תכופות אני שומעת את הבריות, ואיני מגיבה (כדי לא להוזיל את השיחה) כי אין קשר בין יוגה, ובין חיטוב או הרזיה. הבוקר (למרות שהילדים בבית) אני מתפנה למענה מקיף, בסוגיה.

לפני שאכנס לדיון בנושא, אשתף בחווייתי האישית:
כמתבגרת סבלתי מ"כמה קילוגרמים מיותרים". כבר בתחילת הבגרות המוקדמת, הייתי מסיימת את היום, בספירת קלוריות, והבטחה פנימית למחר יותר טוב...
אחת המתנות השוליות, אך הנפלאות, שקבלתי מאורך החיים היוגי, הוא ההתמסרות החופשית לנטייתי, המקורית, הגרגרנית. בקלות אחסל סיר (אם לא יזיזו אותו ממני במהרה) או  שקית בה חצי קילו אגוזים....(כותבת וקמה להצטייד בשקית אגוזים חדשה)

ועכשו ברצינות:
ספירת הקלוריות, והתפיסה הספורטיבית, הן תולדה של עיוות מציאות. תהליך ארוך בו האדם, והאנושות, הולכים ומתרחקים מהמקור. ביטוי לכך, הוא המושג המוזר "שריפת אנרגיה" ,  שכן האדם זקוק לאנרגיה, כשם שהמכונית זקוקה לבנזין...

היוגה, ולי זו עובדת חיים, מרזה ומחטבת (ואם כבר נכנסנו לדיון- מגביהה, ומגדילה את החזה...) עובדת בכמה מישורים, במקביל:
ראשית, בשונה מתרגול ספורט הפועל, לרוב, על קיצור השרירים,  ביוגה השרירים מתארכים הגוף הופך ליציב, מרווח ותמיר.

שנית, בעוד תרגול מהיר, גורם עומס לחץ ללב ומכניס את כלל המערכת לתפקוד "ברח או הילחם" ( מצב נפשי שכלל לא חסר בחיינו ) , היוגה לעמות זאת פועלת, ולוקחת בחשבון את המערכת ככלל: שיפור קשרים בין המערכות: מערכת הדם, מערכת העצבים, מערכת הורמונלית,  ע"י עידוד חילוף חומרים, עיסוי, המרצה, הנעה, וחידוש התפקוד של האיברים הפנימיים.  כך הגוף מצליח להפיק את מירב האנרגיה מהמזון, במקום לחיות, תחת לחץ מתמיד.
תפיסה הוליסטית זו, עוזרת לגוף לחזור להרמוניה טבעית, בה אין מרוץ סביב תופעת צבירת העודפים של החברה, פועלת כתזכורת כללית לאיזון כלל מערכתי .

שלישית, בעוד תרגול ספורטיבי מהיר, בשל הנשימה המקוצרת, נזקק לאנרגית חיים ( חמצן, צ'י, פרנה) להזנת פעולת השרירים. זהו צורך טבעי שצריך להיות מסופק, השרירים הוציאו אנרגיה- והם זקוקים לה בחזרה, ההשלמה תבוא, בדרך אחרת, לדוגמא, מזון.  היוגה, המגיעה מהעולם העתיק, שוזרת את התבונה הקיומית: באמצעות  תרגול המעודד נשימה עמוקה,  השרירים ניזונים במהלך התרגול, באנרגיה (פרנה, כח חיים, הנמצא בחמצן) באופן ישיר.

רביעית: עם ההתוודעות לנתיב  היוגה  נפתחת בפני המתרגל, דלת למסע מתמשך של קשב, אהבת הגוף, וחיבור להרמוניה טבעית. הצעידה בנתיב היוגה מכניסה את המתרגל למעגל שבו, לכשיצא מהתרגול והוא יחשוב על אוכל-  יהיה זה יותר משהוא טבעי, מזין, וקליל.

חמישית, נפש האדם, בה שוכנת המסה הקריטית: הצורך באוכל (ומין) הינו צורך טבעי להנאה גופית
ההנאה מהגוף שחווים, עם ההתמדה בתרגול, משביעה הן את הגוף והן את הנשמה, כך שהצורך האנושי  להנאה גופנית, מוזן, ומתאזן, בצורה חיובית.

ואגב שישית ... גם אישה שהתברכה ב"מידות מושלמות", ובפנים שריריה ואבריה, לחוצים או רפוסים, תוכל, להינות, עם החיבור ליוגה, 
מיציבה יפה ומלאה, ושרירים ארוכים ומלאי חיים.
עד כאן פרק ראשון בסדרת כתבות שלי.

רוצים להגיב? לשאול? או סתם לפרגן - בקרו אותנו בפייסבוק שלנו