בשנים האחרונות קיימים מחקרים רבים בנושא יוגה ככלי התומך בהתפתחותם של בני נוער הן ברמת בריאותם הנפשית והן באיכות חייהם. התקופה המודרנית מציבה אתגרים בפני התפתחות בריאותם הנפשית התקינה אצל בני הנוער, גיל ההתבגרות מתאפיין בהתמודדות עם שינויים גופניים מהירים, צורך לפיתוח זהות עצמית, התמודדות עם שינויים חברתיים, לחץ סביב נושאים כמו הצלחה, מקובלות חברתית, דימוי גוף לקוי ועוד. מערכת זו של דרישות במהלך תקופה רגישה זו בחייהם, יוצרת סטרס המשפיע על בריאותם הנפשית ואיכות חייהם. בנוסף, העיסוק האינטנסיבי של בני הנוער בטכנולוגיות התקשורת והמדיה מהווים גורם ברור לשינוי באורח החיים ובסדרי העדיפויות שלהם ואף זאת מהווה סיכון להתפתחות בריאותם הנפשית התקינה.

מתוך פרסום ג'וינט ישראל כ- 400,000 ילדים ובני נוער עד גיל 17 הוגדרו כילדים בסיכון. מדובר בבני נוער הנוקטים בהתנהגויות סיכון, בעלי הישגים נמוכים בלימודים, עם בעיות רגשיות או חברתיות, הנמצאים בסיכון לפגיעה גופנית (מאחרים או מעצמם), או חיים בסביבה משפחתית מאיימת ולא תומכת. נוער בסיכון הינה אוכלוסייה של בני נוער, שבגיל מסוים עוזבת את כל האלטרנטיבות החינוכיות - לימודיות הפורמאליות, שמדינת ישראל מציעה להם.  ח. אדלר (1981), עומד על השלכותיו של מצב זה, שבו צעירים וצעירות בגיל ההתבגרות אינם משולבים אף באחד מן התפקידים שהחברה מועידה לבני גיל זה. לדבריו, השלכותיו של הניתוק מתבטאות בהעדר מגע וקשר עם מוסדותיה של החברה דבר המשפיע על התפתחותם של בני הנוער. לטענת אדלר, הניתוק החברתי, או החיים בשולי החברה, משפיעים על הדימוי העצמי או על הזהות העצמית, ומביאים לצמיחתו של ניכור כלפי החברה, ערכיה ומוסדותיה. עזיבה זו את מערכת החינוך נעשית לפעמים מרצון, מתוך צורך לצאת לעולם העבודה ולעזור בפרנסת המשפחה, אך על פי רוב זו עזיבה מחוסר ברירה, בגלל אי יכולת להסתגל למה שמוצע על ידי המערכת ולהשתלב בה. בכל מקרה עזיבה זו יוצרת מצב שבו קיימות בארץ שתי קבוצות של בני נוער . הקבוצה האחת כוללת את הלומדים, המנצלים את "התפריט" שהמדינה הכינה ומציעה להם, ואילו הקבוצה השנייה כוללת את אלה שאינם מוצאים את מקומם בתוך "התפריט" המוצע ובתוך המערך הקיים.

אגף קידום נוער המשויך למנהל חברה ונוער במשרד החינוך, מגדיר את קבוצת הנוער בסיכון כבני נוער הנמצאים במסגרות לימוד ומגלים סימנים של קשיי הסתגלות וסטייה ונשקפת להם סכנה לנשירה וניתוק. זוהי אוכלוסייה שרגלה האחת עוד נמצאת בתוך המערכת, אך רגלה השנייה כבר מחוצה לה - בעולם העבודה ו/או השוטטות. בני הנוער המטופלים ביחידות לקידום נוער חיים במשפחות בעלות מאפיינים של מצוקה וקשיי תפקוד בסיסיים.

אנו, כמורים ליוגה יודעים ומכירים בכך שהתרגול מרגיע את מערכת העצבים, מאט את קצב המחשבות, משפר את יכולת הריכוז, מלמד להתבונן פנימה ומסייע לנו להבין ולקבל שאני אחראי על פעולותיי וכי יש לי את כל התשובות בתוכי. ידיעה עוצמתית זו הינה משמעותית עד מאד עבור בני נוער בכלל ובני נוער בסיכון בפרט. כמורים ליוגה המתעניינים ללמד נוער ונוער בסיכון חשוב שניקח בחשבון את ההבדל המהותי בין הוראת יוגה למבוגרים אשר מעוניינים לתרגל יוגה ובין הוראת יוגה לנוער ובפרט לנוער בסיכון. הוראת היוגה עם אוכלוסיה זו מעמידה בפני המורה אתגרים רבים, בראש ובראשונה קיימת חשיבות מכרעת ביצירת אווירה וסביבה שבה המשתתפים ירגישו נוחות ובטחון להגיע ולהשתתף בקבוצת התרגול. ניתן לעשות זאת ע"י קביעת כללים עם התלמידים, בעדינות אך בתקיפות לשמור אותם, עקביות במבנה השיעורים: שיח אודות נושא השיעור, אסאנות המקושרות לנושא המותאמות למקצב חייהם, מדיטציה והרפיה. חשוב  שיידעו מה עומד לבוא בכל שיעור, הידיעה תאפשר להם להירגע וליהנות מהתרגול וכן חווית העקביות יכולה לעזור להם להשיג יציבות בחייהם. תלמידים בסיכון אשר עושים יוגה בפעם הראשונה יאופיינו במודעות גוף מצומצמת, לכן הכרחי שמורה יגיע עם הבנת מאפייני גיל ההתבגרות ומאפייני נוער בסיכון, עם הגישה הנכונה והמתאימה (כיצד להתמודד עם התפרצויות, גילויי כעס, תוקפנות ועוד), עם יצירתיות, גמישות מחשבתית וקבלה שגם שיעור בו לימדנו חמש תנוחות ועשר דקות מדיטציה הינו הישג ענק. נושא המגע של המורה בתלמיד עשוי להיות נושא טעון לחלק גדול מהתלמידים בסיכון (עבור נפגעי אלימות ועבור מבצעי אלימות), לכן חשוב מאד לשים לב, לקבל אינפורמציה מתאימה מהצוות המטפל ותמיד לבקש רשות לפני הנגיעה. 

מורה ליוגה אשר מכיר את מאפייני נוער בסיכון (התמכרויות, טראומה, אלימות, פגיעות מיניות ועוד) ומתוך הכרות זו יבנה שיעור מתאים, יוכל לאורך הזמן להשיב לבני הנוער את השליטה על גופם, מחשבותיהם וחייהם ויידע ליצור הזדמנויות להתחיל לשים לב לתחושות פיזיות ובהמשך להיות מסוגלים להגיב לתחושות, לעבד ולטפח אסטרטגיה אלטרנטיבית להגיב לגילויי כאב פיזי ומצוקה. למורה תפקיד משמעותי בבנייה מחדש, בשיקום ובהטמעה הדרגתית  של יכולת ההכלה פיזית ורגשית ויכולות נוספות אשר מעוכבות ואינן מפותחות דיים עקב נסיבות חייהם. כאשר בני נוער ונוער בסיכון נחשפים לתרגול היוגה הם מצטיידים בארגז כלים לריפוי עצמי מהעבר ומטראומות והתרגול מאפשר להם להגיב לאתגרים חדשים בצורה בריאה יותר. האסאנות המחזקות את הגוף הפיזי והמסייעות להתמודדות עם מחשבות מסייעות עד מאד לנוער בסיכון להיפתח אל עצמם. התרגול מאפשר לבני הנוער להתמקד בעצמם ולהתכנס אל עצמם, הדבר מביא ללמידה ולגמישות מחשבתית אודות מצבים יומיומיים, קונפליקטים ודילמות איתם הם מתמודדים. חיבור בני נוער ונוער בסיכון לקצב הנשימה, לחוקי אי האלימות ואי הפגיעה, דיבור האמת, כוונה נכונה ולאורח חיים בריא מפתחים בקרבם תחושת שייכות, הישגיות, יכולת וכלים להרפיה ולהפגת פחדים, מתחים ולחצים.  

לסיכום, גיל ההתבגרות מתאפיין בהתמודדות עם שינויים מהירים ובני הנוער חשופים ללחץ מאסיבי להצליח בתחומים שונים. הדרישות הפנימיות (העצמיות) והחיצונית (הסביבתיות) יוצרות סטרס מוגבר המשפיע על בריאותם הנפשית ואיכות חייהם ומהווה מכשול העומד בפניהם בתקופה רגישה זו של חייהם. חשיפת בני הנוער לתרגול יוגה ולהשפעות התרגול תצייד אותם בכלים מאזנים לתקופה זו בחייהם, כלים אשר יסייעו להביאם לחיבור ולקשר בין הגוף-נפש-תודעה ויסייע להם להרגיש בטוח עם ובתוך גופם, חיבור אשר יגרום להשפעה מיטיבה ברמה הפיזית, מנטאלית וברווחתם הנפשית. בשנים האחרונות נעשים מחקרים רבים התומכים בכך כי היוגה היא כלי בעל ערך עבור בני נוער. אנו כמורים יודעים שהתרגול מסייע גם לנו להתמודד עם החיים מתוך יציבות פנימית ובגרות. כדי להגיע לבני הנוער עלינו כמורים לתווך עבורם את היוגה בצורה נכונה ומתאימה אשר תכוון אותם לאמץ את היוגה ככלי בעל ערך עבור עצמם. כמורים נוכל לעשות זאת ע"י בניית תרגול ייחודי שיש לחקור ולהעמיק בו בפני עצמו.

מורים המעוניינים לחקור ולהעמיק בנושא הוראת היוגה לנוער ולנוער בסיכון מוזמנים לענות על השאלון הבא בלינק המצורף:

https://docs.google.com/forms/d/1HbXAo6QlM_SWMbYnIeTPnsefKkr8qbnfXttLIBGgQ8c/edit

בחודש ינואר 2017 יפתח קורס המיועד להכשיר מורים ליוגה לעבודה עם נוער לפרטים:

http://www.yoga.co.il/index/segev.asp

ביבליוגרפיה: 

1. אדלר , ח. ( 1981 ) , " נוער במצוקה – מי ? מדוע ? האין ברירה ? " , בתוך : סקירה חודשית ( 4 ), המכון לחקר הטיפוח בחינוך , האוניברסיטה העברית , ירושלים . 
2. פרסומי ג'וינט ישראל אשלים, 2016