והאדם הן שתי ישויות נפרדות.
• ההבנה כי טיפול יעיל הוא טיפול המתייחס לכל רבדיו של האדם ורואה אותו כישות שלמה, בניגוד לדעה הרווחת ברפואה המערבית או בפסיכולוגיה שניתן לטפל רק בגוף האדם או רק בנפשו. תפיסה זו מתמקדת בהרבה מקרים בסמפטומים, ורואה את המחלה באופן זהה אצל אנשים שונים ומכאן גם את הטיפול. התייחסות רב מימדית אל האדם חיונית ביותר בתהליך הבראתו. ההבנה מיהו, מה מנהגיו, הרגלי התזונה שלו, הסביבה שבה הוא חי, מקום עבודתו ועוד, מאפשרים התאמת טיפול מתאים שיוכל לעמוד בו. שלא כבתפיסה המערבית השואפת לרפא את האדם (cure), מטרת היוגה תרפיה היא להבריאו (heal). יש מחלות שלא ניתנות לריפוי אך ניתן לחיות עימן היטב שנים רבות. כך שבין אם מתאפשר ריפוי מלא או לא, ניתן לפתח גישה בריאה להתמודדות עם המחלה. מכאן שהיוגה תרפיה תטפל במחלה, באדם ובתגובתו אליה.

מאפייני היוגה תרפיה:

• הוליסטית- מתייחסת בגישה הטיפולית אל האדם כמורכב מחמישה רבדים: גוף, מערכת פיזיולוגית, מערכת נפשית, אינטלקט ורוח.
• משלימה- תומכת ומשלימה צורות ריפוי נוספות בהן בוחר האדם להיעזר. לכן לא תהיה לאדם הפונה בבקשת עזרה לטפל בעצמו דילמה או צורך לבחור בין שיטות שונות ולא תישלל כל צורת טיפול אחרת.
• אינדבידואלית - מותאמת לצרכיו של האדם ולמצבו כמו גם לאופיו ולאורח חייו- הרגליו, מבנה היום שלו, מצבו המשפחתי ועוד.
• מעצימה – מניחה כי הכח להבריא נמצא אצל האדם החולה ולא אצל המטפל. היוגה תרפיה נותנת לאדם כלים לרפא את עצמו ובכך מעצימה את תחושת המסוגלות והאחריות שלו. גם פה מחקרים מעידים כי אנשים שהאמינו כי ביכולתם לעזור לעצמם הראו בריאות טובה יותר ופחות סבל מסימפטומים של מחלות זהות אצל אחרים חסרי אמונה כזאת.
• תהליכית- תהליך הריפוי תמיד יחל בנקודת המוצא של האדם ויתקדם צעד אחר צעד ע"פ הקצב האישי. מכיון שמדובר בהרבה מן המקרים בשינויי באורח חיים, אין הכוונה לחולל מהפכות שסופן בדרך כלל חוסר יכולת לעמוד בציפיות העצמיות או בדרישות המטפל, אלא להקנות בצורה מתונה וברת השגה הרגלים חדשים ותומכים.
• משנה אורח חיים- על פי תפיסה זו אורח חיים לא מתאים ותזונה לא מתאימה הם גורמים מעוררי מחלה, ולכן הטיפול כולל גם התאמת אורח חיים ותזונה התומכים בבריאות.
• טבעית, לא פולשנית וחסרת תופעות לוואי- היוגה תרפיה פועלת תמיד בתיאום עם החיים ועם מה שטבעי, איננה פולשנית, ולכן איננה יוצרת תופעות לוואי ופגיעה במערכות נילוות (לדוגמא תרופות שנועדו להוריד לחץ דם אך תופעות הלוואי שלה פוגעות בכבד ואז יש ליטול עוד תרופות)

מטרות היוגה תרפיה:

• טיפול בסימפטומים של המחלה - הקלה, שחרור מלא ומציאת דרכי התמודדות.
• סילוק סיבת המחלה או הגורמים המעוררים אותה.
• העצמת המטופל לעצמאות בריאותית

תהליך הטיפול ע"פ דסיקשר - רב שלבי וכולל:

• אבחון - האבחון נעשה באמצעות דיאלוג, התבוננות במצב הגופני של המטופל, מישוש, ובדיקת דופק. האבחון מספק מידע לגבי מצבו הכולל של האדם וגורמי המחלה.
• קביעת מטרות הטיפול - המטרות יכולות להיות קצרות טווח שמטרתן לטפל בסימפטומים וארוכות טווח שמטרתן להסיר את גורמי המחלה.
• התאמה אישית - התאמת תרגול, תזונה ואורח חיים שההתמדה בביצועם תביא לשיפור מצבו הבריאותי של המטופל. לעיתים יפנה המטפל את הפונה לגורמים נוספים שיכולים לתמוך בתהליך, כמו תזונאי.
• יישום- המטופל מיישם את ההמלצות באופן יום יומי ועצמאי. חשיבות התרגול המותאם באופן יומיומי רבה. שכן תרגול הוא זה היוצר את ההרגלים החדשים המבריאים אותו ובכך נוכח שוב הפונה כי הכוח להתמודדות ולהבראה נמצא בידיו, כמו גם האחריות.
• מעקב והתאמה- מפגשים אישיים ע"פ תדירות שתקבע ע"י המטפל והמטופל על סמך התקדמותו וצרכיו שמטרתם לבאר שאלות או קשיים, לפתח את התרגול המבוצע ע"י המטופל בהתאם להתקדמותו, ולהעמיק אל מקורות הבעיה במטרה לבערה או להקטין את השפעתה.

המפגש הטיפולי כולל מעקב אחר התרגול הפיזי ודיאלוג אישי במינונים משתנים ע"פ אופיים של המטפל והמטופל , הבעיה, והמרחב הטיפולי הנוצר ביניהם. שונות רבה קיימת בין אדם לאדם ובין מטפל למטפל, ולפיכך האינטראקציות השונות ומערכות היחסים האפשריות, רבות הן. לדוגמא, יש כאלו שהתרגול הפיזי ושינוי באורח חיים יהיה עיקר המרשם עבורם, ולאחרים חלק של שיח והתבוננות אישית בהנחיית המטפל יהוו חלק ארי מהטיפול.

כמו ביוגה , התרגול האישי יסייע למטופל לפתח חוסן נפשי וגמישות מחשבתית שישפרו את יכולתו להתמודד עם מצבו ולהבריא.

נמאסטה.

אני מודה למורותיי שהעניקו לי את הידע, את הזכות ואת ההנאה שתרגול:

גלית לוין, ציפי נגב, ליאורה קסנטבוים ורננה חורש.