במאמר הקודם ניסיתי להתייחס להבנות העולות מתוך העבודה עם הגוף, על מנת להעזר בהן בחיי השגרה שלנו.במאמר זה אתמקד בנשימה ובהרפיה -  שני כלים חשובים שיכולים לשרת אותנו בהתמודדות עם מצבים עמוסים או משתנים.

עבודה עם הנשימה-
רבות מן התגליות  שגילו  היוגים  על הנשימה מוכחות כיום במחקר המודרני.
היוגים גילו שנשימה  בדרך מסויימת משפיעה פיסיולוגית על פעילות מע' העצבים, ועל מערכות אחרות בגוף. כך גם ברמת הנפש וברמה האנרגטית. 
תגלית מדהימה ומסעירה בפשטותה היתה- שישנו קשר בין המצב הנפשי – הרגשי, המנטלי שלנו, לבין מצב הנשימה.
במאמר זה לא אדון בטכניקות הפראנאימה  באופן ספציפי. מי שמתרגל יוגה, והתנסה בטכניקות הנשימה הקלאסיות השונות, יודע כי ישנן טכניקות נשימה מרגיעות, ממריצות,  או מאזנות. רבים מדווחים על  שינוי במצב המנטאלי/ הרגשי, ואחרים מעידים  על כך שסוף סוף "נטענה הבטריה".
כאן אתייחס רק לכמה דוגמאות לשאלות וכלים פשוטים שניתן  לקחת לחיי היומיום ולאפשר לנו רווחה והקלה. דבר העשוי לעיתים להכריע אם  "הבטריה שלנו" תמשיך להתרוקן, או תקבל דחיפה קלה, שתשנה את כל המאזן הפנימי.

התבוננות פשוטה בנשימה-
השאלה הבסיסית ודומות לה, אשר  ניתן לשאול בכל רגע בחיים , או נניח  בסיטואציה מלחיצה ועמוסה היא: מה קורה לנשימה שלי? האם אני נושם/ת?  עד כמה עמוקה הנשימה שלי ברגע זה?
עצם ההתבוננות בנשימה תכוון את הנשימה לקצב מאוזן יותר. כמו כן, האטה מודעת של קצב הנשימה במשך מספר רגעים או מספר דקות, יכולה מיידית להרגיע מצב נפשי סוער, וכן להרגיע במידה מסויימת תהליכים פיסיולוגיים שניתן לכנותם כפעילות "מערכתית ערה"- למשל,  דופק מהיר, הפרשת הורמוני סטרס, נדודי שינה, ועוד ועוד...

בדיקת מצב האף- אף סתום ואי זרימה תקינה של אויר בנחירים ובמעברי האף, עלולים להשפיע על פעילות המוח, על רמת הריכוז ועל  מצב ההכרה שלנו. כתוצאה מזרימה משובשת של אויר עלול להגרם חוסר שקט  משמעותי מאוד, ובאופן מצטבר, אף להפרעות נפשיות. יש לכך חשיבות רבה, אצל ילדים.  (מעבר לניקוי האף כדאי גם לדאוג לתזונה  שיוצרת פחות ליחה )

התכוונות אנרגטית ושחרור-
ניתן בכל פעם , במשך היום  להתבונן בשאיפה ובנשיפה- עם כל שאיפה להשתמש בדימוי של הטענה אנרגטית, ולאפשר לנשיפה  לשחרר, ולשאת החוצה את  הרגשות / המחשבות הלא  רצויים.- התכוונות יומיומית כעין זו, היא מפתח להתחדשות.

היתרון בהצעת כלים אלה, הוא בכך שאלו הם כלים פשוטים, הנגישים לכל אחד מאיתנו. לעיתים די בשימוש באחד מהם, במהלך יום עמוס ורווי מתחים, על מנת לאפשר שינוי משמעותי בהלך הרוח, וברמת החיוניות לאותו רגע. נסיים  אם כן בברכה "may the shwartz be with you" , ואת מי שלא מכיר את הפרודיה על הסרט "מלחמת הכוכבים", נברך ב- "may the prana be with you" (פראנה- אנרגית חיים, אנרגיה חיונית)...

הרפיה וחשיבה חיובית

 להרפיה על המזרון ישנם יתרונות מרחיקי לכת גם ברמה הפיסית וגם ברמה הנפשית והאנרגטית.   המתח באיברים רבים בגוף מתמוסס ונעלם, כלי הדם מתרחבים,  עשויה להיות השפעה מיטיבה על לחץ הדם ,  קצב הפעולה של מערכות שונות בגוף נרגע-  מתרחש איזון פיסיולוגי הורמונאלי, הנשימה  מואטת, המוח והנפש נרגעים , בהדרגה מתעוררים כוחות הריפוי, והגוף נטען מחדש .  (במקרים מסוימים נדרש זמן כדי להגיע  לשינוי, תלוי בהתניות או ב"מזוודה" שכל אחד סוחב עמו).

אם מתייחסים למספר נקודות במנח תנוחת ההרפיה- SHAVASANA . נראה שרק המראה הפיסי של התנוחה- מחבר אותנו לתחושת מרחב. כאשר אנו שוכבים על הגב, כ. הרגליים מרוחקות זו מזו, קיים מרחב בין הידיים לצידי הגוף, ופנים כפות הידיים פונה כלפי מעלה. כאן מסתתרת הבנה חשובה. מעבר ליתרון הפיסיולוגי המשפיע על הנשימה, הפניית כפות הידיים כלפי מעלה, מסייעת לנו באופן לא מודע- לשחרר אחיזה. כמו כן, הידיים מונחות במצב של קבלה. דבר שיכול לכוון אותנו  להיות פתוחים לקבל דברים חדשים.
לגבי אופן התרגול באופן כללי- בזמן ההרפיה, התודעה של המתרגל מכוונת בהדרגה ובנועם את תהליך ההרפיה, ואמורה להישאר ערה ומודעת, לאורך כל התרגול.
לא ניתן להגיע להרפיה אמיתית ללא שתי האבנים היקרות הללו: תשומת לב חיובית, ונשימה מאפשרת. ואותן אנו מפנים בין היתר גם אל איברי הגוף השונים.

כיצד זה בא לידי ביטוי בחיים?

שחרור אחיזה וקבלה- לעיתים רבות, יש לרבים מאיתנו, תסריט ברור מראש, כיצד הדברים צריכים להעשות או להיות. והנה לפתע,כאשר נפגשים עם שינוי , או כאשר העניינים לא מתרחשים בדיוק כפי שרוצים, אנו חווים סערה פנימית, ומאבדים את האיזון. דבר שיכול להשפיע על  שיקול הדעת , ורמת התפקוד בשטח.

חוויה של שחרור פיסי על המזרון- חוויית הרפיה אמיתית, גם בתוך תנוחה, וגם בתרגול הרפיה ארוכה בפני עצמה, יכולה לעזור לנו לחדד את ההבנה בחיי היומיום, שישנם דברים מעבר לשליטתינו. השאלה איך מתייחסים לזה?

 ניתן להתבונן במצב החדש ולקבל שבחיים אנו נתקלים במצבים שונים, גם כאלה שגורמים לנו לאי נוחות או לסבל- ולא תמיד יש לנו אפשרות לשלוט בזה.
תשומת לב ונשימה- נשימה אל המצב העמוס, ונסיון לקבל את מה שכרגע , בצד אמונה שקיימות באופק אפשרויות רבות לפתרון המצב, עשויה לכוון אותנו לשחרור . - ישנה אפשרות לפיה לא רוצים או לא יכולים לקבל את המצב. כאן הרגשות מתעצמים, והאחיזה בתסריט הסבל יכולה להמשך.
 כמובן שישנם מצבים שבהם דרגת הסבל גבוהה יותר,  וההתמודדות בהתאם. אבל  המשותף בין כל המקרים, הוא שנדרשת התמודדות מסייעת, ובלעדיה קשה להמשיך  ולהגיע לאיזון.

ברצוני לחדד מספר דברים ,
אין הכוונה להדחיק רגשות שנוצרים מאירוע שלילי מסויים.
השאלה, כמה זמן אנחנו נאחזים בהם ומקבעים את המצב הקיים מבלי להרפות ולהתקדם?
חשוב להכיר ברגשות, ולחבק את עצמנו עם הרגשות שלנו, אבל גם לקחת נשימה עמוקה, לנסות לשחרר את ההתייחסות הנוכחית, כדי למצוא עבורינו ערוץ חדש ומרפא, ולהתקדם הלאה.

אתייחס למצב פשוט יחסית:  מר סטרס יוצא החוצה ומגלה שמשאית "דפקה" לו את האוטו. הנהג ברח מבלי להשאיר פתק- ולמרות הביטוח, למר סטרס אין כסף לתקן או לרכוש מכונית חדשה. מר סטרס גר בפריפריה, וכדי לנסוע לעבודה, או לסופר ,או לכל מקום אחר, הוא חייב אוטו. הוא מרגיש ממש "מסכן". אפשר ללכת עם זה כל היום ולייצר המון רעלים מנטאליים ופיסיים, ואפשר  גם אחרת- לאפשר לרגשות לעלות, לכעוס קצת, להתעצב,  ואז לנשום ולהרפות. במקביל ,לבדוק מה אפשר לעשות- מתוך אמונה, שבמרחב האפשרויות תמיד נמצא פתרון טוב.
 שנית, יש לזכור כי בהרפיה יש התמסרות ושחרור, אך יש גם מודעות מכוונת.
 כך גם  בחיים- אם קרה משהו  שהוא מעבר לשליטתי,  אין כוונה שאשב וארים ידיים בחוסר מעשה. ההרפיה נותנת חלון של שקט, חלון שפוי  של רוגע, שמאפשר מחשבה בהירה ומאוזנת לגבי כיצד עליי לפעול. הרפיה בכל מקום בחיים, מאפשרת בחינה של מצבים משתנים באופן בהיר וכן מאפשרת התקדמות.
הגישה של ההרפיה מלמדת גם  שיש הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים. יש הרבה מעבר למה שנראה דרך העיניים הפיסיות שלנו.
על פי רוב, בהרפיה, משתדלים לעצום עיניים, ולהעמיק פנימה,מה שמאפשר חיבור לידע שהוא מעבר למה שהכלים המדעיים, או הקונוונציונאלים, תיחמו עבורינו.
  אם אנו מתמסרים בענווה לאפשרות הזאת, נוכל לקבל עזרה ממקומות לא צפויים. יש שיקראו  לזה כח עליון, ויש שיקראו  לזה המרחב האינסופי של האפשרויות, וכך הלאה.
 
עקרון ה"אישווארה פראנידהנה" - ההתמסרות לכח עליון, או לאל, הנזכר ביוגה סוטרות של פטנג'לי- מזמין את השואף הרוחני, להכנס לארץ האפשרויות הבלתי נגמרות. מה צריך לעשות??? בין היתר, להרפות...
אז מי אמר שהרפיה מיותרת???  לכל הרצים והדוהרים, אפשר להתיר את  המושכות מן הסוסים  ולתת להם לנוח מדהירתם.

לסיכום:
נגענו במספר גילויים אשר העולים מתרגול היוגה "על המזרון" ,אותם ניתן להעביר אל  חיי השגרה שלנו, ואולי באמצעותם לשפר באופן משמעותי את יכולת ההתמודדות שלנו בסיטואציות שונות בחיי המשפחה, בעבודה, ובכלל בגישתנו לחיים.  יחד עם זאת צרה היריעה מלהכיל את כל הגילויים, ועל כן, מומלץ לתרגל ולהתמיד בתרגול- תרגול היוגה עשוי לשנות את חיינו מן הקצה אל הקצה....

"מפגש ליוגה"- ריטה קרטס-  בדרך היוגה וחקירת הגוף והנפש, למעלה מ-20 שנה ,  מנחה מפגשים  לאוכלוסיה מגוונת משנת 98 (בין היתר- יוגה בחינוך, יוגה כעזר לריפוי עצמי, נשים בהריון ועוד), עיקר הפעילות (קבוצתית או אישית), מתקיימת  בגליל העליון.